עירית באר-שבע נ' סרוסי

החלטה והכרעת דין

אני מתיר לנאשם לחזור בו מכפירתו. אני מאשר את התיקון כפי שפרטה ב"כ המאשימה באופן שכתב האישום לא מייחס לנאשם הפרת צו ככל שהדבר מתייחס לגלריה שבסע' 1.ב לכתב האישום.

על פי הודאת הנאשם בעובדות הנטענות בכתב האישום, הנני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו כמתואר בכתב האישום, שהיא עבירה של אי קיום צו שיפוטי, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, וזאת בהתייחס לתוספת המפורטת בסע' 1.א לכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"א, 29/03/2011 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), בכך שלא קיים צו של בית משפט, ע"י כך שלא הרס תוספת בנייה מקונסטרוקציית מתכת ופח איסכורית בגודל 180 מ"ר ומבנה הנמצא ברח' הפלמ"ח 64/1 בבאר שבע (להלן: "המבנה"), כפי שנצטווה לעשות בתיק עמק מס' 108/03 ולפי פסק הדין שניתן ביום 13.3.05 - לפיו היה עליו להרוס את המבנה עד לא יאוחר מיום 13.3.06.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון. דין והֲלָכָה פסוקה הם כי, ככלל, יכבד בית-המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, במסגרת הסדר טיעון, וזאת כל עוד מצא בית המשפט את שיקולי התביעה סבירים וכל עוד עונה ההסדר על האיזון הראוי בין האינטרסים והשיקולים העומדים על הפרק.

העבירה של אי קיום צו שיפוטי, היא אחת מן העבירות החמורות ביותר בחוק התכנון והבנייה.

העונש שהוסכם בין הצדדים נמצא מתחת לרף הענישה המקובל במקרים דומים, ומדיניות הענישה של בית משפט זה.

מנגד, יש טעם בדברי הסנגור שבחירתו של הנאשם לא הייתה לשווא והנאשם חסך מזמנו של ביהמ"ש שלאחר הודעת המאשימה היום הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים אני סבור שהעונש המוסכם אינו חורג ממדיניות הענישה באופן כה קיצוני אשר יצדיק התערבות ביהמ"ש, ועל כן אני מאמץ את ההסדר.

בהתחשב – בנסיבות העבירה הנ"ל ובאמור ע"י הצדדים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

הנאשם ישלם קנס בסך 10,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.5.11 ובכל 1 (ראשון) לחודש שלאחריו. במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועדים שנקבעו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות סעיפים 145, 204 ו- 210 לחוק, למעט עבירת שימוש ללא היתר, עד למועד תחילת תוקפו המחודש של צו ההריסה כאמור בסעיף 3 להלן. ההתחייבות תהא למשך שלוש שנים מהיום ובסכום של 20,000 ₪ ואם היא לא תינתן, בתוך 72 שעות, ייאסר הנאשם למשך 10 ימים לשם כפייה.

כדי לאפשר לנאשם להשלים את ההליכים לקבלת ההיתר, אני משהה את תוקפו של צו ההריסה שניתן ביום 13.3.05 בתיק עמק 108/03 וזאת ביחס למבנה [להלן: "צו ההריסה"] וקובע שצו הריסה זה ייכנס לתוקף מחודש ביום 29.3.12 בשעה 08:00 בבוקר, ואולם, השהיית ביצוע הצו מותנית בהמצאת אישור קונסטרוקטור בדבר יציבות המבנה נשוא הצו, לשביעות רצונה של המאשימה, וזאת בתוך 30 יום. לא יתקבל אישור המאשימה כאמור, תבוטל השהיית צו ההריסה והוא יהיה שוב בתוקף באופן מיידי.

אם הנאשם לא יקבל, את ההיתר עד למועד הנ"ל, וזאת מסיבות שאינן תלויות בו, הוא יהיה רשאי להגיש בקשה לדחייה נוספת של כניסת הצו לתוקף, ואולם מובהר כי אין ודאות שהבקשה תתקבל.

אם וכאשר יינתן היתר למבנה, יפקע צו ההריסה שניתן.

אני רואה מקום להזהיר את הנאשם, כי אם לא יבוצע צו ההריסה בעת שיהיה בתוקף, הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי ההתחייבות עליה נדרש לחתום כוללת עבירה זו וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה זו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליה במסגרת גזר דין זה.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"א, 29/03/2011 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט