עודי מסראווה נ' שירות בתי הסוהר ואח'

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ק' רג'יניאנו) ב-עת"א 35405-10-16, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש להקלה בתנאי החופשה שלו, כך שיבוטל התנאי המרחיק אותו מהישוב קרע, מקום מגוריו, עובר לכניסתו למאסר.

אביא להלן את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש מרצה עונש מאסר בן שבע שנים וארבעה חודשים בגין הרשעתו בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, ניסיון להיזק מכוון בחומר נפץ, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ועבירות רכוש. המבקש החל לרצות את מאסרו בתאריך 26.06.2012 ותאריך שחרורו, לאחר ריצוי מלוא תקופת מאסרו, חל בחודש אוקטובר 2019.

3. המבקש מסווג בידי שירות בתי הסוהר לעניין יציאה לחופשות בקטגוריה ב/1, דהיינו: "אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית – באישור אח"מ/ קמב"ס וכפופה לתנאים מגבילים מבין התנאים המפורטים בנספח א' לפקודה שייקבעו על ידי אח"מ/ קמב"ס" (ראו: פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.40.00 "חופשות אסירים").

4. כעולה מתגובת המשיבים לבקשה – המבקש משולב בסבב חופשות החל מחודש אפריל שנת 2016. בהתאם לעמדת משטרת ישראל, אשר גובשה על רקע עברו הפלילי של המבקש, וסכסוכים נטענים רבים שיש לו בכפר קרע –המבקש איננו מורשה לשהות בכפר קרע במסגרת חופשותיו.

5. בתאריך 27.10.2016 המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד, כשהוא איננו מיוצג, עתירה לשינוי תנאי חופשתו, כך שיורשה לו לקיים את חופשותיו בכפר קרע בבית משפחתו. במסגרת העתירה המבקש טען כי בתאריך 08.11.2015 נערך, לגירסתו, הסכם "סולחה" בינו לבין הגורמים עימם הוא היה מסוכסך, ועל כן, לשיטת המבקש, אין מניעה כי הוא יגיע במסגרת חופשותיו לכפר קרע.

6. בתאריך 31.12.2016 המשיבים הגישו את תגובתם לעתירה, ובמסגרתה צוין, בין היתר כי עד למועד זה המבקש טרם העביר לידי המשיבים את הסכם "הסולחה" הנטען על ידו, ומשיועבר ההסכם האמור – המשיבים יעבירו אותו לבחינת הגורמים הרלבנטיים, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לבדוק האם אפשר להיעתר לבקשתו של המבקש.      

7. בתאריך 03.01.2017 התקיים דיון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. במהלך הדיון, המבקש הגיש את הסכם ה"סולחה" הנטען. בתום הדיון, בית המשפט המחוזי הנכבד נכבד הורה למשיבים לבחון את הסכם ה"סולחה", וקבע כי המשך הדיון בעתירה יתקיים בתאריך 07.02.2017.