עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
31966-10-14
30/12/2014
|
בפני השופטת:
נגה אהד
|
| - נגד - |
המערער:
א.מ.
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| פסק דין |
לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא על המערער בתיק ת"ד 533-05-11, כב' השופטת הבכירה אטליא וישקין.
המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בתיק בעבירות של נהיגה רשלנית, בניגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961, (להלן: פקודת התעבורה), סטייה מנתיב נסיעה, בניגוד לתקנה 40 לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961(להלן: תקנות התעבורה), אי שמירה על הימין, בניגוד לתקנה 35 לת"ת, גרימת חבלה של ממש, סעיף 38(3)לפקודת התעבורה,
גרימת נזק, בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לת"ת.
העונש אותו גזר בית משפט קמא הו א 8 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה, פסילה בפועל למשך 3 שנים, קנס בסך 3000ש"ח.
מכאן הערעור שלפני.
אציין כי מדובר בגלגול שני לערעור.
בגלגולו הראשון, ולאחר שב"כ המערער חזר בו מכל טענותיו לענין הכרעת הדין, הוחזר התיק לבית משפט קמא לקביעת מתחם ענישה בהתאם לתיקון 113, וגזירת העונש.
גזר דין בית משפט קמא:
בית משפט חוזר על קביעותיו בהכרעת הדין, מהן עולה כי רכב המעורב עמד בשול הדרך, לאור העובדה כי בתו הקטינה של המעורב, שישבה בכיסא בטיחות לקתה בהתקף אלרגי והחלה לחרחר.
בשעת התאונה עמד המעורב (אבי הקטינה), מחוץ לרכבו כאשר חלקו העליון של גופו רוכן בתוך הרכב ואילו רגליו מחוץ לרכב. רכב המערער סטה עם רכבו ימינה, לשול הימני ופגע ברכב המעורב, מחץ את המעורב אשר עמד במקום, לעבר העקה הבטיחות, בנסיבות המתוארות לעיל.
תוצאת התאונה היתה פגיעה קשה.
בין השאר נגרמו למעורב שברים בצלעות 9-10 משמאל, שבר סגור בפמור משמאל ופגיעת מעיכה ו-DEGLOVING של כף הרגל אשר הצריך ניתוח דחוף עם מסמור של פמור וקטיעת כף הרגל מימין.
טענת המערער לפיה סטייתו נגרמה על ידי רכב אחר נדחתה.
בית משפט קמא דחה טענת המערער , אודות "טראומה איומה" שהיתה לו , לאור העובדה כי בחלוף שעתיים משעת חקירתו נמצא בהפלגה לחופשה בחו"ל.