עיריית רמת השרון ביזתה את ביה"ד בשל סירובה להשיב עובדת לעבודתה ונקנסה ב 20,000 ש"ח

בבקשה זו מתבקש בית הדין להשית על המשיבה סנקציות לפי פקודת בזיון בית המשפט לשם אכיפת ההחלטה מיום 04/04/11 בה הורינו על השבת המבקשת לעבודתה, עד למתן החלטה בתובענה גופא.

תמצית העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1.                  ביום 04/04/11 קיבלנו את בקשת המבקשת להשבתה לעבודה כמנהלת מחלקת הנכסים במשיבה עד למתן פסק-דין בתביעה אשר הגישה המבקשת כנגד המשיבה. בהחלטתנו הורינו על השבת המבקשת על-אתר לעבודתה ולתפקידים אותם ביצעה עובר לפיטוריה.

2.                  חרף החלטתנו, המשיבה לא כיבדה את החלטת בית הדין ולא השיבה את המבקשת לעבודה בפועל עד ליום 27/04/11. המשיבה תירצה את מחדלה להשיב את המבקשת לעבודה בפועל בבקשת רשות לערער אותה הגישה לבית הדין הארצי לעבודה ובבקשות לעיכוב ביצוע החלטתנו, אשר הוגשו בבית דין זה ובבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

3.                  המבקשת טוענת בבקשתה כי מיום שהושבה לעבודה, הפרה המשיבה את החלטת בית הדין ומונעת ממנה לחזור לעבודה סדירה. לדברי המבקשת המשיבה פוגעת ביכולתה לבצע את עבודתה כסדרה בכך שצמצמה את סמכויותיה, מגבילה את גישתה למאגרי מידע, לכלים מקצועיים שונים ולמידע הדרוש לה לשם ביצוע עבודתה. נוסף על כך טוענת המבקשת כי המשיבה אסרה עליה ועל עובדי עירייה אחרים לבוא עמה במגע, למעט עובד אחד המשמש איש קשר בינה לבין יתר עובדי העירייה. לבסוף טוענת המבקשת כי המשיבה מסרבת לשלם עבורה את דמי החבר ללשכת עורכי הדין וביטוח אחריות מקצועית.

4.                  לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות על הסף הואיל והסעד המבוקש בו אינו מתאים לבקשה לבזיון בית משפט, מה גם שהחלטת בית הדין קוימה על ידה. לשיטת המשיבה סמכויותיה של המבקשת לא צומצמו אלא אלו סמכויותיה לפי הגדרת תפקידה. המשיבה איננה אוסרת על עובדים אחרים לעבוד עם המבקשת, אלא ארגון העובדים הכריז על סכסוך עבודה עקב יחסה של המבקשת, כך לטענת המשיבה, לעובדות הכפופות לה ואוסר על עבודה עמה כחלק מהסכסוך. באשר למאגרי המידע וכלי העבודה המשיבה טוענת כי נערך שיפוץ בעירייה אשר במסגרתו שופץ גם משרדה הקודם של המבקשת ועל כן חלק מהציוד אשר היה שם נארז. המשיבה מציינת כי אין היא חייבת לשלם למבקשת את דמי החבר ללשכת עורכי הדין וביטוח אחריות מקצועית. לשיטת המשיבה תפקידה של המבקשת אינו מחייב השכלה משפטית ורשיון עריכת-דין ואין חלה עליה כל חובה לשלם עבור המבקשת את דמי החבר ללשכת עורכי הדין וביטוח אחריות מקצועית.

5.                  בסיכומיה הודיעה הסתדרות העובדים הלאומית כי לו הייתה יודעת שפעילותה תתפרש כאי ציות לצו בית הדין, הייתה נמנעת מכל פעולה בעניינה של המבקשת. בסיכומיה התחייבה ההסתדרות להוציא הודעת הבהרה הממוענת אל עובדי הנכסים ואל ועד העובדים בנוסח הבא: " כל הנחייה אשר ניתנה, אם ניתנה, על ידי הסתדרות העובדים הלאומית ו/או על ידי ועד העובדים, בדבר מתכונת קשרי העבודה של עובדי מחלקת הנכסים אל מול גב' איילת שושני ג'ינו - בטלה. מעתה יש לנהוג בעניין זה על פי הנחיית בית הדין לעבודה בלבד שעיקרה: " המבקשת תושב לעבודתה ולתפקידים אשר ביצעה עובר לפיטוריה על אתר", לפיכך, יש לאפשר לגב' איילת שושני ג'ינו לבצע עבודתה ותפקידיה כרגיל".

הכרעה

6.                  לאחר שעיינו בבקשה, בתגובה לבקשה ולאחר ששמענו את הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.                  בקשה זו הופנתה גם כלפי מר יצחק רוכברגר, העומד בראש המשיבה (להלן: מר רוכברגר) וכלפי מר הרצל נחום מנכ"ל המשיבה (להלן: מר נחום).  בראשית הדברים נציין כי לא ראינו מקום להורות על סנקציות ישירות כלפי מר רוכברגר ומר נחום בשלב זה, יחד עם זאת, אין מניעה כי יינתן צו כלפיהם בעתיד, והכל בהתאם לאמור בהחלטה זו.

8.                  הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט הינם הליכים בעלי אופי מעין פלילי ובעלי היבטים ציבוריים. אין מדובר רק  בעניינו של בעל הדין אשר נפגע מהפרת ציוויו של בית הדין, אלא גם בעניין הציבורי הקיים בכיבוד החלטות בית הדין. באשר לרף ההוכחה הנדרש ליסוד העובדתי של הביזיון על בית הדין לבחון כיצד היה מבין אדם סביר את הצו אשר הפרתו נבחנת והאם הוכחה הפרתו. באשר ליסוד הנפשי, אין צורך להוכיח יסוד נפשי מיוחד ודי בעצימת עיניים, ואף רשלנות, לעובדה כי ציוויו של בית הדין הופר (עוד לעניין זה ראו בע"ע 12888-09-10 הפלחה מבואות ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' - יצחק. טרם פורסם. פסק-הדין מיום 30/12/10 מצוי במאגרים האלקטרוניים).

9.                  בענייננו התרשמנו כי היסוד העובדתי הנדרש התקיים גם התקיים והמבקשת אף שהושבה לעבודתה דה-יורה, לא הושבה לתפקידה דה-פקטו. התרשמנו כי מהמבקשת ניטלו סמכויות אשר היו בידיה עובר לפיטוריה והושמו עליה מגבלות בגישה לחומרי עבודה, הגבלות שלא היו ממין העניין וללא כל הצדקה. עוד התרשמנו כי המשיבה בודדה את המבקשת מבחינה חברתית עובדה אשר פגעה ביכולתה לעבוד אך נדמה כי עיקר מטרת הבידוד הייתה להשפיל את המבקשת ולהתנכל לה. נוסף על כך התרשמנו כי המשיבה מיאנה לשלם את דמי החבר בלשכת עורכי הדין וביטוח אחריות מקצועית למבקשת, זאת לראשונה במערכת יחסי העבודה בין הצדדים, לאחר שבמשך 15 שנות עבודה עשתה כן. האמור לעיל יצר בפנינו את הרושם כי ציוויו של בית הדין בדבר השבת המבקשת לעבודתה הופר. המבקשת הושבה לעבודה אומנם, אך הדבר נעשה מהשפה ולחוץ כאשר בפועל צעדי המבקשת הוצרו, היא הושמה בבידוד, יכולתה לעבוד הייתה מוגבלת ביותר ונעשו מאמצים רבים להתנכל לה , להשפילה ולשבור את רוחה.

10.              הואיל והתרשמנו כי נעשו מאמצים מכוונים להתנכל ולהשפיל את המבקשת, ממילא הוכח היסוד הנפשי הנדרש. גורם כלשהו במשיבה ביקש לפגוע במבקשת וליתן לה תחושה שהיא אינה רצויה ושהיא לא תחזור לעבודה, על אפו ועל חמתו של בית הדין. לכך נדרשת כוונת מכוון וברי כי אותו גורם ידע על צו בית הדין והתכוון להפר אותו.

צמצום סמכויות המבקשת

11.              בבקשתה טוענת המבקשת כי המשיבה אסרה עליה לעסוק בעניינם הנוגעים להיטלי השבחה ובמתן אישורים ללשכות רישום המקרקעין. לטענת המבקשת, תחומים אלה היו מצויים בסמכות המבקשת, עובר לאירועים אשר הובילו לפיטוריה ולצו בדבר השבתה לעבודה. המשיבה טוענת כי נושאים אלו לא היה בסמכות המבקשת.

12.              לעניין הוצאת האישורים ללשכות רישום המקרקעין לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי צומצמו סמכויותיה לאחר השבתה לעבודה. אומנם המבקשת הציגה אסמכתא המעידה כי נושא זה היה בסמכותה, אך אסמכתא זו הינה משנת 1998. לא הוצגו בפנינו ראיות המעידות כי אכן עשתה המבקשת שימוש בסמכות זו במהלך השנים, כי סמכות זו נדרשה לה מעת ששבה לעבודה וכי המשיבה נטלה הימנה סמכות זו.

13.              שונה הדבר בכל הקשור להיטלי ההשבחה. נספח ב' לבקשת המבקשת הינו מכתב אשר שלח מר נחום מנכ"ל המשיבה אל המבקשת וכותרתו "סיכום פגישה". בסעיף 6 למכתבו מציין מר נחום כדלקמן:

"עוד כידוע לך, לאור החלטת מבקר המדינה בעניינו של רטנר, נושא היטלי ההשבחה נמצא תחת אחריותו ובהתאם הוסכם לפעול בהנחיית מבקר המדינה ולא להכפיף את מר רטנר לעבודה תחתייך"

14.              המשיבה הפנתה למכתב אשר שלחה עו"ד שלומית לוירר, סגנית בכירה למנהלת אגף בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מיום 11/01/11 ואשר צורף כנספח ב' לתשובתה לבקשה. במכתב מציינת עו"ד לוירר את הדברים הבאים: