עריכת בדיקה גנטית לבירור יהדות

• א.         המבקשת הגישה ביום 9 ינואר 2012 בקשה לבירור יהדותה. המבקשת לא הציגה שום מסמך. לדבריה היא ואמה עלו ארצה בשנת 2000 עם המסמכים שהיו ברשותם, חזרו לבריה"מ בשנת 2004 ושוב עלו ארצה בשנת 2006 כאשר כל מסמכיהם נותרו בחו"ל.
• ב.         הסבתא של המבקשת [א'] גדלה בבית יתומים עד גיל 12 ומאז גדלה אצל דודה [ס' ל']. הסבתא נישאה לנוכרי, וגם אם המבקשת הייתה נשואה לנכרי וילדיה נולדו מנוכרים.
• ג.          אם המבקשת [אי'] נולדה ב-31 אוג' 1972, ובתעודת לידה מקורית רשומה כבת לאב רוסי ואם יהודיה בשם [א'], אך תאריך הרישום והמסירה הינו 11 אפריל 73, מה שהעלה חשש לאימוץ אם המבקשת ע"י הסבתא [א'].
• ד.         למבקשת עצמה יש רק תעודת לידה חוזרת ובה לא רשומים פרטי האב, ואילו אמה [אי'] רשומה כרוסיה. המבקשת נולדה ב-13 דצמ' 1992. הרישום נעשה ב-5 ינואר 1993, אך תעודת הלידה נמסרה ב-5 ינואר 1999, וגם נתון זה טעון הסבר.
• ה.         הסבתא [א'] הופיעה בפנינו ובפני מברר היהדות והצהירה שבשנות נישואיה הראשונות לא הצליחה להביא ילדים, והרופאים שבדקו אותה גילו בעיה ברחמה ואמרו לה שלא תוכל להביא ילדים, בעקבות זאת אימצו הסבתא [א'] ובעלה ילד בשם [אי'].

לדברי הסבתא [א'], שמונה שנים אחר נישואיה נכנסה להריון, והדבר לא נודע לה רק אחר שהיתה בחודש השמיני להריונה במסגרת בדיקה אצל רופא, ואפילו בעלה, שלא היה באותה תקופה בבית, חשד בה שההריון לא ממנו.

יתכן וזה ההסבר לכך שפרטי האב לא רשומים בתעודת הלידה של [אי'] אם המבקשת.

הסבתא [א'] עצמה הסבירה, שפרטי האב של [אי'] לא רשומים בתעודת הלידה החוזרת הואיל ואחר שהתגרשה מבעלה הוא ויתר על בתו, ולכן לא נזכרו פרטיו בתעודת לידה.

לביה"ד נראה הסבר זה תמוה, שהאב יוותר על בתו הביולוגית אחר שעשה מאמצים רבים להביא ילד לעולם, רק בגלל שהתגרש מאשתו.

• ו.          בנסיבות מיוחדות אלה, כאשר אין בידי המבקשת ואמה מסמכים שיסייעו לבירור יהדותה, הרישום בתעודת הלידה של אם המבקשת נעשה כ-7.5 חודשים אחר לידתה, הסבתא [א'] הודתה שלא יכלה להביא ילדים ולכן אימצה ילד, תיאור הריונה ולידתה של [אי'] אם המבקשת נשמע מוזר, ואפילו לאביה התעורר חשד שהיא אינה בתו הביולוגית, כל אלה מחזקים את החשש שמא גם [אי'] הינה בת מאומצת של הסבתא [א'].
• ז.          בנסיבות אלה הוצע לאם המבקשת [אי'] ולסבתא [א'] לבצע בדיקת רקמות להוכחת הקשר המשפחתי ביניהן, והן נתנו את הסכמתן לכך. אם המבקשת הסכימה לשאת בעלות הבדיקה.

בנידון זה ביצוע הבדיקה אינו מעלה כל חשש ממזרות, וכל עניינה להוכיח, אם [אי'] אם המבקשת הינה בתה הביולגית של הסבתא [א'].

• ח.         בחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 סעיף 28יד (א) נקבע: "על אף הוראות סעיף 28א רשאי גם בית דין דתי, בעניין שבסמכותו ע"פ כל דין, ליתן צו לעריכת בדיקה בעניין שנדון לפניו, אם כל הנבדקים נתנו את הסכמתם לבדיקה לפי סעיף 28ב והתקיימו כל התנאים האמורים בפרק זה..."

ושם בסעיף קטן (ב) נקבע: "צו לפי סעיף קטן (א) יינתן באישור מראש של ראש ביה"ד הדתי הדן בענין".

ושם בסעיף 28טז לחוק נקבע: "העתק מכל בקשה לעריכת בדיקה לפי פרק זה... יומצא ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו".

• ט.         בנידון זה אם המבקשת [אי'] ואמה [א'] שתיהן נשים בוגרות, כשירות לכל הליך משפטי, נתנו את הסכמתן לביצוע הבדיקה, ואין בהוראות החוק כל מניעה אחרת לביצוע הבדיקה בנידון זה.
• י.          לאור האמור מחליט ביה"ד להורות כי עקרונית ניתן לבצע בדיקת רקמות לאם המבקשת [אי'] ולאמה [א'] להוכחת הקשר המשפחתי ביניהן, בכפוף לכך שתוגש על ידם בקשה לביצוע הבדיקה, וביה"ד ימציא הבקשה במצורף להחלטה זו ליועץ המשפטי לממשלה, ובכפוף לכך שינתן אישור מראש לביצוע הבדיקה ע"י נשיא ביה"ד הגדול הגרש"מ עמאר שליט"א.
• יא.       החלטה זו יש לשלוח לנשיא ביה"ד הגדול הגרש"מ עמאר שליט"א לקבלת אישורו לביצוע הבדיקה.

ניתן ביום א' באייר התשע"ב