|
|
תאריך פרסום : 28/04/2014
|  גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
21982-06-12
03/10/2012
|
בפני השופט:
נמרוד פלקס
|
| - נגד - |
התובע:
ד.מ.ש.
|
הנתבע:
ח.מ.ש.
|
| פסק-דין |
- בפני ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת קרן גיל) מיום 19.5.12, בתיק הוצאה לפועל (ת"א) מס' 01-00651-40-9, בה דחתה כב' הרשמת את עיקר בקשת המערער בטענת "פרעתי" וקיבלה אך את מקצתה.
- החיוב נשוא תיק ההוצאה לפועל הינו החלטת כב' השופט גרינברגר מיום 29.9.10 והחלטתו המבהירה מיום 8.11.10, אשר ניתנו במסגרת תמ"ש (משפחה י-ם) 25750/09, ובהן חויב המערער במזונותיהם הזמניים של שני ילדיו הקטינים.
- בחלקה האופרטיבי של ההחלטה מיום 29.9.10 נכתב כהאי לישנא: "... אני מחייב בזה את הנתבע (המערער - נ.פ.) במזונות הזמניים של הקטינים, כולל מדור, בסך 5,000 ש"ח (2,500 ש"ח לכל קטין). בנוסף, יממן הנתבע את מלוא הוצאות חוגים לילדים ככל שמימן הוצאה זו ב - 2009; ואם תתעורר מחלוקת בנוגע להיקף השתתפותו של הנתבע בהוצאות חוגים ב - 2009, יוכלו הצדדים לפנות לבית המשפט להכריע בנדון. הנתבע גם ישלם מחצית מהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים שאין לגביהן מימון/החזר של קו"ח או ביטוח. במידה וישנן הוראות קבע במימון הנתבע אשר לא בוטלו עד ליום מתן החלטה זו, ימשיך הנתבע לשלמן בנוסף לסכומים המפורטים לעיל".
- בהחלטתו מיום 8.11.10 הבהיר כב' השופט גרינברגר את החלטתו מיום 29.9.10 הנ"ל בקובעו כדלקמן: "... אני מורה בזה כי סכום המזונות הזמניים יהיה צמוד למדד יוקר המחיה הידוע ביום מתן ההחלטה ויעודכן אחת ל - 3 חודשים ללא חישוב למפרע. התשלומים יבוצעו בראשון לכל חודש ... באשר לתאריך חלות החיוב, בהעדר הוראות אחרות בהחלטה יחול חיוב התשלום, ככל חיוב אחר שמטיל בית המשפט, מיום מתן ההחלטה ואילך ..." (שתי ההחלטות האמורות יחדיו תקראנה להלן - "החלטת המזונות הזמניים").
- המערער אמנם האריך הן בבקשתו בטענת "פרעתי" והן בכתב הערעור דנן, אך למעשה השגתו על החלטת כב' הרשמת מתמקדת בשלושה עניינים וכן בחיובו בהוצאות. לטענת המערער אין הוא חב לשלם למשיבה סך 5,000 ש"ח לחודש, בגין מזונות הקטינים, עבור התקופה בה התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת; המערער טוען, כי אף אם יש לחייבו בתשלום כאמור הוא זכאי להפחית או לקזז תשלומים אותם שילם עבור הקטינים, בגין מצרכים ושירותים אותם מימן; כן טוען המערער, שכב' הרשמת לא הייתה מוסמכת להכריע במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים באשר לחיובו בהוצאות רפואיות וחוגים עבור הקטינים ואף לגופה הכרעתה שגויה. המערער אמנם חולק אף על קביעות נוספות של כב' הרשמת, כגון קביעתה כי טען שאינו חייב כלל לשלם את דמי המזונות לידי המשיבה. הואיל והמערער אינו מבקש כל סעד אופרטיבי באשר לעניינים הללו, איני מוצא לנכון לדון בטענותיו אלו.
- המשיבה דוחה את טענות המערער ומחרה ומחזיקה אחר קביעות כב' הרשמת. לשם הקיצור לא אפרט את כלל טיעוני המשיבה, המאמצים כאמור למעשה את קביעות כב' הרשמת.
- כב' הרשמת דחתה את טענת המערער, לפיה אינו חב בתשלום דמי המזונות הזמניים הבסיסיים, עת התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת, בקובעה: " ... טענת החייב (המערער - נ.פ.) מהווה למעשה תקיפה עקיפה של פסק הדין שקבע מפורשות כי מועד תחילת החיוב במזונות הינו מיום מתן ההחלטה, קרי - 9.9.10 (צ"ל 29.9.10 - נ.פ.), כידוע לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לשנות מהוראותיו של פסק הדין, ובוודאי שאיננו יושב כערכאת ערעור על החלטות שופט בית המשפט לענייני משפחה. לו סבר החייב שיש מקום לשנות את מועד תחילת החיוב, או כי אין לחייבו בתשלום מזונות שעה שהצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, היה עליו לערער על החלטת בית המשפט הנכבד מיום 8.11.10. משהחייב לא עשה כן, לא ניתן לשנות את החיוב באמצעות טענת פרעתי. למעלה מן הצורך אעיר כי החלטת בית המשפט הנכבד ניתנה שעה שהיה ידוע לו שהצדדים מתגוררים תחת קורת גג אח, ואף מטעם זה יש לדחות את טענת החייב ..."
- אין לי אלא לאמץ את קביעת כב' הרשמת, אך אוסיף מספר הערות משלי. כל קריאת טקסט, לרבות קריאת החלטה שיפוטית לצורך ביצועה, הינה בבחינת פירוש. לא ניתן לקרוא ולהבין טקסט כלשהו, לרבות טקסט משפטי, מבלי לפרשו. כל טקסט משפטי זקוק לפרשנות. בהירותו של הטקסט אינה שוללת את הפרשנות, שכן היא עצמה תוצאת הפרשנות. גם טקסט שמובנו אינו שנוי במחלוקת זקוק לפרשנות, שהרי חוסר המחלוקת הוא תוצאת הפרשנות. ראו: א' ברק, פרשנות תכליתית במשפט (ירושלים, תשס"ג - 2003) בעמ' 40. משמעות האיסור החל על רשם ההוצאה לפועל לפרש החלטות שיפוטיות הינו, לטעמי, כי בבואו לפרש טקסט (החלטה או פסק דין), אותו עליו לבצע, יגביל עצמו רשם ההוצאה לפועל לד' אמות הטקסט ולא יזדקק למקורות חיצוניים, אלא אם הטקסט מפנה אליהם. ראו: בר"ע (מחוזי י-ם) 461/08 בלשאי נ' הסוכנות היהודית (2008). זאת להבדיל מכללי הפרשנות הנהוגים באשר לפרשנות חוזה (נסיבות כריתתו כיוב'). כללים כגון דא נהוגים גם בפרשנות שטר, וזאת כאשר בסכסוך בין צדדים רחוקים לשטר עסקינן. ראו: ע"א 4294/90 עיזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ואח', פ"ד נ(1) 453, 474. השוו גם: ע"א (מחוזי י-ם) 4353/03 בנק ירושלים נ' ליעד גורדון (2003). שיטת פרשנות זו יוצרת את האיזון הראוי, בין הצורך המובנה בפרשנות לשם קריאתו והבנתו של כל טקסט, יהא אשר יהא, לבין תפקידו וסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, קרי - ביצוע החלטות שיפוטיות ולא בחינתן, הרהור אחריהן והצצה מעבר להן, אל השיקולים שהנחו את בית המשפט, אשר פסק אותן. השוו: בר"ע (מחוזי י-ם) 768/03 קירשנבוים נ' שיפטן (2004).
- לשון פסק הדין היא נקודת המוצא לפעילות הפרשנית שבאה להתחקות אחר תכליתו הסובייקטיבית, קרי - כוונת בית המשפט, ואובייקט הפרשנות הוא הטקסט. ראו: ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים, פ"ד מט(2) 265, 299-300. ככלל כאשר בפירוש חוזה עסקינן אין הפרשן מסתפק בלשון החוזה, אלא נעזר גם בנסיבות החיצוניות לו. במלאכתו ייעזר הן בנסיבות עד לכריתת החוזה, אלה הן הנסיבות האופפות את עשייתו (א' ברק, פרשנות במשפט - פרשנות החוזה (ירושלים, 2001) בעמ' 463 (להלן - "פרשנות החוזה"), והן בנסיבות לאחר כריתת החוזה, קרי התנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה. התנהגות זו משליכה אור על אומד דעתם של הצדדים בעת כריתת החוזה (פרשנות החוזה, בעמ' 467). ברם, כאמור לעיל, כאשר עסקינן בפרשנות החלטה שיפוטית, או מסמך המבוצע בלשכת ההוצאה לפועל כדרך שמבוצע פסק דין (משכון, שטר וכיוב'), אל לו לרשם ההוצאה לפועל להיזקק לנסיבות החיצוניות ועליו להיצמד לד' אמות הטקסט.
- בהליך הפרשנות יודרך הפרשן על ידי מספר חזקות המסייעות למלאכת הפירוש. כך לדוגמא: עליו להניח, כי תכלית פסק הדין עולה מלשונו הטבעית והרגילה בהתחשב במכלול הוראותיו על פי מובנן הרגיל והטבעי של המילים (פרשנות החוזה, בעמ' 581); תכלית פסק הדין תוגשם, אם תינתן ללשונו המשמעות הרגילה, הנודעת לה בלשון בה נקטו הצדדים או בית המשפט. נטל הראיה מוטל על הצד הטוען למשמעות מיוחדת, השונה ממשמעותן הלשונית הרגילה של המילים. ראו: ד"נ 32/84 וויליאמס נ' בנק ישראל בריטניה, פ"ד מד(2) 265, 274; על הפרשן להניח, כי חזקה על הוראות פסק הדין שלא יסתרו אלה את אלה (פרשנות החוזה, בעמ' 589).
- עיון בהחלטת המזונות הזמניים מעלה, כי לא קיים כל עיגון לשוני לטענת המערער, שחיובו חל אך ממועד פרידת הצדדים ואינו חל כל עוד הם מתגוררים תחת קורת גג אחת. ככל שהיה מקום ללמוד סייג נטען זה מהחלטת המזונות הזמניים, הרי שעל הסייג היה להימצא בהחלטת המזונות הזמניים עצמה. בנסיבות אלה אף לא היה מקום, כי כב' רשמת ההוצאה לפועל תפנה אל בית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה, שכן גם הליך הבהרת החלטה שיפוטית צריך להישען על ההחלטה עצמה. "הבהרה אינה טקסט המורכב מגרעין נוקשה של "פרשנות יוצרת" המוקף במעטה רך של מרכיבי טקסט מילוליים. פעולה כזו היא כתיבה נוספת ולא הבהרה. לצורך ההוצאה לפועל, יש להניח שגם כוונותיו של השופט שכתב את הפסק אינן בעלות משקל מיוחד, אם הן לא באו לביטוי בפסק עצמו". ראו: בר"ע 768/03 הנ"ל בפסקה 17 לפסק הדין.
- לא זו אלא אף זו, שקריאת ההחלטה מיום 29.9.10 בכללותה אף מחזקת את פרשנות כב' הרשמת, לפיה החיוב במזונות זמניים חל אף כאשר התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת. בסעיף 4 לאותה החלטה כותב כב' השופט גרינברגר: "בבקשה למזונות זמניים, התובעת (המשיבה - נ.פ.) מעלה טענות קשות בנוגע להפסקה הפתאומית של מימון הנתבע של הוצאות השוטפות שלה ושל הילדים ... על אף שהצדדים והילדים מתגוררים כעת תחת קורת גג אחת, התובעת טוענת שהנתבע פעל חד צדדית למנוע מן המשפחה את התמיכה הכספית שנהג להעמיד לרשותה עד לקרע שבין הצדדים; לדוגמא, ביטול כרטיס האשראי, שבעקבותיו נמנע ממנה מלבצע קניות, בעוד שהנתבע עצמו אינו עושה קניות; ביטול הוראות קבע שונות; ביטול אינטרנט; הפסקת תשלומים עבור חוגים של הילדים ....". כב' השופט גרינברגר הביא איפוא בחשבון את עובדת מגוריהם המשותפים של הצדדים ובכל זאת מצא לנכון לחייב את המערער בתשלום מזונותיהם הזמניים של הקטינים, אף עת התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת. זאת ככל הנראה בכדי ליתן מענה לטענות המשיבה בדבר הפסקת ופתאומית של מימון צרכי המחייה על ידי המערער.
- אפנה כעת לטענת המערער באשר לזכותו הנטענת להפחית או לקזז מדמי המזונות בהם חויב את עלותם של מצרכים ושירותים אותם רכש כנטען עבור הקטינים. הדין הנוהג בעניין זה ברור והוא, כי בכדי שניתן יהא לקזז סכום זה או אחר מחובו הפסוק של חייב, בגין הוצאות אותן הוציא עבור שירותים שונים, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים, כדלקמן: האחד - הזוכה הסכימה, מראש, להוצאות אותן הוציא החייב, האחר - הוכחה הוצאת ההוצאות הנטענות. כדברי כב' השופט שמגר בע"א 779/76 שוחט נ' שוחט, פ"ד לב(1) 580, 584: "תקפה של החלטה שיפוטית מחייבת, בדבר תשלום קצוב, אינה בטלה מן העולם ללא הוכחה ברורה, כי לפחות ניתנה, בהסכמה, הספקת מצרכים וטובין אחרים בסכום זהה לזה שנפסק בבית-המשפט". כן ראו: תמ"ש (משפחה ת"א) 20292/96 סבן נ' סבן (1998); ע"ר (טבריה) 37966-06-11 פלוני נ' פלונית (2012).
- המערער אף אינו מתיימר לטעון, כי המשיבה הסכימה שעלות מצרכים ושירותים אותם רכש כנטען עבור הקטינים, יופחת מדמי המזונות אותם עליו לשלם לה עבור הקטינים. די בכך כדי לדחות את ערעור המערער אף בנקודה זו. בהמשך לסוגיה זו אציין, כי מקובלת עלי אף קביעת כב' הרשמת לפיה אין כל רלבנטיות לטענת המערער בדבר נזק ראייתי אותו גרמה לו המשיבה, בכך שנטלה מבית המגורים תיעוד, אשר היה בו כדי להוכיח את טענתו בדבר מימון אותם מצרכים ושירותים (למותר לציין, כי המשיבה מכחישה טענה זו). מקום בו לא הרים המערער את הנטל המוטל עליו להוכיח את הסכמת המשיבה להפחתת עלות אותם מצרכים ושירותים מדמי המזונות, נטל אותו המערער כלל לא טרח לנסות להרים, אין כל צורך לדון בהתקיימות התנאי המצטבר השני לקיזוז או הפחתה מהחיוב, הוא תנאי הוכחת עצם ההוצאה. שהרי, משאין חולק שלא התקיים תנאי ההסכמה, ממילא לא תצלח טענת המערער בכללותה.
- כעת אפנה לטענת המערער בעניין ההוצאות הרפואיות והחוגים. סוגיה זו של "הוצאות חריגות", אשר אינן מגולמות בדמי מזונות הבסיס, מהווה כר פורה למחלוקות בין צדדים בענייני מזונות. המחלוקות הללו מובאות תדיר בפני רשמי ההוצאה לפועל ואף בפני בתי המשפט לענייני משפחה ומעמיסות עד מאד על מערכות אלה, העמוסות לעייפה ממילא. כעניין שבמדיניות שיפוטית ניתן לקבוע, כי מוטב לפרש בהרחבה את סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריע במחלוקות בעניין ביצוע פסקי דין למזונות, וזאת בכדי להקל על אכיפתם של חיובם אלה. יחד עם האמור "מרחב" הפרשנות מוגבל בהתאם לתיחום גדר הפרשנות עליהם הצבעתי לעיל. עיקרם של דברים הוא, כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לקרוא לתוך החלטה שיפוטית את שלא נכתב בה, אך יחד עם זאת, מקום בו יש עיגון לשוני בהחלטה, לפרשנות המקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לקבוע כך או אחרת, מוסמך רשם ההוצאה לפועל להכריע במחלוקת המתגלעת בין הצדדים באשר לחיוב זה או אחר. השוו: פרשנות החוזה בעמ' 566-567, 596-599 נוכח הוראת סעיפים 25(ב) ו - 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973.
- פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור, המחייבת קיום פסקי דין במהירות וביעילות. המערכת המופקדת על אכיפת ביצועם של פסקי דין היא מערכת ההוצאה לפועל. דרישה, כי רשם ההוצאה לפועל יפנה תדירות אל בית המשפט, לשם קבלת הבהרות והוראות, אך מעכבת ומכבידה על ביצוע פסקי דין. הכלל צריך להיות איפוא, כי ככל שקיים עיגון לשוני בפסק דין או החלטה שיפוטית לכך שרשם ההוצאה לפועל הוא שיכריע, הרי, שמלאכה זו תינתן לרשם ההוצאה לפועל. זאת כמובן כאשר לצדדים שמורה הזכות לערער על החלטתו אל בית המשפט שנתן את פסק הדין, בהתאם לכלל הנוהג במשפטנו - "משפחה אחת שופט אחד". אותו שופט הדן בכלל ענייני הצדדים יעביר את החלטת רשם ההוצאה לפועל תחת שבט ביקורתו, והוא רשאי אף לבטלה ולשנותה ובכך להתאימה כדבעי לצרכי הצדדים ולפסיקתו הקודמת. ראו: תקנות 120(ב1) ו - 120(ו) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979.
- על רקע הדברים האמורים יש לדחות את טענת המערער באשר להעדר סמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בבקשות להגדלות חוב, בגין חוגים והוצאות רפואיות חריגות. יוער, כי למעשה היה מקום לדחות את טענת המערער בעניין זה על הסף, וזאת מחמת איחורו לפנות אל ערכאת הערעור. טענתו זו של המערער נדונה ונדחתה על ידי כב' הרשמת עוד בהחלטתה מיום 6.5.12, אשר ניתנה כשבועיים לפני החלטתה בבקשה בטענת "פרעתי" דנן (למעשה טענה דומה אותה העלה המערער נדחתה עוד בהחלטת כב' הרשם לכנר מיום 20.5.11). המערער לא ערער על החלטה זו של כב' הרשמת בתוך פרק הזמן הקצוב בדין ואף לא ביקש להאריך את המועד להגשת ערעורו ולהגישו יחדיו עם ערעורו על הבקשה בטענת "פרעתי". אין בכך שהמערער בחר לשוב ולהעלות טענתו שנדחתה פעם נוספת במסגרת בקשתו בטענת "פרעתי" כדי להאריך את פרק הזמן הקצוב בדין לשם הגשת ערעורו. השוו: ע"א (מחוזי י-ם) 3145/09 שני נ' בנק המזרחי (2009).
- אף לגופם של דברים דין הטענה להידחות. חיוב המערער לשאת בעלות החוגים ובמחצית ההוצאות הרפואיות החריגות נקבע במפורש בהחלטה למזונות זמניים ובכך יש לראות את כב' הרשמת כמוסמכת לבחון האם הוצאה כלשהי באה בגדרי ההוצאות הללו או לא. באשר לחיוב המערער לשאת במחצית עלות הטיפולים הפסיכולוגיים וטיפולי השיניים עבור ילדיו קבעה כב' הרשמת בסעיף 6 להחלטתה, כי "פסק הדין ברור, ואיננו מתלה חיוב החייב בתשלום מחציתם, בהסכמתו ו/או באישורו". אמנם קיים קושי בקביעה גורפת מעין זו, שכן שני ההורים אפוטרופוסים על הקטינים במשותף ואכן אין לראות באב אך כמקור מימון, הנעדר כל זכות להביע דעתו באשר לטיפול הרפואי שניתן לילדיו. יחד עם האמור, אכן אין בהחלטת המזונות הזמניים כל עיגון לטענה, כי על המשיבה להתייעץ עם המערער או לקבל את אישורו להוצאת הוצאה רפואית כלשהי עבור הקטינים. זאת בעוד שבאשר לחיוב המערער בהשתתפות בהוצאה עבור חוגי הילדים נכתב במפורש, כי במקרה של מחלוקת יפנו הצדדים אל בית המשפט.
- לכאורה מעוררת התוצאה האמורה חוסר נחת, שכן ההחלטה בדבר מזונות זמניים לוקה בחסר, בהעדר הוראה פוזיטיבית המחייבת את הצדדים להתייעץ באשר לעצם מתן טיפולים רפואיים לקטינים ועלותם. ברם, לא בכדי נקטתי בתיבה "לכאורה", שכן סבורני שבנסיבות העניין מנוע המערער מלהשיג כעת על חיובו במחצית ההוצאות האמורות. המערער אינו מכחיש שידע על מתן טיפולים פסיכולוגיים, טיפול באמצעות בעלי חיים וטיפולי שיניים לקטינים, בין לפני ביצועם ובין לאחר מכן. המערער אף מאשר שחתם על הסכמה בכתב, לפיה הילדים יעברו טיפול פסיכולוגי. המערער אינו מתיימר לטעון, כי הילדים לא נזקקו לטיפולים ואף לא הציג כל ראיה ולא העלה כל טענה לכך, שעלות אותם טיפולים מופרזת בנסיבות העניין.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|