עמית נ' אלמליח ואח'

פסק דין

בפני תביעה שהוגשה כנגד הנתבעים בגין סך של 17,678 ₪.

יצויין כי כפי שנטען בכתב התביעה, בעת שהתובע נסע בנתיב הנסיעה שלו, סטה הנתבע מנתיבו לאחר שעמד בפקק וזאת מתוך רצון על מנת לעקוף את הפקק ומבלי לתת זכות קדימה לכלי רכב של התובע.

הוגש כתב הגנה ללא גרסה עובדתית כלשהי ובשלב יותר מאוחר, הוגש כתב הגנה נוסף. בכתב ההגנה המתוקן צויין כי כאשר התובע נסע מאחוריו, הוא התקרב אל הנתבע ובהיותו קרוב מאוד, שבר שמאלה ושפשף את רכבו של הנתבע. במהלך הדיון הודיע הנתבע, והדבר לא נרשם בפרוטוקול, כי ככל הנראה התובע לא שם לב למהירות הנמוכה שבה נסע הנתבע ומכאן התאונה.

אל מול זאת טענת התובע לפיה נסע במהירות גבוהה, אם כי מותרת, כאשר היה זה הנתבע אשר הפתיע אותו בעת שסטה מהמסלול. ברגע שנהג סוטה ממסלולו, כאשר הוא מצוי במצב שבו הוא חייב לתת זכות קדימה, נטל ההוכחה מוטל עליו לבסס את טענותיו. הנתבע הביא מספר עדים מטעמו וכל עד יחד עם הנתבע מתבקש לציין במפה את מקום התאונה. יצויין כי כל עד יחד עם הנתבע סימן מקום אחר. בנוסף לכך, היה קושי לדלות מהעדים תשובה לשאלה תוך כמה זמן אירעה ההתנגשות מרגע הסטייה לכביש. ניתנה תשובה מפי עד אחד לפיה קשה להעריך את התקופה, אולם לאחר מכן ציין 15 שניות. יצויין כי 15 שניות הינו זמן רב ובנסיבות העניין, לא סביר כי נהג רואה מכונית ונכנס בה כשהיה זמן מספיק לבלום ולהמנע מהתאונה.

קיימת מחלוקת האם הנתבע חצה קו רציף או קו מקווקו, אולם באם הנתבע אכן סטה ונכנס לנתיב במהירות נמוכה, כאשר רכבו של התובע נסע במהירות גבוהה, אם כי מותרת, היה על הנתבע לקחת זאת בחשבון.

על כן ולאור האמור לעיל – הנני קובע כי התובע הרים את נטל ההוכחה שמוטל עליו.

לעניין ההוצאות הנוספות מעבר לנזק הישיר אשר הוכח באמצעות חשבונית – בית המשפט מקבל את מלוא סכום שכרו של השמאי בגובה 500 ₪. התובע לא הציג אישור בדבר פדיון יום חופשה ועל כן, לא ביסס אובדן השתכרות. בנוסף לכך, 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש הינו סכום גבוה ומופרז בנסיבות העניין.

בית המשפט מקבל בהתאמה תביעה בגין ריבית והצמדה ועל כן ובהתחשב בכלל הוצאות התובע וטרחתו, לרבות אגרה, יחד עם הסכומים הנ"ל, בית המשפט מחייב את הנתבעים לשלם, ביחד וכל אחד לחוד, סך של 14,500 ₪ לתובע וזאת תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום א' אלול תשע"א, 31/08/2011 במעמד הנוכחים.

מיכאל תמיר, שופט

הוקלד על ידי: אורית סיני