עפ"ג 12819-11-15 מדינת ישראל נ' בן־צבי

ה ע ו ב ד ו ת ו ה ט ע נ ו ת

1.המשיב הורשע בבית המשפט קמא על סמך הודייתו בעברה של גידול סמים מסוכנים, ייצורם והכנתם, עבֵרה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973. הוראת החוק שבה הורשע המשיב מביאה לידי ביטוי הסדר טיעון שהושג בינו לבין התביעה עובר להודייתו, ולפיו נמחקה מכתב האישום הוראת החיקוק הנוספת, שייחסה לו עברה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בדיעבד, אחד הטיעונים שהעלה הסנגור לפנינו הוא כי יש חוסר הלימה בין תיקון כתב האישום כמפורט לעיל, שהתבטא כאמור במחיקת הוראת החיקוק, לבין העובדות המפורטות בו, ועובדה זו אינה צריכה להיות מובאת בחשבון לחובתו של המשיב.

2.על-פי העובדות שבהן הודה המשיב לכל הדעות, במהלך החודשים שבין ספטמבר 2013 לבין 26.06.14 הוא החזיק בדירה שכורה ברמת-גן והקים בה מעבדה לגידול סם. כתב האישום, לאורך שורות רבות וארוכות, מפרט את הציוד שהיה מצוי באותה מעבדת סם. אין לך פריט הקשור לתחום זה שאינו מצוי באותה רשימת ציוד: אדניות במספר רב, צינורות, מנורות עם רפלקטורים, שקית ובה תערובת לגידול חומרים אורגניים, חומר לספיגת מים, שנאי חשמלאי, תרמוסטט, שעוני שבת, מסנן אוויר – ולא פירטנו עוד הכול.

נוסף למעבדה המשוכללת שהקים המשיב, במקומות שונים בדירה היו מפוזרות כמויות סם, בין סם בפועל ובין שתילים של קנבוס. הכמות הגדולה שמדובר בה מוזכרת בסעיף ח לסעיף 2 לעובדות כתב האישום. על-פי האמור בו, ,,במרפסת חדר השינה 9 שתילים של קנבוס במשקל 2050 גרם נטו''. כתב האישום מפרט כמויות שונות של סם שנתפס בדירה. כדי להסיר ספק נאמר כי המשיב הודה בהחזקת כל אותן כמויות סם שמפורטות בסעיף 2, גם אם העברה של החזקת הסם נמחקה. כנתון עובדתי המצוי לפנינו, הודייתו של המשיב משקפת את מה שנתפס בדירה ושבהחזקתו הודה המשיב.

3.בית המשפט קמא (כבוד השופטת מעין בן-ארי) קיבל שני תסקירים באשר למשיב. נׂאמר כבר בשלב זה כי התסקיר הבסיסי הוא התסקיר מיום 15.03.15. תסקיר נוסף שהונח לפני בית המשפט, מיום 19.04.15, הוא תסקיר קצר שבו יש עדכון נתונים מסוימים ולא מעבר לכך. לכך יש לצרף חוות דעת שהסכמנו היום לקבל לִפנים משורת הדין, חוות דעת מיום 07.12.15, של המרכז הירושלמי לבריאות הנפש – המכון הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה. מסמך זה מפרט את הטיפול שעבר המשיב ואת התרשמותה של המטפלת מן המצב שאליו הגיע במהלך הטיפול ובעקבותיו.

4.בית המשפט קמא קבע כי מתחם הענישה הראוי וההולם בתיק זה נע בין מאסר שיכול שיינשא בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. כבוד השופטת קמא סברה כי יש למקם את המשיב ממש בתחתית המתחם, שעל-כן הוטלו עליו שישה חודשי מאסר. לא זו בלבד שבית המשפט מיקם את המשיב ברף התחתון של המתחם שקבע, אלא שהוא הוסיף וקבע כי המשיב יישא את המאסר בדרך של עבודות שירות. על המשיב הוטלו העונשים הללו: שישה חודשי מאסר, שיינשאו בדרך של עבודות שירות; חמישה חודשי מאסר על-תנאי; צו מבחן למשך שנה; וכן קנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט הכריז על המשיב סוחר סמים והורה לפיכך על חילוט סכום של 1,140 ₪ שנתפס אצלו.

5.על גזר-הדין מערערת המדינה לפנינו. לטענתה, נפלו שלוש טעויות מרכזיות בגזר-הדין של בית המשפט קמא:

באשר לקביעת המתחם – המתחם שקבע בית המשפט קמא איננו הולם את העברה שמדובר בה. העברה היא של גידול סם, עברה שבצדה הציב המחוקק עונש מאסר בן עשרים שנה. תקרת הענישה במקרה זה איננה מילה ריקה מתוכן, ועליה לתת את אותותיה בענישה הקונקרטית. בית המשפט קמא לא נתן לכך ביטוי, וכבר בכך שגה. המדינה מפנה בעניין זה לפסקי-דין שונים שניתנו גם במותב זה וגם במקומות אחרים, שעמדו על משמעותה של העברה הנדונה, קרי: גידול סם במעבדת סם שאותה פלוני מחזיק בביתו.

הנתון השני שבו, אליבא דמדינה, נפלה טעות בגזר-הדין של בית המשפט קמא הוא החלת עקרון ההלימה. לטענת המדינה, גזר-הדין של בית המשפט קמא איננו מתחשב דיו במעשה העברה בנסיבותיו, כפי שמצֻווה עליו לעשות מכוח עקרון ההלימה. נסיבותיו כוללות את כל אותו ציוד משוכלל שנמצא במעבדת הסמים. בית המשפט כמעט לא נתן ביטוי לכך, ובכך כאמור שגה. לכך מיתוספת גם העובדה שברשות המשיב נמצאו כ-2.5 ק"ג סמים. כמות זו מורכבת הן מהכמות הגדולה הגלומה בשתילי הסם הן מהכמויות שנתפסו בדירה ושבהחזקתן הודה המשיב (גם אם נמחקה עברת ההחזקה מהוראות החיקוק שמדובר בהן).