השופט א' רובינשטיין:
א. בעקבות בקשה שהוגשה לו בהתאם לסמכותו לפי סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, החליט יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, השופט ס' ג'ובראן, כי בעבירה בה הורשע העותר יש בנסיבות העניין משום קלון. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נבטל את ההחלטה האמורה, וזאת על מנת שיתאפשר לו להתמודד למועצה המקומית כפר כנא בבחירות המוניציפליות העתידות להיערך ביום 22.10.13.
המסגרת הנורמטיבית
ב. סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן חוק הבחירות) קובע כי:
"אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון".
ג. הכלל הוא איפוא כי מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם חלפו שבע שנים מהיום בו סיים לרצות את עונשו, לא יהא זכאי להיות מועמד בבחירות לרשויות המקומיות. לכלל זה הציב המחוקק חריג - אם נקבע על-ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי בעבירה לא דבק קלון, תוכשר מועמדותו של אותו מתמודד, אף אם טרם חלפו שבע שנים מסיום ריצוי עונשו (ראו בג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יו"ר ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145; בג"ץ 6748/13 אגבאריה נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 (14.10.13), להלן עניין אגבאריה).
רקע
ד. מן העתירה וצרופותיה עולה, כי ביום 29.8.07 הורשע העותר על פי הודאתו (בגדר ת"פ 2371-07 בבית משפט השלום בנצרת, הנשיא כתילי) בעבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) רישא ביחד עם סעיף 144(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי כתב האישום, בו הודה העותר, החזיק העותר נשק (אקדח) ללא היתר כדין, וזאת ממועד שאינו ידוע ועד ליום 27.8.07.
ה. בגזר דין מיום 9.9.07 הוטלו על העותר שישה חודשי מאסר בפועל על דרך עבודות שירות; מאסר מותנה בן שנים עשר חודשים למשך שלוש שנים; וקנס בסך 10,000 ש"ח. בגזר הדין נאמר, כי לחובתו של העותר הרשעה קודמת בעבירה של החזקת נשק שלא כדין, משנת 2003, בגינה הוטלו עליו, בין היתר, תשעה חודשי מאסר על תנאי (בגדר ת"פ 4650/02 בבית משפט השלום בנצרת).
ו. הואיל והעותר חפץ להתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, העתידות להתקיים ביום 22.10.13, למועצת כפר כנא, ונוכח העובדה שנוכח גזר דינו בא הוא בגדרו של הכלל שבסעיף 7(ב) לחוק הבחירות, פנה העותר למשיב 1 בבקשה שיקבע כי בעבירה בה הורשע לא דבק קלון (ה"ש 4/20). בבקשה נטען, כי מדובר בעבירה שנסיבותיה קלות - המבקש החזיק אקדח ללא מחסנית וללא כדורים במשך שבועיים. נטען, כי הרשעתו של העותר משנת 2003 נסבה על החזקת רובה ציד, שהוחזק ברישיון על-ידי אחיינו של העותר. עוד נטען, כי בהחלטתה של ממלאת מקום יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופטת חיות, מיום 2.9.13 בה"ש 2/20 בעניינו של עדוי (להלן עניין עדוי) נפסק, כי בעבירה בה הורשע המבקש דהתם - החזקת נשק שלא כדין וירי מנשק חם באזור מגורים (דובר על ירי במהלך חתונה) - לא דבק קלון.
המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה, התנגד לבקשה. לטענתו, יש להבחין בין עניינו של העותר לעניין עדוי באשר בענייננו מדובר בהרשעה חוזרת בעבירת נשק; בשל השוני בנסיבות - נגישותו של עדוי לכלי נשק מקורה היה בהיתר מן הדין, והשימוש בנשק באותו עניין נעשה בנסיבות שאינן עברייניות.
החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות
ח. החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ניתנה ביום 1.10.13. נאמר בה, כי "ההבדל המרכזי במקרה שלפניי מעניין עדוי הוא ההרשעה בעבירה הקודמת בעבירה של החזקת נשק שלא כדין", וכי "יש בהבדל זה, לחובתו של המבקש, כדי לקבוע כי במקרה דנן דבק קלון בעבירת החזק נשק שלא כדין. הרשעה בשתי עבירות נשק, כל זאת בהפרש של שנים ספורות אחת מהשנייה, מלמד כי המבקש לא השכיל לתקן את דרכיו, ובכך הביע זלזול חמור בעיקרון שלטון החוק". כן עמד יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית על החומרה הגלומה בעבירות נשק, ועל העובדה שביום 15.1.13 נגזרו על העותר מאסר בפועל בן שני חודשים ומאסר מותנה בן שישה חודשים למשך שלוש שנים בגין הרשעתו בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין (בגדר ת"פ 25097-03-12 בבית משפט השלום בנצרת, מפי סגנית הנשיא יונג-גפר). במכלול נקבע, כי בעבירה בה הורשע העותר דבק קלון, וכפועל יוצא - לא יוכל להתמודד בבחירות למועצה המקומית כפר כנא.
העתירה
ט. מכאן העתירה - שהוגשה ביום 3.10.13 - בה נטען להפלייתו של העותר; טענת ההפליה כיונה עצמה להחלטתה של השופטת חיות בעניין עדוי. נטען, כי גם בעניין עדוי נסב הדיון על הרשעה בשני תיקים (שאוחדו), ולמעשה - כך נטען - אין הבדל בין שני המקרים, ואדרבה: ככל שיש הבדל, נוטה הוא לזכות העותר. עוד נטען בעתירה, כי עבירת נשק אינה נושאת מטבעה פגם מוסרי, וכי בנסיבות העניין - בהן החזיק העותר באקדח ללא תחמושת -אין לומר כי בעבירה בה הורשע דבק קלון.
י. בתגובת המשיבים נאמר, כי עבירות נשק הן חמורות ויש לנקוט בהן גישה מחמירה. נאמר, כי העותר הורשע פעמיים בעבירת נשק באותו סעיף אישום, וכי התנהלות זו מלמדת על זלזול בתפיסות ערכיות ובאמות מידה מוסריות. לעמדתו של היועץ המשפטי, הרשעתו של העותר בעבירה חוזרת מבחינה את עניינו מן ההחלטה בעניין עדוי, בה דובר על הרשעה בשני תיקים שאוחדו. עוד נאמר, כי בעניינו של עדוי תקופת הקלון, לפי סעיף 7(ב) לחוק הבחירות, צפויה להסתיים בחודש ינואר 2014 בעוד שתקופת הקלון בעניינו של העותר עתידה להסתיים בחודש יולי 2015, וגם להבדל זה נודעת משמעות.
הדיון בפנינו
יא. בדיון שנערך ביום 10.10.13 שבו הצדדים על טענותיהם. באי כוח העותר טענו, כי הנסיבות במקרה דנא קלות יותר מאלה שבעניין עדוי, ובפרט הוטעמה הטענה, שהעותר מצא את האקדח ליד ביתו, והחזיק בו ללא תחמושת. עוד טענו, כי העותר חפץ להתמודד בבחירות לחברות במועצה, ולא - בניגוד למשל למבקש בעניין עדוי - לראשות המועצה. באת כוח המשיבים שבה והבחינה בין עניינו של העותר לעניין עדוי.
הכרעה