חג'אזי נ' מדינת ישראל

א.בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט העמית משה אלטר) ב-ת"פ 41598-07-14 מיום 24.07.17, כפי שתוקנה בהחלטתו מיום 30.11.17, ולפיה הורשע המערער בביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(3) של חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ואילו מן העבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות המערער זוכה, ומן העבירות של שימוש במסמך מזויף זוכה המערער מחמת הספק.

כמו כן, מוגש הערעור על גזר דינו של בית משפט קמא מיום 05.06.18, ולפיו, נדון המערער למאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, מאסר מותנה בן 18 חודשים למשך 3 שנים, וקנס בסכום של 25,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 21.07.14 הגישה המדינה כתב אישום כנגד המערער, יליד 1975, עורך דין במקצועו, ובו פורטו העובדות המפורטות להלן:

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה רחיב אבו רומי (להלן: "אבו רומי" וכן "המנוח"), הבעלים של קרקע בכפר טמרה. בתאריך 15.08.09 נפטר אבו רומי.

במהלך יוני 2009 פנה מוסא שאהין (להלן: "שאהין") אל המערער, במסגרת עיסוקו של המערער כעורך דין, על מנת שיסייע לו לרכוש שטח אדמה, המערער הסכים לכך, ובהמשך, הוא מסר לשאהין כי איתר שטח אדמה המתאים לצרכיו של שאהין. המערער הציג מצג שווא, כאילו פועל הוא כמיופה כוחו של אבו רומי בכל הנוגע למכירת הקרקע. לאחר משא ומתן סיכמו המערער ושאהין כי מחיר הקרקע יהיה 340,000 ₪.

בתאריך 31.08.09 נפגשו המערער, שאהין, גאנם אבו ריא (להלן: "אבו ריא") ועמאד חלאילה שהוא גיסו של שאהין (להלן: "חלאילה") במשרדו של המערער שבכפר טמרה. המערער הציג בפני הנוכחים מסמך הנחזה להיות ייפוי כוח בלתי חוזר, נושא תאריך 28.06.09, ועליו חתימה מזויפת הנחזית להיות חתימתו של אבו רומי. המערער עשה כן ביודעו שהמסמך מזויף, ומתוך כוונה לקבל משאהין כספים במרמה.

לפי ייפוי הכוח המזויף הנ"ל, ייפה אבו רומי את כוחו של המערער לבצע פעולות בנוגע לקרקע נשוא העסקה, לרבות מכירת הקרקע והעברת הזכויות בה לצד ג'. באותו מעמד ערך המערער זיכרון דברים בנוגע להסדרי התשלום עבור רכישת הקרקע, ובהתאם לזיכרון הדברים, יעביר שאהין למערער סכום של 15,000 ₪, כחלק מן התשלום בגין העסקה עוד באותו יום, סך של 40,000 ₪ ביום 14.09.09, והיתרה תשולם עד תאריך 01.10.09. על זיכרון הדברים חתמו המערער, שאהין, אבו ריא וחלאילה. בהתאם לזיכרון הדברים אכן קיבל המערער ביום 31.08.09, משאהין, במרמה, את הסכום של 15,000 ₪ במזומן.

ביום 14.09.09 הגיש המערער ללשכת רישום המקרקעין בנצרת בקשה לרישום הערת אזהרה על הקרקע נשוא העסקה לטובת שאהין. הבקשה נשאה תאריך 01.09.09, ועליה חתימה מזויפת שנחזית להיות חתימתו של אבו רומי. את הבקשה הגיש המערער ביודעו שהמסמך מזויף, ובכוונה לבצע את רישום הערת האזהרה. בהסתמך על הבקשה הנ"ל, נרשמה באופן מידי הערת האזהרה במרשם המקרקעין (להלן: "הערת האזהרה הראשונה").

באותו יום (14.9.09) נפגשו המערער, שאהין, אבו ריא וחלאילה במשרדי לשכת רישום המקרקעין בנצרת. המערער הציג להם אישור בדבר ביצוע רישום הערת האזהרה, וקיבל, במרמה, משאהין, את הסכום של 40,000 ₪ במזומן, וכן שיק על סך 222,000 ₪ לפירעון בתאריך 05.10.09, שיק נוסף על סך 50,000 ₪ לפירעון בתאריך 05.10.09, וכן, שיק על סך 13,000 ₪ כ-"שיק פיקדון". כל זאת כחלק מן התשלומים עבור העסקה. המערער אישר במסמך שהוא קיבל את הכסף המזומן ואת השיקים, ועל המסמך חתמו המערער, שאהין, אבו ריא וחלאילה.