עירית נתניה

הכרעת דין

1.הנאשמת הינה חברה קבלנית לעבודות שונות, ובין השאר, פינוי אשפה.

מדברי הצדדים עולה, כי בסמיכות למקום רישום הדוח, ברחוב הרכב שוכנת תחנת מעבר המופעלת על ידי הנאשמת , לכאורה וככל הנראה, ברישיון כאשר על פי רישיון העסק מותרת לפינוי למקום פסולת יבשה בלבד [להלן:"תחנת המעבר"].

2.מטעם המאשימה העידו פקח של המאשימה, מר יורי וולוביץ' [להלן:"הפקח"] ומר יוסי תשובה [להלן:"תשובה"].

מר יוסי תשובה הוא אחד השותפים בעסק של מוסך, הנמצא ברחוב הנגר ואשר לו גדר משותפת עם תחנת המעבר.

הן הפקח והן תשובה תארו בעדותם תלונות חוזרות ונשנות בגין המפגעים הנגרמים כתוצאה מפעילותה של תחנת המעבר, הן מפגעי אבק והן מפגעי ריח. לדברי הפקח במועד רישום הדוח יכול היה עדיין, הוא עצמו לחוש בחושיו את המפגעים אשר לעתים מתפוגגים עד להגעתו של הפיקוח.

באשר לארוע הקונקרטי בגינו נרשם הדוח, יש דמיון רב בין שתי העדויות, עדות הפקח מזה, ועדות בעל העסק מזה, שני אלו כאחד העידו על גל ריח שעל פי עוצמתו נחזה להיות כנובע מתחנת המעבר וכן על אבק המיתמר מאותו מקום , הפקח הוסיף כי ניגש לתחנת המעבר וחזה באותה עת בהעמסתה של משאית זבל תוך שהוא צופה בפסולת מעורבת הכוללת פסולת ביתית, מקור הריח העז, שהיה במקום ובסביבתו באותה עת.

נתתי אמון בעדויותיהם של העדים שהעידו בפני. מעבר להתרשמותי מעדות מדוייקת ומהימנה של אלה, הרי שהנאשמת לא מצאה לנכון להביא ראיות לסתור, וממילא יש בכך להוות חיזוק לראיות מטעם המאשימה.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה על פי כתב האישום, עבירה על סעיף 61 לחוק העזר לנתניה [שמירת הסדר והניקיון] תשמ"ג-1982.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תשע"ב, 14/06/2012 במעמד הנוכחים.

ריבי צוק, שופטת בדימוס

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר שמיעת הראיות.

על פי הוראות חוק סדר הדין הפלילי משהורשע אדם בעבירה של ברירת משפט או בעבירה של ברירת קנס לא יפחת סכום הקנס שיוטל עליו על הסכום הנקוב בהודעת הקנס אלא אם התקיימו נסיבות חריגות, ועל פי מדיניות הענישה הנקוטה בבתי המשפט לעניינים מקומיים יעלה דרך כלל סכום הקנס שיוטל על סכום הקנס הנקוב בהודעה.

המאשימה הפנתה לנסיבות המחמירות הנלוות לאישום על פי כתב אישום זה, שעיקרן: גרימתו של מטרד סביבתי קשה וחריג של ריח ושל אבק, הישנותו של המטרד לאורך זמן, פגיעה של ממש באיכות החיים של השוהים במוסך הסמוך, הכל, לכאורה, תוך הפרה של תנאי הרישיון של תחנת המעבר.

המאשימה הפנתה לכך שביהמ"ש מוסמך לפסוק בגין העבירה בה הורשעה הנאשמת קנס בסכום של עד 3600 ₪ ועתרה לפסיקתו של קנס כאמור, בשים לב לנסיבות המחמירות דלעיל.

מנגד, ביקשה המאשימה שלא לפסוק קנס העולה על קנס המקור.

בהמשך לכל האמור לעיל אני סבורה כי הנסיבות האופפות את ביצועה של העבירה נשוא הדו"ח הן אכן נסיבות מחמירות המצדיקות הטלתו של קנס שישקף זאת. יחד עם זאת, גובה הקנס על פי הודעת המקור גם אם יכול שיוכפל וישולש מהווה אמת מידה כלשהי לגובה הקנסות שיפסקו בגין ביצועה של עבירה קלה.

סוף דבר, אני גוזרת על הנאשמת קנס בסך של 1500 ₪ .

הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.