רשת הגנים של אגודת ישראל נ' רומה שוקר ואח'

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אופירה דגן טוכמכר; נציג ציבור (עובדים) מר שמואל קליין; ס"ע 52911-08-10; ס"ע 40579-06-11; ס"ע 52901-08-10), שבו נתקבלו חלקית תביעותיהן של המשיבות כנגד הרשת.

    

   רקע ופסק דינו של בית הדין האזורי:

2. שלוש המשיבות הן גננות שהועסקו במבקשת (להלן – הרשת). שלוש המשיבות היו צד להליכים בין הרשת לבין גננות שהועסקו בה [עב 5446/03 שמחה בוסי ואח' נ' רשת הגנים של אגודת ישראל (פסק דין חלקי מיום 26.2.2009 ופסק דין משלים מיום 1.1.2013); ע"ע (ארצי) 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל – שמחה בוסי ואח' (2.10.2011); בג"צ 8838/11 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' (8.4.2013); ע"ע (ארצי) 8582-02-13 רשת הגנים של אגודת ישראל – שמחה בוסי ואח' (13.10.2016); להלן – עניין בוסי].

3. תביעתן של המשיבות הייתה לתשלום הפרשי שכר בהתאם לשכר עובדי הוראה בחינוך הרשמי ולזכויות סוציאליות נלוות ששולמו להן לטענתן בחסר או לא שולמו כלל ולהפרשי פיצויי פיטורים. גב' שוקר וגב' יוסף עתרו לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע ולפיצוי בגין הפרת צווים שיפוטיים והפרת פסק הדין בעניין בוסי. גב' שוקר עתרה גם לפיצוי בגין "התנכלות, השפלה, עגמת נפש והתנהלות בחוסר תום לב ואפליה על רקע גיל". גב' יוסף עתרה גם לפיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

4. פסק דינו של בית הדין האזורי:

   1. טענה מקדמית – סילוק על הסף: בית הדין האזורי דחה את טענתה של הרשת שלפיה יש לסלק על הסף את התביעות שהגישו המשיבות בשל העובדה שנוכח היותן צד להליך בעניין בוסי היה עליהן לקבל היתר לפיצול סעדים.

   2. נסיבות סיום עבודתה של גב' שוקר: בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתה של גב' שוקר קבע בית הדין האזורי כי יש לקבל במלואה את גרסתה של גב' שוקר, וכי לא זו בלבד שהרשת התעלמה מהחלטות שניתנו על ידי בית הדין לעניין המשך עבודתה של גב' שוקר, אלא אף העלתה לפני בית הדין גרסה שקרית שלפיה גב' שוקר זנחה את עבודתה ביום 31.8.2007. עוד קבע בית הדין האזורי כי הרשת התעלמה מהחלטת בית הדין האזורי מיום 13.4.2008 שלפיה אין לשבץ את גב' שוקר בגן מרוחק באופן בלתי סביר ממקום מגוריה באופן המרע את תנאי עבודתה. בית הדין האזורי קבע כי גב' שוקר זכאית לפיצוי בגובה שכר של שנה, ובהתאם לתחשיבה שלא נסתר היא זכאית לפיצוי בסך של 112,332 ₪. כמו כן, נוכח "התנהלותה של הנתבעת הבלתי ראויה בלשון המעטה" הנסיבות מצדיקות גם פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪.

   3. נסיבות סיום עבודתה של גב' יוסף: בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתה של גב' יוסף קבע בית הדין האזורי כי היא פיטוריה נבעו מתפקודה ונעשו לאחר שימוע שנערך לה בעניין זה, וכי לא הייתה מניעה מלפטרה מכוח חוק עבודת נשים; נוכח האמור, נדחתה תביעתה של גב' יוסף לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים ופיצוי בגין הפרת צווים שיפוטיים. יחד עם זאת, היה על הרשת לפנות לבית הדין האזורי במסגרת ההליך בעניין בוסי לצורך אישור הפיטורים, דבר שלא נעשה על ידי הרשת, ולכן היא זכאית לשכר בגין שנת הלימודים תשס"ט במסגרת תביעתה להפרשי שכר, אך כאמור לא לפיצוי מעבר לכך.