עובד המקבל משובים ונמצא בתקופת ניסיון אין חובה לערוך לו בנוסף "אירוע" פורמאלי מוגדר של שימוע

השופט שמואל צור

1.         מר משה דרוט (להלן- המערער) הועסק על ידי המשיבה כמורה. לימים קיבל המערער הודעה על הפסקת עבודתו ועל רקע זה הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לביטול פיטוריו ולהשבתו לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר דן פיינר ומר דב אבדור; עב' 2799/07 ), [פורסם בנבו], דחה את תביעת המערער וחייב אותו  להשיב למשיבה את השכר ששולם לו לתקופה שמיום 1.9.07 ואילך. כמו כן חייב בית הדין את המערער בהוצאות המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח. על עניינים אלה נסוב הערעור בפנינו.

2.         וזה הרקע העובדתי הנוגע לעניין:

א.              המערער, עובד הוראה בעל וותק של 10 שנים, הועסק על ידי המשיבה כמורה של"ח (שדה, לאום, חברה) בחטיבת הביניים של בית הספר במחוז דרום, במשך תקופות עבודה שונות.

ב.           בין הצדדים התנהלו הליכים רבים וההליך הרלוונטי לענייננו הוא זה האחרון שהתנהל בעקבות החלטת המשיבה לפטר את המערער, בתום שנת הלימודים תשס"ו (2005-2006). בעקבות החלטה זו הגיש המערער תביעה ובקשה לסעד זמני לביטול פיטוריו ולהמשך העסקתו במעמד של עובד הוראה, עד לבירור התביעה העיקרית ( עב' 2799/07 ).

ג.                 בדיון בסעד זמני הסכימו הצדדים לדיון מאוחד עם התיק העיקרי. עוד הוסכם כי המערער יקבל שכר עד חודש פברואר 2008 או עד למועד פסק הדין, לפי המוקדם מביניהם. עוד הוסכם כי אם תדחה התביעה, יהיה על המערער להשיב למשיבה את השכר שקיבל בעבור התקופה שמיום 1.9.07 ואילך.

ד.           על רקע זה התקיימו בין הצדדים מגעים אשר הסתיימו בהסכם של פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין מיום 31.8.06 (להלן- פסק הדין הקודם). בשל חשיבותו, מן הראוי להביא את עיקרי פסק הדין הקודם, כלשונם, לאמור:

" א.       המשיבה  תעשה  הכל כדי לשבץ את המבקש  כמורה לגיאוגרפיה בהתאם לכישוריו בשנת הלימודים תשס"ז בהיקף של משרה מלאה, וכל זאת כפוף  לצרכי המערכת .

                        ...

ג.          המבקש ישובץ בשנת הלימודים תשס"ז כמורה בנסיון שנה ראשונה בהיקף משרה מלאה בהתאם לצרכי המערכת. במהלך שנת הלימודים תבדק עבודתו על ידי הנהלת בית הספר והפיקוח.

ד.         היה וחוות הדעת מטעם הפיקוח תהיה חיובית ויומלץ בה על קביעות - ישובץ המבקש לעבודה במעמד קבוע  אצל  המשיב .

ה.         היה וחוות הדעת מטעם הפיקוח על עבודתו של המבקש תהיה שלילית ויומלץ בה על פיטוריו - תופסק עבודתו אצל המשיב כדין עובד הוראה בתום שנת עבודתו הראשונה, קרי פיטורים מינהליים. הפיקוח  על עבודתו  לצורך מתן חוות הדעת כאמור לעיל יתייחס  ללימודי גיאוגרפיה .

מובהר כי הסכמה זו תעמוד בפני המפקחת בבואה לכתוב את חוות הדעת, על מנת שהיא תכתוב חוות דעת המתיישבת עם אחת החלופות דלעיל , כמפורט בסעיף ד' או ה' ".

ה.         בהתאם לפסק הדין, שובץ המערער כמורה לגיאוגרפיה בבית ספר לכיתות ז'-ח' במקיף ז' בבאר-שבע, לשנת הלימודים תשס"ז (2007). במהלך שנת הלימודים ביקרה המפקחת בבית הספר בשלושה שיעורים שהעביר המערער: שיעור הראשון ביום 7.3.07 ועוד שני שיעורים ביום 9.5.07. בנוסף, ביקרו בשיעורים מנהלת בית הספר בו לימד המערער וסגניתה, אם כמנלוות למפקחת ואם באופן עצמאי.

ו.           בכל שלושת השיעורים בהם צפתה המפקחת, התרשמותה לגבי יכולותיו הפדגוגית של המערער היתה שלילית. על התרשמות זו חזרה המפקחת בשתי שיחות משוב שקיימה עם המערער, במהלכן מסרה לו את הערותיה ונתנה לו אפשרות להתייחס אליהן. גם התרשמותן של מנהלת בית הספר וסגניתה, אשר אף הן צפו בשיעורים, היו שליליות. 

ז.           המפקחת כתבה דוחות לגבי כל אחד משלושת השיעורים בהם ביקרה. בכל אחד מהדוחות העניקה המפקחת למערער ציונים נמוכים ביותר לגבי יכולות ההוראה שלו. את הדו"חות הגישה המפקחת למנהלת מחלקת כוח אדם במשיבה ובנוסף המליצה להפסיק את עבודתו של המערער. על רקע זה, ביום 21.5.07  נשלח למערער מכתב המודיע לו על הפסקת עבודתו.

ההליך בבית הדין האזורי

3.         בעקבות פיטוריו האמורים, הגיש המערער לבית הדין האזורי תביעה חדשה - היא התביעה מושא ערעור זה - לקבוע כי ההחלטה לפטרו בטלה וכי על המשיבה להחזירו לעבודה בהתאם להיקף משרתו וכישוריו. כמו כן, תבע המערער סעדים כספיים נוספים. המערער טען כי ההחלטה על פיטוריו התקבלה בניגוד לפסק הדין הקודם, שכן באף אחת מחוות הדעת מטעם הפיקוח לא ניתנה המלצה מפורשת לפטרו. עוד טען המערער כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בכך שפיטרה אותו מבלי שקיימה לו שימוע בטרם פיטוריו, זאת למרות מצבו הבריאותי והמשפטי המיוחד. עוד טען המערער כי במהלך השיעור השלישי הוא חש שלא בטוב, אך המשיך בו לאור ביקורה של המפקחת וחשיבותו הרבה על עתידו המקצועי. המערער הוסיף וטען כי לאחר מכן התברר כי עבר אירוע לב בעקבותיו התאשפז ועבר צנתור וניתוח לב. כן טען המערער כי מכתב הפיטורים נשלח לכתובת שגויה בה התגורר בעבר ולמעשה נודע לו על פיטוריו בשיחה אקראית עם מנהלת בית הספר אותה ביקר במהלך חופשת המחלה. 

             המשיבה הכחישה את טענות המערער וטענה כי הפסקת עבודתו נעשתה כראוי ובהתאם לפסק הדין הקודם. לטענתה, לאור שלוש חוות הדעת השליליות על יכולותיו המקצועיות של המערער, הודיעה המפקחת למנהלת כוח אדם במשיבה כי היא ממליצה על הפסקת עבודתו ועל רקע זה נשלחה לו הודעה על כך. המשיבה הוסיפה וטענה כי לאור ההליכים המתמשכים עם המערער, הוא ידע מהן הסיבות להפסקת עבודתו ואף השמיע לא פעם את טענותיו.

פסיקת בית הדין האזורי