ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
|
390-17
03/07/2017
|
בפני הרכב השופטים :
1. ח' מלצר
2. ע' ברון
3. ג' קרא
|
| - נגד - |
המערער:
עומר סער
עו"ד שילה דורפמן-אלגאי
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד מירי קולומבוס
|
| פסק דין |
השופט ג' קרא:
- ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בבית המשפט המחוזי (מרכז לוד) בת"פ23253-12-15 (כב' השופטת דנה מרשק מרום).
- המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות אלה: הובלה ונשיאה של נשק לפי סעיף 144(ב) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:החוק); נהיגה ברכב בדרך נמהרת או רשלנית, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק.
בגין עבירות אלו הוטל על המערער עונש של 40 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הופעל עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים שהוטלו עליו בת"פ 11118-12-13 (מחוזי מרכז-לוד). מחציתו הופעלה בחופף ומחציתו במצטבר. סך הכל נגזרו על המערער 46 חודשי מאסר.
כתב אישום וכתב האישום המתוקן
- על-פי עובדות כתב האישום ייחסה המשיבה למערער ושניים אחרים שלמה קריאף (להלן:קריאף) והדר לב (להלן: לב) עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ועבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק, וכן עבירה של הובלה ונשיאה של נשק, לפי סעיף 144(ב) יחד עם סעיף 29 לחוק. העובדות שבכתב האישום פירטו מסכת של סכסוך בין המערער ואחרים בגין הפעלת דירת הימורים, שעל רקע זה נדקר חברו של המערער. בעקבות מעשה הדקירה קשר המערער יחד עם קריאף ולב לנקום במי שלפי חשדם עמד מאחורי מעשה הדקירה. לשם הוצאת תוכנית הקשר מן הכוח אל הפועל הצטייד המערער באקדח ונשאו יחד עם קריאף. המערער וקריאף נעצרו כשהיו רכובים על אופנוע בדרכם לביצוע תוכנית הנקם.
- בעקבות משא ומתן שהתנהל בין הצדדים הגישה המשיבה נגד המערער, קריאף ולב כתב אישום מתוקן ממנו נמחקה תוכנית הנקם ועבירת קשירת הקשר לפגוע באחר ועובדות נוספות שקשרו בין הצטיידות המערער בנשק ומימוש תוכנית הנקם. כמו כן הומרה העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק בעבירה של נהיגה בדרך נמהרת או רשלנית לפי סעיף 338(א)(1) לחוק.
גזר דינו של בית משפט קמא
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת