עבד אלרחמאן נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפנינו הוא בשאלת תושבותה של התובעת בשנים 1999-2008. בהחלטת הנתבע מיום 9.6.09 נקבע כי יש לראות בתובעת תושבת ישראל החל מיום 19.11.81 (תאריך לידתה של התובעת) ואילך. משכך, התגבש לתובעת חוב בסך 16,652 ₪ נכון ליום 24.6.09, בגין אי תשלום דמי ביטוח בתקופה בה שהתה בחו"ל, מיום 24/11/99 ועד לחודש 7/08. בגין החלטה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

2.התובעת ילידת 1981.

3.התובעת נולדה בישראל, והתגוררה בבית הוריה עד שנת 1999.

4.ביום 24.11.99 עברה התובעת להתגורר בטורקיה, שם החלה בלימודי רפואה.

5.התובעת התגוררה בטורקיה בדירה שכורה במשך שמונה שנים. במהלך תקופה זו ביקרה בישראל כפעמיים בשנה, ובסך הכל 19 פעמים (נ/2).

6.מיום עזיבתה של התובעת את הארץ ועד ליום 25.9.05 המשיכה אימה של התובעת לשלם עבורה דמי ביטוח לנתבע.

7.ביום 25.9.05 נשלח אל בית הורי התובעת מכתב מהנתבע לפיו הופסקה תושבותה של התובעת בישראל מיום 24.11.99 ואילך, היות ועזבה את הארץ והיא שוהה בחו"ל. בהתאם לאמור בהחלטת הנתבע, הוחזרו לתובעת דמי הביטוח שנגבו במהלך התקופה האמורה.

8.בחודש יוני 2008 סיימה התובעת את לימודי הרפואה. בחודש יולי 2008 שבה התובעת לישראל.

9.בחודש אפריל 2009 נישאה התובעת לתושב ישראל. נישואי בני הזוג נערכו בישראל.

10.ביום 9.6.09 נשלח אל התובעת מכתב לפיו הנתבע חוזר בו מהאמור במכתבו מיום 25.9.05, ובנסיבות העניין יש לראות בתובעת כתושבת מיום לידתה ועד היום.

11.התובעת טוענת כי הנתבע אינו רשאי לחזור בו באופן שרירותי מקביעותיו ולהשית על התובעת חובות עקב כך. לדברי התובעת היא עזבה את הארץ בכוונה ללמוד ולהשתקע בטורקיה, אולם שבה לארץ עם תום הלימודים בעקבות הכרות עם בחור ישראלי, ונישואיה עימו.

התובעת טוענת כי דמי הביטוח שהוריה שילמו במשך חמש שנים מיום עזיבתה היו על דעתם, ומתוך תקוותם כי תשוב להתגורר בארץ.

התובעת טוענת כי במהלך החופשות בהן שהתה בארץ, וכן עם שובה לארץ נדרשה לשירותי רפואה פרטית, בשל הקביעה כי איננה תושבת. התובעת טוענת כי המתינה תקופת אכשרה כנדרש בחוק על מנת לשוב ולהיות זכאית לכל השירותים מהנתבע.

מכל הטעמים הללו טוענת התובעת כי החלטת הנתבע בדבר קיומו של חוב בגין דמי ביטוח שגויה.

12.לטענת הנתבע מהראיות שהוצגו בתיק זה עולה כי התובעת עזבה את הארץ אך ורק לצורך לימודיה, ושבה להתגורר בארץ עם סיומם. הנתבע נסמך על הלכות של בית הדין הארצי לפיהן תושבות ממשיכה להתקיים במהלך עזיבה לחו"ל לצרכי לימודים.

לטענת הנתבע אין אפשרות לפטור מבוטח מתשלום דמי ביטוח בנסיבות אלו, ועל כן על התובעת לשלם את מלוא החוב.

הנתבע טוען כיהמכתב שנשלח להורי התובעת, ובו נקבע כי היא איננה תושבת עוד, נשלח באופן אוטומטי לאחר שהייה של תושב ישראלי בחו"ל למשך פרק זמן של חמש שנים ומעלה, ואינו מעיד על נסיבות המקרה הפרטניות. עם שובה של התובעת לארץ, ולאור התשובות שציינה בשאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל (נ/1), הובהר כי התובעת יצאה את הארץ אך ורק לשם לימודיה ועל כן יש לראות בה כתושבת ישראל לכל אורך התקופה שבמחלוקת.

דיון והכרעה

13.על פי פרק יא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), "תושב ישראל" חייב בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות גם בתקופות שהותו בחו"ל.