ע"ע 46256-10-14, 1947-11-14 שחר ואח' נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ ואח'

לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר אברהם אלוק וגב' דפנה מאור; ס"ע 34397-11-09), בו נדחתה תביעת העובדים המערערים לפצותם על הפסד הפנסיה, המשולמת על ידי מבטחים, שנגרם להם לטענתם לאחר יציאתם לפנסיה מוקדמת מבתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן - בז"ן). בית הדין האזורי קיבל את תביעת מר ששון סופר, המשיב בע"ע 46256-10-14 (להלן - מר סופר), כלפי מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, המערערת בע"ע 46256-10-14 (להלן - מבטחים). לגביו נפסק כי על מבטחים לשלם למר סופר קצבת זקנה, כאילו פרש לגמלאות במבטחים בשנת 1997, בלי שחישוב הקצבה שלו יושפע מהתקנון האחיד.

לאחר עיון בכלל החומר בתיק ובחינת טענות הצדדים נחה דעתנו כי פסק דינו של בית הדין קמא לגבי המערערים ראוי להתאשר מטעמיו ולפיכך דין ערעורם להידחות, ללא צו להוצאות.

באשר לערעור מבטחים, בגין חיובה לשלם למר סופר קצבת זקנה, כמתחייב מהוראות ההסכם בדבר פרישה מוקדמת, אשר נחתם ביום 20.10.94, בלא שחישוב הקצבה יושפע מהתקנון האחיד - אזי דין הערעור להתקבל.

אין לראות במר סופר כמי שפרש לפנסיה מוקדמת במבטחים בשנת 1997, המועד בו פרש מעבודתו אצל בז"ן, אלא הוא הפך להיות לפנסיונר המקבל פנסיה ממבטחים אך ורק עם הגיעו לגיל הפנסיה ותשלום הפנסיה לו על פי התקנון האחיד, דהיינו בשנת 2009, עם הגיעו לגיל 65. מר סופר פרש פרישה מוקדמת במימון המדינה במתווה ועדת גולדברג. כשבכל התקופה, מאז פרישתו מבז"ן ועד לאותו מועד, מומנה הפנסיה המוקדמת שלו על ידי בז"ן. לפיכך מן הראוי לחשב את זכאויותיו הפנסיוניות על פי התקנון האחיד ולפיכך פסק דינו של בית דין קמא לעניין זה ראוי להתבטל.

בנסיבות המקרה, לא מצאנו מקום לחייב את מר סופר בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. משהתקבל ערעור מבטחים, כאמור, פסק דינו של בית הדין קמא לעניין חיוב מבטחים בהוצאות - מבוטל.