ערובה ותיקון כתב תביעה

עניינה של ההחלטה אשר בפני הינה הכרעה בארבע בקשות שונות שהגישו המבקשים - הם הנתבעים בתביעה שבכותרת - כנגד המשיבה, התובעת.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.         ביום 29.04.12 הגישה התובעת, גב' ק.ח., אחותו של המנוח ס.ש.ז"ל, תביעה שכותרתה "מהות התביעה: סעד הצהרתי" כנגד מנהל העזבון, זו התביעה המונחת בפני.

2.         במסגרת כתב התביעה, עתרה התובעת למספר סעדים המפורטים בסעיף 55 לכתב התביעה, שיובא להלן ככתבו וכלשונו:

                        " אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובעת הינה בעלת 5% מהון המניות ב..., אשר הוחזקו על ידי המנוח, במישרין ו / או בעקיפין, עבור התובעת בנאמנות, מפורשת או משתמעת, ולפיו התובעת הינה הבעלים של דירה מספר ..בפרויקט ..., אשר נרכשה בנאמנות על ידי המנוח כשהיא יועדה על ידו לתובעת בנאמנות, מפורשת או משתמעת".

3.         אלמנת המנוח ובתו הגישו בקשה להצטרף כצד להליך לתביעת שבכותרת וביום 01.08.12 ניתנה החלטתי במסגרת בקשה מספר 2, לפיה נעתרתי לבקשה והורתי על צירופן כנתבעות. 

4.         בהחלטתי מיום 10.10.12 קבעתי כי התביעה שבכותרתה הינה למעשה תביעה כספית והיא הוגשה במסווה של תביעה למתן פסק דין הצהרתי. לפיכך הוריתי לתובעת לשלם את האגרה בגין התביעה בהתאם לסעיפים 1 ו-2 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות. עוד קבעתי כי אם לא תשולם האגרה אורה על מחיקת התביעה.

5.         מאחר וטרם שולמה האגרה, ניתן פסק דיני ביום 18.11.12 בו הוריתי על מחיקת התביעה.

6.         התובעת ערערה על פסק דיני במסגרת עמ"ש 3525-01-13.

7.         ערכאת הערעור קיבלה את הערעור וקבעה כי האגרה ששולמה בגין התביעה (אגרה בהתאם לסעד הצהרתי) הינה אגרה מספקת ולפיכך הורתה על ביטול פסק דיני.

8.         משערכאת הערעור ביטלה את פסק דיני והתיק חזר לדיון, קבעתי קדם משפט ליום 19.02.14.

9.         המבקשים הגישו לביהמ"ש 3 בקשות שונות לסילוק התביעה על הסף: בקשה מספר 19 - בקשה לסילוק על הסף מן הטעם כי המתנות, להן טוענת התובעת, לא הוענקו לה בחייו של המנוח ואין כל התחייבות בכתב לגבי מתנות אלו; בקשה מספר 20 - בקשה לסילוק על הסף לאור התיישנות התביעה בהתאם לחוק הירושה תשכ"ה-1965; ובקשה מספר 22 - בקשה לסילוק התביעה בכל הנוגע לסעד ההצהרתי של דירה מספר ... בפרויקט ... (להלן: "הדירה"), ולחילופין להורות לתובעת לתקן את כתב תביעתה.

10.        התובעת הגישה את תגובותיה לבקשות לסילוק על הסף וטענה כי יש להורות על דחיית הבקשות וכי יש לברר את התביעה לגופה.

11.        כמו כן הגישו המבקשים בקשה לחיוב התובעת (המשיבה) בערובה למתן הוצאות בסך שלא יפחת מ-500,000 ש"ח. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי יש לדחות אותה.

דיון

בקשות מספר 19-20

12.        בדיון שהתקיים בפני ביום 19.02.14 הודיע ב"כ המבקשים כי הוא מקבל את המלצת ביהמ"ש לטעון את טענותיו בבקשות לסילוק התביעה על הסף (בקשות 19-20) במסגרת סיכומיו וביקש לקבוע את התיק להוכחות לאחר שתינתן החלטה בבקשה מספר 22. ב"כ התובעת טען כי אם לא תוכרענה הבקשות לסילוק על הסף, הנתבעים יטענו טענותיהם אלו במסגרת הבקשה לחיוב בהוצאות.

13.        בנסיבות אלה ונוכח האמור בהודעת ב"כ המבקשים (הנתבעים) אני סבורה שאין מקום בשלב זה לברר את הטענות לסילוק התביעה על הסף, כאשר הנתבעים יוכלו לטעון טענותיהם אלו במסגרת הסיכומים.

14.        עוד אדגיש כי לאור המחלוקת בין הצדדים, נראה כי לא ניתן להידרש לבקשות לסילוק על הסף - בקשות מספר 19-20 - בשלב מקדמי זה וטרם שמיעת ראיות בתביעה, ולפיכך וגם מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשות בשלב זה וטרם שמיעת הראיות והעדויות.