עפ"ג 43320-05-16 מדינת ישראל נ' חסארמה

כללי

זהו פסק דין בערעור המדינה נגד קולת העונש שהוטל על המשיב, מר תייסיר חסארמה, בבית- משפט השלום בעכו, בעקבות הרשעתו על סמך הודאתו בשורה של עבירות על פקודת מס הכנסה כמפורט להלן.

ביום 15.5.16 השיתה השופטת הנכבדה, ג'ני טנוס, מבית-משפט השלום בעכו על המשיב עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות. נוסף על כך, הטילה עליו עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים, שלא יעבור במשך 3 שנים אחת מהעבירות בגינן הורשע בתיק זה, וקנס בסך 50,000 ₪ או 250 ימי מאסר תמורתו.

עונשים אלה הוטלו על המשיב לאחר שהורשע, על-סמך הודאתו בעובדות כתב-האישום המתוקן שהוגש נגדו, בעבירות שעניינן הכנת פנקסי חשבונות כוזבים וקיומם לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (ריבוי עבירות) (להלן: "פקודת מס הכנסה") וכן שימוש במרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (ריבוי עבירות).

עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה המשיב היו אלו :

בתקופה שבין השנים 2007 ו- 2011 (להלן: "שנות המס" ) עסק המשיב, בין היתר, בעבודות בנייה ושיפוצים וכן באספקת פועלים לחברות שונות. במהלכן של שנות המס נבעו למשיב הכנסות שמקורן מעבודתו . הכנסתו הכוללת של המשיב באותה תקופה הגיעה כדי 5,815,835 ₪, אולם, המשיב - שהיה חייב בניהול ספרים והגשת דין וחשבון שנתי לפקיד השומה בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה - לא הגיש דו"חות לפקיד השומה ולא דיווח על תקבוליו כנדרש בחוק. המשיב הורשע בכך שעשה כן במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס, תוך שימוש בחשבוניות של חברות שונות, אשר אינן בבעלותו ואשר אין לו קשר אליהן, וכאשר מעשים אלו נעשו ללא הסכמתם של בעלי חברות אלו וללא ידיעתם. עוד הורשע המשיב בכך שנהג למכור לבעלי עסקים אחרים חשבוניות פיקטיביות שהופקו בידי מספר חברות, אשר אינן בבעלותו ואשר אין לו כל קשר אליהן. המשיב עשה כן ביודעו שאותם בעלי עסקים מתעתדים לכלול את החשבוניות שרכשו בספריהם ובדו"חותיהם, כהוצאות שלכאורה הוציאו, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס. בדרך זו מכר המשיב חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל עמד על 1,013,027 ₪.

נימוקי גזר הדין בבית המשפט קמא

בית-המשפט קמא הנכבד גזר למשיב עונש תוך הפעלת כללי הבניית הענישה.

תחילה, עמדה השופטת המלומדת קמא על הערכים המוגנים שבהם פגע המשיב במעשיו. השופטת פירטה כי מעשיו של המשיב פגעו בערכים החברתיים המתייחסים לחוסנו הכלכלי של המשק ולשוויון בנשיאת נטל המס, המשמש למימון צרכי החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות.

בהתייחסה, כמצוות המחוקק, לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ציינה השופטת את העובדה שמעשיו של המשיב התפרסו על פני תקופה ארוכה (משנת 2007 ועד לשנת 2011). לפיכך, נקבע, כי יש בנתון זה כדי ללמד על חומרת המעשים ועל העדר מורא מצדו של המשיב כלפי החוק החרות. צוין, כי מאחר ובנידון דידן אין עסקינן במעידה חד-פעמית, הרי שניתן להסיק מכך כי מטרתו של המשיב במעשיו הייתה אחת - בצע כסף לשמו. עוד נקבע בעניין זה, כי מעשי המשיב דרשו מחשבה ותכנון מוקדם טרם ביצועם.

הובהר, כי ההיקף הכספי הנקוב בכתב האישום המתוקן הוא גדול ( 6,828,862 ₪). יחד עם זאת, צוין כי אין היקף כספי זה משקף את סכום המס שהמשיב השתמט מתשלומו וברי, כי סכום המס המתחייב ממנו הוא קטן בהרבה. צוין כי על פי ההסדר עם פקיד השומה, סכום חוב המס הועמד על סך של 330,000 ₪ (קרן).

השופטת קמא ציינה כי המשיב אמנם הורשע בעבירות מס רציניות וכבדות משקל ואולם, "פעל לתיקון דרכיו בכך שביקש להסיר את המחדל אותו יצר, הגיע להסדר עם פקיד השומה והחל בהחזרת חובו לקופה הציבורית ואף הספיק לשלם שלושה מתוך עשרת התשלומים של חוב המס..".