הנאשמת 2, חברה פרטית להפקת אירועים ויחסי ציבור שהוקמה בשנת 1999 (להלן:
"הנאשמת"), וכן, מנהלה הפעיל ובעל מניותיה, הנאשם 1 (להלן:
"הנאשם"), עומדים לדין בצוותא בשל עבירות שביצעו לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, והוא כולל ארבעה אישומים:
באישום הראשון נאמר, כי ב
תקופת שנות המס 2004 עד 2007, הוציא הנאשם בכזב, הן בעצמו והן בסיועו של אחר, 139 חשבוניות מס פיקטיביות של הנאשמת, בסכום כולל של 1,353,780 ש"ח, שהמע"מ המגולם בהן היה בסך 187,708 ש"ח. הנאשם מסר את החשבוניות הפיקטיביות לאנשי יחסי ציבור של מועדוני בילויים בתל-אביב, בלא שהייתה עסקה בבסיס החשבוניות, קיבל מהם בתמורה עמלה בשיעור3%-4%, וסייע להם בכך להתחמק מתשלום מס כדין.
עוד נאמר בכתב האישום המתוקן, באישום השני, כי
בשנות המס 2000 עד 2002, הוציא הנאשם בכזב, יחד עם אדם אחר, חשבוניות מס שסכומן 496,581 ש"ח, בגין תקבולים שקיבל האחר מלקוחותיו עבור עבודות שביצע. הנאשמים נמנעו מלדווח על הכנסה זו, וסייעו בכך לאחר להעלים מפקיד השומה הכנסות בסכום האמור, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד, ובכוונה להתחמק ממס, ובמטרה שהאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מע"מ בסך 72,153 ש"ח.
באישום השלישי מייחסת המאשימה לנאשמים שימוש בארבעה מסמכים מזויפים, שנחזו להיראות כאישורי ניכוי מס במקור (לשנות המס 2003, 2004, 2005 ו-2007) המזכים את הנאשמת בפטור מלא מניכוי מס במקור. בעשותם שימוש במסמכים המזויפים, נאמר, מנעו הנאשמים ניכוי מס במקור בשיעור 30%.
באישום הרביעי נאמר, כי במהלך פעילותה של הנאשמת
בשנות המס 2000 עד 2006, הוציאו הנאשמים חשבוניות מס בגין עבידות שביצעה הנאשמת בסך כולל של 132,264 ש"ח, אולם, עד כה, לא לא הגישו לפקיד השומה את הדוחות הנדרשים לשנות המס האמורות, וזאת, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, ובכוונה להתחמק מתשלום מס.
עוד נאמר בכתב האישום המתוקן, כי הנאשמים נמנעו מלהגיש לרשויות מע"מ את הדוחות התקופתיים
לתקופה שבין חודש יוני 2002 ועד חודש דצמבר 2003, ואת הדוחות התקופתיים
לתקופה שמחודש פברואר 2004 ועד חודש יולי 2007. בכך, נטען, פעל הנאשם תוך שימוש במרמה ותחבולה, במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס, ובכוונה להתחמק הוא עצמו מתשלום מס.
במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הודה הנאשם בשמו ובשם הנאשמת במיוחס להם בכתב האישום המתוקן. הנאשמים הורשעו בעבירות הבאות:
4 פרטי אישום שעניינם
סיוע לאחר להכין או לקיים פנקסי חשבונות כוזבים, עבירה לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
3 פרטי אישום שעניינם
אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיף 216(4) לפקודה;
9 פרטי אישום שעניינם
שימוש במירמה עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה;
4 פרטי אישוםשעניינם
הצגת מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור, לפי סעיף 220(6) לפקודה;
139 פרטי אישום שעניינם
הוצאת חשבוניות מס בלא שיש עסקה לגביהן, עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
34 פרטי אישום שעניינם
אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, עבירה לפי סעיף 117(א)(6) לאותו חוק;
27 פרטי אישום שעניינם
פעולה במטרה לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117(ב1) לאותו חוק.
באי כוח הצדדים הציגו הסדר טיעון עונשי, ועל פיו, ביקשו להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים, ועוד רכיב של מאסר על תנאי וקנס בצדו, לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש.
על הנאשמת ביקשו להשית קנס כספי מתון בן 1000 ש"ח.
הוסכם על הצדדים, כי עונש המאסר בן 20 חודשים ישא הנאשם בחופף לעונש מאסר בן 10 חודשים שנגזר עליו בת.פ. 2529/07 על ידי כב' השופטת גרינברג, ואשר אושר בביהמ"ש המחוזי בת"א ואף בביהמ"ש העליון.
שקלתי את טיעוניהם המלומדים של התובעת והסנגור, ושמעתי את דברי הנאשם עצמו, ולאחר שבחנתי את השיקולים שהם חיוניים לקביעת עונשם של הנאשמים, באספקלריה של מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות שעברו הנאשמים, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון.