ע"נ 31718-01-20 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1. לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 4.12.2019, שבה נדחתה תביעתו של המערער להכרה בזכות, לאור קביעת קצין התגמולים כי לא מתקיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל המערער לבין תנאי השירות הצבאי.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

2. המערער, יליד 1995, התגייס לחיל התותחנים בפרופיל 97.
3. לטענת המערער, בחודש נובמבר 2015 החל בקורס מפקדים במחנה שבטה, כאשר לפני היציאה לקורס בעת שהייה בשטח, סבל מעצירות של מספר ימים. המערער מוסיף כי לאחר מספר ימים החל לסבול מדימום מפי הטבעת בעת יציאה, כאב מקומי וגרד (להלן: "האירוע").
4. המערער מציין כי פנה לרופאים במסגרת הצבאית, ואובחן כסובל מפיסורה וטופל במשחות, דיאטה עתירת סיבים, שתיה מרובה ומספר אמבטיות ביום – אך ללא הועיל.
5. בשל כישלון הטיפול, הוחלט על התערבות כירורגית, והמערער נותח ביום 30.6.2016 בבית החולים "מאיר" בכפר סבא.
6. המערער טוען כי לאחר הניתוח פנה מספר פעמים לחדר המיון בשל כאבים בפי הטבעת, דימום ביציאה, כאבי בטן ועליית חום, ואף אושפז בבית החולים מספר פעמים.
7. בבדיקותיו השונות נמצאה המטומה תת עורית, ובהמשך בבדיקת CT שבוצעה ביום 6.7.2016 הודגם ממצא אגני הלוחץ על הרקטום מצדו הימני, ובבדיקת MRI שבוצעה בחודש ספטמבר 2016 הודגם ממצא ציסטי.
8. בשל ממצא זה והמשך הכאבים, עבר המערער ביום 13.9.2016 בדיקה בהרדמה וניסיון ניקוז של התהליך האגני הסמוך לרקטום, אך ניסיון זה לא צלח (בבדיקה נמצא כי התהליך האגני אינו נוזלי ועל כן לא ניתן לנקזו).
9. ביום 16.3.2017 עבר המערער ניסיון ניקוז נוסף תחת הרדמה במהלכו נמצא אזור חסר עור בפי הטבעת ונלקחו ביופסיות עוריות. גם ניסיון ניקוז זה לא צלח ולא בוצע חיתוך הסוגר הפנימי.
10. המערער מציין כי בשל השתלשלות האירועים המתוארת לעיל, שהה בגימלים למעלה משבעה חודשים, ושוחרר משירותי הצבאי חמישה חודשים טרם מועד סיום שירותו הצבאי.
11. המערער טוען כי לאחר שחרורו ובמשך כשנה, ישב בביתו כשהוא סובל מדימומים וכאבים קשים בכל יציאה. המערער מוסיף, כי גם כיום הוא סובל מגרד, כאבים ודימום והוא נדרש להימצא בסביבה נקיה עם נגישות לשירותים, מקלחת ומגבונים, וכל חייו סובבים סביב מגבלה זו.
12. ביום 2.5.2018 הגיש המערער תביעה להכרה בזכות למשיב, בטענה כי הפיסורה והסיבוך שנוצר בעקבות הניתוח לטיפול בפיסורה, נגרמו תוך שירותו הצבאי ועקב השירות.
13. בתביעתו, טען המערער כי העדר תנאים נאותים עלול לגרום להתפתחות סדקים בפי הטבעת וכן גורע מסיכויי הריפוי של הפיסורה.
14. המערער צירף לתביעתו חוות דעת רפואית של ד"ר יהודה ספוליאנסקי (להלן: "מומחה המערער") שקבע בחוות דעתו כי המערער היה נתון לתנאים המוכרים בספרות הרפואית כגורמים להתפתחות סדקים בפי הטבעת, ובכלל זה- מאמץ פיזי קשה, ריצות רבות, שינוי בהרגלי התזונה, שהייה בתנאי שטח, היגיינה ירודה, לחץ זמנים, חוסר יכולת להתפנות כרצונו ובהתאם לצרכיו.

עוד ציינו המערער והמומחה מטעמו כי המערער לא סבל טרם גיוסו מבעיות רפואיות באזור פי הטבעת, ואלו החלו רק לאחר גיוסו בשל התנאים המצוינים לעיל.

15. המערער נבדק על ידי מומחה מטעם המשיב – ד"ר בועז שגיא (להלן: "מומחה המשיב") אשר ערך חוות דעת רפואית ביום 12.7.2019 בה קבע כי אין כל אירוע חריג או תנאי שירות שגרמו לפיסורה ממנה סובל המערער כך שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות של המערער לבין הפיסורה ממנה סובל. על כן, ביום 4.12.2019 דחה המשיב את תביעת המערער.
16. על החלטה זו הוגש הערעור שבנדון.