1. כתב האישום:
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").
הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון לפיו, יוחסה לנאשם בכתב האישום המתוקן העבירה הנ"ל, חלף עבירות חמורות יותר שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
2. העובדות המקימות את העבירה בה הורשע הנאשם הינן כדלהלן:
הנאשם וש.ד. (להלן: " המתלוננת") היו נשואים זה לזו כארבע שנים וחצי. השניים התגרשו ביום 29.3.12. במהלך נישואי בני הזוג נולדה להם בת משותפת.
במועד הרלבנטי לכתב האישום היו בני הזוג גרושים והנאשם התגורר לבדו בדירה בבאר שבע ואילו המתלוננת התגוררה עם הוריה אף היא בעיר באר שבע.
ביום 10.5.12 בשעה 22:00 לערך, התקשר הנאשם אל המתלוננת ואמר לה שתבוא לדירתו משום שהוא רוצה לפגוש אותה לכמה דקות. המתלוננת הסכימה ולאחר שסיימה עיסוקיה התקשרה אל הנאשם והודיעה לו כי היא בדרכה אליו. במהלך נסיעתה אל דירת הנאשם שוחחו הנאשם והמתלוננת בטלפון. בהגיעה אל בניין מגורי הנאשם נכנסה המתלוננת אל בניין המגורים בעצמה ואף פתחה בעצמה את דלת דירתו של הנאשם שלא הייתה נעולה ונכנסה. באותה העת ישב הנאשם בסלון וצפה בטלוויזיה. המתלוננת התיישבה לצידו בספה והשניים החלו לשוחח על מערכת היחסים ביניהם ועל האפשרות שישובו לחיות יחד.
בשלב כלשהו, קיבלה המתלוננת הודעת מסרון מאחותה למכשירה הסלולארי, ששאלה את המתלוננת מתי היא מגיעה, שכן השתיים קבעו להיפגש לבילוי משותף עם חברים. המתלוננת השיבה לאחותה, במסרון, שהיא יוצאת בעוד דקה. המתלוננת אמרה לנאשם שהיא ממהרת ומחכים לה, הנאשם מצדו ביקש מהמתלוננת שתישאר עוד כמה דקות והמתלוננת והנאשם המשיכו לשוחח.
המתלוננת קיבלה שיחת טלפון מידיד שלה ששאל מתי היא מגיעה והמתלוננת השיבה "עוד דקה". בעקבות כך, אמרה המתלוננת לנאשם כי היא ממש ממהרת כי מחכים לה והיא צריכה ללכת. הנאשם נעמד ליד המתלוננת, חיבק אותה ואמר לה שתשמור על עצמה ואף הציע כי אולי ייפגשו מאוחר יותר בבילוי. בשלב זה התפתח דו שיח קולני בין הנאשם למתלוננת, בקשר ליחסים ביניהם. במהלך הויכוח, הנאשם ניגש אל הספה, התכופף והושיט ידו אל מתחת לספה. נוכח מעשיו אלה של הנאשם, שאלה המתלוננת את הנאשם מה הוא מחפש, והנאשם השיב "כלום, כלום" והמשיך להתכופף ולחפש מתחת לספה עד אשר מצא אבן שהייתה שם והוא החזיק אותה בידו. המתלוננת שאלה את הנאשם מה הוא עושה עם הסלע הזה, והנאשם התקרב אל המתלוננת, נעמד כשפניו מול פניה, והטיח את האבן בראשה של המתלוננת בכוונה לגרום לה חבלה חמורה. מעוצמת המכה, המתלוננת נפלה על הרצפה כשדם שותת מראשה.
הנאשם התיישב על המתלוננת כשהוא אוחז מברג בידו והחל לדקור את המתלוננת פעם אחר פעם בפלג גופה העליון, בכוונה לגרום לה חבלה חמורה.
המתלוננת צרחה וצעקה לנאשם: " למה אתה עושה לי את זה?" וכן כי היא עומדת למות ומה יהיה עם הילדה. כמו כן אמרה לנאשם כי יש לו תיק פתוח במשטרה ושלא יעשה את זה לעצמו.
הנאשם שתק והמשיך לדקור את המתלוננת במברג פעם אחר פעם, בכוונה לגרום לה חבלה חמורה, כשהמתלוננת צורחת ומבקשת מהנאשם שיניח לה.
בשלב כלשהו, שכנים המתגוררים בבניין, שמעו רעש וצעקות מהדירה ושמעו את המתלוננת צועקת את שמו של הנאשם וכן צועקת "משטרה", הגיעו אל דלת הדירה והחלו לדפוק על הדלת ולקרוא בשמו של הנאשם.
המתלוננת ששמעה את הדפיקות, החלה לזעוק שיפתחו את הדלת, שהנאשם הורג אותה, כשתוך כדי כך ניסתה להגן על עצמה, להדוף את הנאשם מעליה ולתפוס את המברג מידו.
בשלב זה, הנאשם פגע בעינה הימנית של המתלוננת, בנקודת חיבור העפעף לעין, באמצעות המברג בכוונה לגרום לה חבלה חמורה. המתלוננת הסתובבה על בטנה, הצליחה להתקדם לעבר דלת הדירה, קמה ופתחה את הבריח העליון שהיה סגור. המתלוננת פתחה את הדלת והתמוטטה על הרצפה ליד השכנים, אשר פינו אותה לאמבולנס.
בזמן זה ברח הנאשם למרפסת הדירה וירד דרך המרפסות שלוש קומות עד אשר הגיע למטה. אחר כך, הזמין הנאשם מונית אשר אספה אותו. לאחר נסיעה קצרה נעצרה המונית על ידי המשטרה.
המתלוננת הובהלה לבית החולים "סורקה" כשהיא סובלת מפצעי דקירה מרובים בבית החזה העליון ובצוואר, ואמפיזמה תת עורית בעיקר על פני הצוואר. דקירה שחדרה לחזה גרמה לחזה אויר קטן דו צדדי, ומחט ניקוז הוכנסה לבית החזה משמאל. כן נמצאו שברים ללא תזוזה בעמוד השדרה, חבלת ראש שנסגרה בסיכות. שורש כף יד ימין גובסה בשל חשש לשבר. בעין ימין- המטומה פריאורביטאלית ודימום תת לחמית טמפוראלי.
הנאשם במעשיו כמתואר לעיל, פצע את המתלוננת וגרם לה חבלות חמורות בכוונה להטיל בה נכות או מום ולגרום לה חבלות חמורות, תוך שימוש בנשק קר, ועשה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך.