עוז - גלמית בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

בתיק זה הוגשה בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, וזאת ביום, 18.9.11. המשיבה/הנתבעת הגישה תגובה לבקשה, המחזיקה 105 עמודי התנגדות מנומקים.

בשל אי הגשת כתב הגנה, ניתן פס"ד בהעדר הגנה ומשכך ניתנה על ידי כב' סגנית הנשיאה, השופטת אביגיא, החלטה, ביום 27.12.11, בעניין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, כדלקמן:

"...משהסתיים הדיון בתובענה, אין עוד מקום לדון בבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית".

הנתבעת עתרה להורות על ביטולו של פס"ד שניתן בהעדר, ובדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת שוורץ, נקבע בהסכמה, כי פס"ד יבוטל, וכי כל אחד מהצדדים יהא רשאי להגיש כל בקשה בהתאם לשיקול דעתו.

משכך נקבע הדיון בפניי.

במועד הדיון, טען ב"כ הנתבעת, כי הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, לא נדונה, וכי יש ליתן בה החלטה, בתגובה, הודיעה ב"כ התובעת על כוונתה למשוך את הבקשה, וב"כ הנתבעת התנגד לכך.

לא הוגשה כל בקשה להסתלקות התובעת מהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

על השאלה שבענייננו, חולש סעיף 16 לחוק חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, שכותרתו הינה "הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית".

לבקשה זו יש לצרף תצהיר, ולפרט את מלוא הפרטים הדרושים, ובין היתר, את סיבות להסתלקות, כמו כן, עליו להצהיר כי לא קיבל כל טובת הנאה מהמשיבה, ועליו לבקש את אישורו של ביהמ"ש, בנוסף, ביהמ"ש דן בכל הנושאים המפורטים בסעיף 16 הנ"ל, בכללם, האם יש לאפשר לתובע או לבא כוחו להגיש תובענה ייצוגית חדשה, או להיות שותפים לתובענה ייצוגית חדשה כנגד הנתבעת, לדון בשאלת ההוצאות, ויש צורך בגילוי כל הפרטים המהותיים הנוגעים לבקשת ההסתלקות ונסיבותיה.

במהלך הדיון, עמדתה של התובעת לא הייתה ברורה כל צרכה, מחד ביקשה לדון בתובענה כתובענה רגילה, היינו לחזור בה מבקשתה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, ומאידך, סרבה להסכים כי לא תגיש תובענה דומה אחרת.

דומני מבין השיטין עלה, במהלך הדיון, כי התובעת מבקשת לשמור על האפשרות לחזור ולדון בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, לאחר שתבחן את פני הדברים, והאם תביעתה האישית צולחת, אולם לא ניתן לקבוע כי זהו רצונה משום שהתובעת לא היתה ברורה בטענותיה די הצורך.

עוד יש לזכור, כי בהתאם להוראות סעיף סעיף 16(ד)(1) של חוק תובענות ייצוגיות , במידה ואושרה הסתלקותו של התובע מבקשה לאישורה של תובענה כייצוגית, רשאי בית המשפט לקבוע שניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג אחר, במידה והדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב בו מצוי הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ובהתחשב במהות התובענה ובמכלול הנסיבות. בבוא ביהמ"ש לשקול את בקשת תובע להסתלקות, ביהמ"ש בוחן מכלול של נתונים, אופן ניהול ההליך, מהות התובענה, הנימוקים לבקשה, ההשפעה שיש לבקשה על הקבוצה נשוא הבקשה, עניינים של מדיניות משפטית, שיקולים של הוצאות וכד'.

בענייננו, לא הוגשה כל בקשה מטעם התובעת באשר להסתלקותה מהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, לא הוגש כל תצהיר המפרט ומנמק את הסיבות לבקשה ומצהיר כי לא התקבלה כל טובת הנאה, ולא נעשתה כל התייחסות לנושא הוצאות ואפשרות מציאתו של תובע אחר.

מאידך, התובעת מבקשת שלא לדון בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

מצב עניינים זה אינו יכול לעמוד.

התובעת שהגישה את תביעתה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, חייבת להודיע לביהמ"ש האם היא עומדת על בקשתה לאישור התובענה הייצוגית, או מבקשת להסתלק מהבקשה, במקרה האחרון עליה להגיש תצהיר כדין, שיעסוק בכל העניינים המפורטים בסעיף 16 לחוק וכן בשאלת ההוצאות.

בהתייחס לבקשה לגופו של עניין ולתגובה לה, אציין רק כי, קשיים בהוכחת תביעה, עשויים לשמש כנימוק לאישור הסתלקותו של תובע פלוני מתובענה ייצוגית, (ראה לעניין זה תצ (חי') 27400-12-09 מוחמד סלים נסאר נ' שטראוס גרופ בע"מ).

אשר על כן, ניתנת לתובעת שהות של 30 יום להגיש בקשה מנומקת לעניין הסתלקותה מהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, ומאידך, להודיע על רצונה לעמוד על הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ובמקרה כזה להגיש תשובה לתגובה בתוך 30 יום, ואקבע מועד לדיון.

לשאלת ההוצאות אדרש לאחר קבלת עמדת ב"כ התובעת כאמור לעיל.