השופטת יעל וילנר:
ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת שירי היימן) מיום 11.10.12 בתיק תמ"ש 58451-01-12, אשר ניתן בתביעת מזונות שהוגשה בשם הקטין (להלן - "
פסק הדין").על פי הסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על סמך המסמכים וסיכומי הצדדים בלא שנשמעו ראיות.
1. הצדדים נישאו ביום 1.3.09 ומנישואיהם נולד הקטין יליד 6.7.11 (להלן:
"הקטין"). ביום 12.3.12 התגרשו הצדדים.
2. מפסק הדין עולה כי המשיבה אושפזה בעבר במחלקה פסיכיאטרית והוכרה כנכה בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. המשיבה אינה עובדת ומתקיימת מקצבאות המל"ל. גובה הקצבה הכוללת שמשולמת למשיבה, נכון להיום, עומד על סך 3,175 ש"ח. סכום זה כולל גם קצבת תלויים עבור הקטין בסכום של 741 ש"ח (להלן -
"קצבת התלויים"). המשיבה מתגוררת עם הקטין בבית הוריה.
3. אף למערער עבר פסיכיאטרי - המערער אושפז בעבר במחלקה פסיכיאטרית וסובל מהפרעה טורדנית כפייתית, וכן סובל ממחלת הסוכרת. המערער הגיש תביעה למשרד הביטחון (כנה צה"ל) ותביעתו, ככל הנראה, נדחתה (למעט הכרה בנכות זמנית בשיעור של 10% עבור הפרעה טורדנית). המערער לא פנה עד כה למוסד לאומי להכרה בזכאותו לקבלת קצבת נכות כללית, לטענתו, עקב פנייתו למשרד הביטחון והמניעות החוקית לפנות לשני המוסדות במקביל. המערער טען בבית משפט קמא כי הוא אינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הרפואי.
4. בית משפט קמא קבע כי נוכח מצבו הרפואי של המערער, הכנסתו בעתיד לא תהיה גבוהה משמעותית מהכנסת המשיבה, אף אם ימצה את תביעתו לקבלת קצבת נכות מהמל"ל. על כן, קבע בית משפט קמא כי על המערער לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין בלבד מכוח הדין החל עליו ולא מעבר לכך. בהתאם לכך, קבע בית משפט קמא כי המערער ישלם לקטין מזונות בסכום של 1,350 ש"ח לחודש בתוספת של 250 ש"ח עבור הוצאות מדור, כל עוד מתגוררת המשיבה בבית הוריה, ובמידה והיא תעבור להתגורר בדירה משלה - יעמדו דמי המדור על סך 500 ש"ח לחודש.
עוד קבע בית משפט קמא כי קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי (להבדיל מקצבת התלויים), תשולם למשיבה בנוסף לדמי המזונות. כן נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות החינוך.
5. המערער ממאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא וערעורו מונח לפנינו.
לטענת המערער, סכום המזונות שנפסק לחובתו הוא גבוה ומעבר ליכולותיו, במיוחד בשים לב למצבו הרפואי ולעובדה שאינו מסוגל כלל לעבוד ולהשתכר למחייתו. המערער סבור כי יש להעמיד את סכום המזונות על סך של 1,000 ש"ח לחודש. עוד טוען המערער כי מתוך קצבת הנכות שמקבלת המשיבה, משולם לה סכום של 741 ש"ח עבור קצבת תלויים בגין הקטין ויש לנכות סכום זה מסכום המזונות שנפסקו לו. לבסוף טוען המערער כי כל עוד מתגוררת המשיבה בבית הוריה, אין מקום לחייבו בתשלום מדור לקטין.
6. המשיבה סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענת כי יש לדחות את הערעור. לטענתה, על המערער למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, ובמידה ונכונה טענתו כי הוא אינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הרפואי, הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות כללית ממנה יוכל לשלם את המזונות. עוד לטענתה, למערער סכום של 300,000 ש"ח בחשבון בנק המתנהל על שם אביו של המערער בנאמנות עבור המערער.
אשר לקצבת התלויים טוענת המשיבה, כי אין לנכות קצבה זו מדמי המזונות שכן סכום זה ניתן למשיבה כאם חד הורית, ומכל מקום, קצבת התלויים מיועדת לסייע בידי האם לשלם את חלקה בהוצאות הקטין. בנוסף נטען כי שיעור המזונות שנפסק הוא בגדר המינימום ואף למטה מכך, ולפיכך, ניכוי קצבת התלויים מסכום המזונות, יותיר בידי המשיבה סכום זעיר לכיסוי הוצאותיו של הקטין.
דיון
7. סכום המזונות שנפסקו לקטין בסך 1,350 ש"ח הינו סביר, ומספיק אך בדוחק לכיסוי הוצאותיו ההכרחיים של הקטין. כך אף הסכום שנפסק למדורו של הקטין. לפיכך, לדעתי אין מקום להפחית מהסכום שנפסק.
8. השאלה היחידה שנותרה לבירור היא אם כן - האם יש לנכות את קצבת התלויים מדמי המזונות? על מנת להשיב על שאלה זו, יש להתחקות אחר מהות קצבת התלויים שמשולמת למשיבה והאם קצבה זו משולמת למשיבה בגין נכותו של המערער, או שמא בגין נכותה היא.
9. ככלל, אני סבורה כי במקרים בהם קצבת התלויים משולמת על ידי המל"ל לידי האם בגין
נכותו של האב - החייב במזונות, יש לנכות קצבה זו משיעור מזונות הילדים בו חוייב האב.
למעשה יש לראות בתשלום קצבת התלויים במקרה כזה כסיוע
לאב הנכה
, המוגבל בפרנסתו עקב נכותו, לזון את ילדיו ולמלא את צרכיהם ההכרחיים. לפיכך, ראוי לנכות קצבה זו מסכום המזונות בו מחוייב האב. ראו ברוח זו דבריו של כב' השופט י. גייפמן:
" כאשר תוספת הילדים
בקיצבת הנכות של האב - החייב במזונות, משולמת לידי האם המשמורנית - יש לנכות את תוספת הילדים משיעור מזונות הילדים בו יחויב האב" (תמש 5542/96
חנימוב נ. חנימוב (2001) הדגשה שלי י.ו)
. וכן ראו דבריו של כב' השופט א. זגורי בתמ"ש 55922-10-10 ד
.פ. ואח' נ' ע.פ. (2011):
"כאמור בפסק דין חנימוב לעיל, הכלל הוא כי בכל מקום שנפסקים מזונות (אשה או קטינים) לחובתו של
אב נכה, תוספת הילדים בקצבת הנכות
של האב תנוכה משיעור המזונות שבו יחוייב האב עבור הילדים"(פיסקה 67) (הדגשה שלי י.ו)
.
10. לעומת זאת, לדעתי, במקרים בהם קצבת התלויים המשולמת עבור הילדים מוענקת
לאם עקב
נכותה היא, אין מקום לזקוף קצבה זו על חשבון דמי המזונות בו מחויב האב (שאינו זכאי לקצבת נכות). שכן, הקצבה ניתנת
לאם הנכה חלף משכרות כאשר אין ביכולתה להשתכר. קצבת התלויים במקרה כזה נועדה אפוא להקל על האם הנכה לפרנס את ילדיה ולדאוג לכל צרכיהם (מעבר לצרכים ההכרחיים).
11. ונחזור לעניינו, בית משפט קמא לא התייחס בפסק דינו לסוגיה זו, וממילא לא נקבע בגין מה משולמת קצבת התלויים (נכות המערער או נכות המשיבה).
12. אני סבורה כי משעה שאין מחלוקת כי המערער טרם פנה למיצוי זכויותיו במל"ל, וממילא, טרם הוכר כנכה הזכאי לקבלת קצבת נכות וקצבת תלויים, הרי שניתן להסיק מכך כי קצבת התלויים משולמת למשיבה עקב ההכרה של המל"ל
בנכותה היא. במצב דברים זה, וכאמור לעיל, אין לנכות את קצבת התלויים מסכום המזונות. קצבה זו נועדה לאפשר למשיבה, אשר אינה מסוגלת לעבוד ולפרנס את הקטין עקב נכותה, למלא אחר צרכיו של הקטין שאינם מכוסים על ידי תשלום המזונות (אין מחלוקת כי הסכום שנפסק למזונות נועד למלא אחר צרכיו
ההכרחיים של הקטין בלבד - ראו פסקה 9 של פסק הדין).