עיכוב ביצוע חיוב מזונות ילד

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תשס"ז ביום - 25.10.06.

המשיבה ילדה בן ביום י"ט תמוז תשס"ז - 5.7.07; הצדדים התגרשו זה מזו ביום כ"ח סיון תשע"א. באותו זמן המערער היה נשוי לאשה נוספת!

מתוך החומר שבתיק ומהדיונים שנתקיימו מתבררת התמונה דלהלן:

המערער מעלה חשש שהילד שילדה המשיבה אינו בנו והוא עומד על דרישתו לבצע בדיקת רקמות; האם כועסת על חששו של המערער ומסרבת לבדיקה, אבל מאידך גיסא הבן אינו רשום כבנו של המערער; האם אינה מאפשרת למערער להיפגש עם הבן; ועם זאת עומדת על קיום פסק הדין למזונות הקטין שניתן בבית הדין פתח תקוה.

בית הדין בפתח תקוה פסק כי בנה של האם הוא בנו של המערער וחייב אותו במזונותיו.

• א.         על פניו נראה כי למערער יש "דמיונות": לטענתו, כבר ביום החתונה הייתה המשיבה לפחות בחודש שלישי להריונה, כיון שלדבריו הריונה היה ניכר, ולא שת לבו שהתוצאה על פי מחשבתו היא כי הוולד נולד בחודש שנים עשר או למצער בסוף החודש האחד-עשר להריון הנטען.
• ב.         שני הצדדים מודים שדחו את החתונה ביומיים עקב בעיות בווסת של המשיבה. וסביר כי אשה שיש לה ווסת, אינה יכולה להיות בו זמנית בהריון.
• ג.          אין חולק שקיימים ספקות אצל המערער אם הוולד אכן בנו. הספקות הללו נבעו בגלל הזמן הקצר שבן הולדת הבן לבין יום הנישואין. התנגדותה של האם לבדיקה וסירובה לרשום את הבן כבנו של המבקש הגבירו את חשדותיו, וכל אלו יחד גורמים לחוסר ביטחונו של המערער שהוא אכן האב, ומבחינתו, מצדיקות את בקשתו לבדיקת הרקמות. אכן, לצופה מהצד נראה שאין לספקות אלו כל בסיס במציאות אלא דמיונות בלבד.
• ד.         נציין, כי ביה"ד נוכח בדמיונות השוא של המערער כאשר טען כי כבר נתן גט לאשתו ולאור דמיונו זה מצא לו היתר מפוקפק ע"י המצאת "קידושי טעות" ונשא אשה שניה על אשתו. (לבסוף גם גירש את השניה).
• ה.         המערער לא השתתף בברית המילה של הבן ומעולם לא ראה אותו. המשיבה מונעת ממנו את המפגשים עם הבן ומסרבת להראות את הבן למערער.
• ו.          המערער דורש בדיקת רקמות, באשר לפי דמיונו ובצירוף חשש רחוק, לטענתו הבן אינו בנו. האם הצהירה מספר פעמים בעבר כי תסכים, אבל למעשה בפועל חזרה מהסכמתה וכיום היא מסרבת לבדיקה.
• ז.          נציין כי בדיקת רקמות בנידון שלפנינו אינה יכולה לגרום לילד כל חשש פגיעה בכשרותו.
• ח.         האם רודפת אחר האב בתביעת מזונות עם פקודות מאסר.
• ט.         האם הצהירה בפנינו כי היא מוכנה לפרנס את הילד בכוחות עצמה בלא צורך באב, כיון שהיא כיום עורכת דין ויש לה פרנסה ועל כן היא מוכנה לוותר על מזונות האב. אך זאת רק אם האב "ירד" ממנה, כלשונה, דהיינו, לא יהיו לו דרישות של אב כגון הסדרי ראיה.
• י.          ביה"ד האזורי בפתח-תקווה פסק בי"ד בסיון תש"ע 27.5.11, כי המערער הוא אבי הבן וחייב אותו במזונות בסך 2,000 ש"ח לחודש, ועל כך נסוב הערעור שלפנינו.
• יא.       אין לבי"ד ספק שהילד הוא בנו של המערער.
• יב.       המערער לא זכה להשתתף בבריתו, לא זכה לביקורי אב ולא זכה שהוא יירשם בת"ז כאביו, ונמנע ממנו לרשום את הילד כבנו בלא הצדקה. אין ספק שמצב זה פוגע ועלול להמשיך ולפגוע בילד, ולמותר לציין גם כי מוטלת על האב המצווה לערוך לבנו בכורו פדיון הבן.
• יג.        למרות שכאמור לביה"ד אין ספקות בדבר אבהותו של המערער, אין זה מונע מהמערער -ואין הצדקה לאם למנוע מהאב,  שיש לו חששות סבירים מבחינתו להיות הוולד אכן בנו, כמובא לעיל אות ג - את מבוקשו לערוך בדיקת רקמות, כאשר לא נשקף כל נזק לכשרות הוולד.
• יד.       על כן על האם מוטל לערוך את הבדיקה המבוקשת כדי להפיס את דעתו של המערער, וכפי שהציעה מספר פעמים בעצמה, וחזרה בה. עיין חו"מ סי' ע סעיף ב' לעניין החיוב לברר דבריו. בנוסף מוטל על המשיבה לאפשר לאב ביקורים אצל בנו, בשלב מאוחר על פי המלצת פקידת סעד.