ערעור על בקשה לפסיקת מדור זמני

בעניין הקטינים:

1. ל.א. קטין

2. ל.ש קטינה

3. ל.ש קטין

4. ל.נ  קטין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פליקס גורדצקי) מיום 13.3.2017, בתיק משפחה מס' 32101-07-16, בגדרה נדחתה בקשה המבקשת לפסיקת מדור זמני (להלן: ההחלטה).

רקע

ביום 18.2.2015 חתמו המבקשת והמשיב על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק-דין על ידי בית הדין האזורי בתל-אביב (להלן: הסכם הגירושין).

במסגרת הסכם הגירושין, הוסדרו מזונות ארבעת הקטינים של הצדדים באופן שנקבע כי שני הצדדים יישאו בחלקים שווים במזונות ומדור הקטינים. בתוך כך, נקבע כי כל הורה יישא בסך של 1,250 ₪ בעד כל קטין, ובסה"כ בסך של 2,500 ₪ עבור כל קטין. סעיף 8.1 להסכם הגירושין קובע בזה הלשון:

היות והבעל והאישה נהגו כל חייהם בשוויון בהכנסות והוצאות הבית, הרי שמוסכם על הצדדים כי הם יישאו בשווה בתשלומי המזונות והמדור, וכדלהלן: החל מיום 10.3.2015 ובכל 10 לחודש שלאחריו ישלם האב לידי האם למזונות הילדים סך של 1,250 ₪ עבור כל ילד, ובסה"כ 5,000 ₪ לחודש, וזאת עד מלאת לכל ילד 18 שנים או עד לסיום לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר מביניהם. האם תישא בסכומים ובתשלומים זהים בגין המזונות והמדור, אך לבעל לא תהיה זכות תביעה נגדה בענין זה כל זמן שהילדים במשמורתה (להלן- "דמי המזונות").

בנוסף, ועל רקע הידיעה כי דירת הצדדים המשותפת עתידה להימכר, נקבע בסעיף 10.1.6 להסכם הגירושין כי לאחר מכירת דירתם המשותפת של הצדדים, יוסיף האב לשאת בסך של 250 ₪ עבור כל קטין, וזאת עד לגיל 25 של כל ילד או עד למועד חתונתו, המוקדם מבין המועדים.

ביום 14.7.2016 הגישה המבקשת תביעת מזונות בשם ארבעת הקטינים, לכב' בית משפט קמא. במסגרת התביעה, טענה המבקשת כי ההסכם נגוע בפגמים בכריתתו ובאישורו. המבקשת הבהירה כי בכוונתה לעתור לבטלות הסכם הגירושין. עוד טענה המבקשת, כי סכום המזונות שנקבע בהסכם אינו משקף את צורכי הקטינים, וכי סכום המזונות והמדור שנקבעו חורגים באופן בולט ממגמת הפסיקה בנושא. סוף דבר, עתרה המבקשת בשם הקטינים, לחייב את המשיב לשלם בכל חודש סך של 21,772 ₪, עבור מזונות ארבעת הקטינים.

ביום 6.10.2016 הגיש המשיב כתב הגנה. במסגרתו, טען המשיב כי יש לדחות את תביעת המבקשת על הסף ולמצער לגופה. לטענת המשיב, דמי המזונות שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין אושרו על ידי ביה"ד הרבני לאחר שבחן את תנאי ההסכם. בנוסף, דמי המזונות שנקבעו בפועל עבור כל קטין (על ידי שני ההורים), אינם נמוכים, ובוודאי אינם "מקפחים" באופן זה, שיש לקבוע כי לקטינים עומדת זכות עצמאית להגיש תביעה כנגד המשיב. המשיב פירט את התנאים שנקבעו בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (פורסם בנבו, 7.2.2013) (להלן: הלכת פלוני), שבהתקיימם תוכר תביעת המזונות שהוגשה, כתביעה עצמאית מטעם הקטינים. לגישת המשיב, יישום התנאים בענייננו, מחייב את המסקנה כי דינה של התביעה להידחות על הסף. עוד התייחס המשיב לתנאים שנקבעו בפסיקה להגדלת מזונות עקב שינוי נסיבות, וטען כי אף אם תיבחן התביעה במסלול זה, דינה להידחות. לגוף העניין טען המשיב כי המזונות שנתבעו מופרזים ומוכחשים, וכך גם השתכרות המבקשת והשתכרותו המיוחסת לו על ידי המבקשת. המשיב פירט את כלל הוצאות הקטינים וסבר כי אלו מגיעים לסך של 5,624 ₪.  

ביום 15.2.2017 הגישה המבקשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים. במסגרתה, הגבילה המבקשת את הסעד הזמני לקביעת מדור-זמני בלבד. המבקשת עתרה לחייב את המשיב במדור הקטינים בשיעור של 5,510 ₪ (המהווים 66% מהחזרי תשלומי משכנתא והלוואות של המבקשת בגין דירה חדשה שרכשה), ולחילופין עתרה לחייב את המשיב בתשלום סך של 4,648 ₪, שהם לטענתה החלק היחסי שחייב המשיב למדור ארבעת הקטינים.

כעולה מהחלטת כב' בית-משפט קמא, הגיש המשיב תגובה לבקשה זו, ועתר לדחותה על הסף. כן טען המשיב כי אין מקום למתן סעד זמני, שעה שמזונות ומדור הקטינים הוסדרו במסגרת הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין, ובין הצדדים קיימת מחלוקת של ממש ביחס לעילת תביעת המבקשת. המשיב הוסיף כי יש לדחות את הבקשה מטעמי שיהוי בהגשתה.

ביום 6.3.2017 קיים כב' בית-משפט קמא דיון קדם משפט, במסגרתו התייחסו הצדדים, בין היתר, גם לסוגיית הסף ולסוגיית המזונות הזמניים שהגישה המבקשת. במהלך הדיון ולבקשת כב' בית-משפט קמא, הבהירה ב"כ המבקשת: "לבקשת בית המשפט אני מבהירה כי מדובר בכתב תביעה למזונות עצמאיים של הקטינים.." (עמ' 4 שורה 28, פרוטוקול הדיון מיום 6.3.2017).

בתום הדיון, קבע כב' בית-משפט קמא שהחלטתו בבקשה למזונות זמניים תינתן על יסוד כתבי טענות הצדדים. כמו כן, הורה כב' בית-משפט קמא למשיב להגיש בקשה נפרדת לסילוק התביעה על הסף, וקבע מועדים להגשת תגובת המבקשת ותשובה לה.