עש"א 41980-04-15 ששה נ' מתוק

לפניי ערעור המוגש על ידי יורם ששה (להלן: "המערער") על החלטת הפוסקת בקניין רוחני, ז'קלין ברכה, בה נדחתה בקשתו למחיקת סימן מסחר מס' 245411 הרשום על שם יהודית מתוק (להלן: "המשיבה").

רקע עובדתי

ביום 21.5.2007 הגיש המערער בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב ("סימן הפנינים") שמספרו 200455 בסוג 35, לגבי יבוא ושיווק אורז. הסימן נרשם כמבוקש על שם המערער ביום 4.12.2008.

ביום 25.4.2010 הגישה המשיבה בקשה למחיקת הסימן. בבקשתה טענה המשיבה כי היא בעלת סימן 71126 (להלן: "סימן הגמלים") וכי סימנו של המערער דומה עד להטעות לסימן הגמלים. כן טענה המשיבה כי בקשת המערער לרישום סימן הפנינים הוגשה שלא בתום לב ובמרמה, ויש בה כדי ליצור תחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיה של המשיבה בישראל, היות וסימן הפנינים אותו רשם המערער דומה לעיצוב האריזה של שקי האורז אותם היא משווקת מזה שנים. לטענתה, הסימן הרשום על שם המערער אינו אלא צילום של אריזת אורז בה הוא עושה שימוש מזה שנים רבות, וזאת כאשר אריזה זו אינה אלא העתקה של אריזתה של המשיבה עצמה, קודמיה ומי מטעמה לאורך השנים.

המערער לא הגיש כתב טענות וראיות ולא התייצב במסגרת ההליך האמור.

בהחלטת הרשם מיום 22.2.2012 נתקבלה בקשת המחיקה והסימן נמחק (להלן: "ההליך הקודם"). ראשית קבע הרשם כי "השוואה פשוטה של אריזת מבקשת המחיקה ואריזתו של בעל הסימן הרשום מעידה כי מידת הדמיון ביניהן גבוהה.... בהעדר כל ראיה לסתירה מצד בעל הרישום אשר בחר לשתוק, אין לי אלא לקבל את טענת מבקשת המחיקה כי אריזתה היא האריזה המקורית וכי הסימן הרשום אינו אלא העתקה של עיצובה המקורי."

כן מצא הרשם, לאחר בדיקת הראיות, כי בעלי הדין הינם מתחרים באותו תחום, וכי המערער היה בקשר בעבר עם מי מטעמה של המשיבה על מנת לקבל רשות לעשות שימוש בסימניה ועיצוביה אך ניסיונות אלה לא עלו יפה; כי כפי שטענה המשיבה, ברישום סימנו ביקש המערער להיבנות מהמוניטין פרי עמלה רב השנים של המשיבה; ועל בסיס כל האמור, קבע הרשם כי במקרה שלפניו, "העתקת אריזתו של מתחרה, כבענייננו, תיחשב התנהגות שאינה עומדת בקנה אחד עם מנהגי מסחר תקינים בכלל ולא כל שכן כאשר המדובר בצדדים ביניהם הייתה היכרות ומה גם שיש יסוד להניח כי במעשיו אכן כיוון בעל הסימן ליהנות מהמוניטין של מבקשת המחיקה. בכך, יש בנסיבות שלא נסתרו להצביע לפחות על פניו, על כי יש בהמשך קיומו של הסימן הרשום בפנקס סימני המסחר לעודד תחרות בלתי הוגנת וכי הוא הוגש לרישום שלא בתום לב."

כאמור, בהחלטתו מיום 22.2.12 קיבל הרשם את בקשת המשיבה והורה על מחיקת רישום סימן הפנינים על שם המערער.

בתאריך 28.3.2012 הגישה המשיבה לרישום סימן מסחר מספר 245411 (להלן: "סימן האריזה"). הסימן נבחן, קובל ופורסם להתנגדויות הציבור ביום 31.5.12, וביום 3.9.12 נרשם הסימן, "פנינים אורז גמלים זהב", על שם המשיבה. בתאריך 2.5.2013 הגיש המערער בקשה למחיקת סימן המסחר האמור, ובהחלטת הפוסקת נשוא הערעור שלפניי נדחתה בקשתו זו.

בהליך מול הפוסקת טען המערער כי שתיקתו בהליך הקודם נבעה מכך שלא ידע שמתנהל הליך נגדו, כאשר לטענתו כל כתבי בי-דין הופנו לעורך הדין אשר הגיש את הבקשה לרישום, ועורך הדין כלל לא העבירם אליו. לגופו של עניין טען, כי המשיבה מנסה כעת לרשום על שמה שלא בתום לב את הסימן אותו טיפח הוא, וכי הוא האחראי למוניטין שצבר סימן הגמלים. כן טען המערער כי המשיבה זנחה את הסימן ולא עשתה בו שימוש במשך שנים רבות, כאשר למעשה פשטה את הרגל, בעוד שכל השימוש שעשה המערער בסימן היה לאחר שאימץ ורשם אותו על שמו כדין.

מנגד טענה המשיבה כי בקשת המערער למחיקת הסימן הוגשה בחוסר תום לב שכן הסימן אינו בבעלותו וכי ידע על ההליך הקודם אך לא התייחס ולא הגיב אליו. כן טענה המשיבה, כי המוניטין שצבר סימן הגמלים החל משנת 1989 שייך לה ולמשפחתה וכי קשיים כלכליים שעברה אינם שוללים את זכותה בסימן. בנוסף טענה המשיבה כי מעולם לא הפסיקה להשתמש בסימן הגמלים אלא העבירה את הזכויות לחברה בה עבדה בין השנים 2000 - 2008.