הראיות
מטעם המערער הוגשו תצהיר שלו מיום 12.10.20, חוות דעת של ד"ר רוני בשוראי מיום 16.11.19 בעניין הפגיעות בברכיים ותיעוד רפואי.(ת"ר 276-283).
מטעם המשיב הוגשו חוות דעת של פרופ' יעקב ביקלס מיום 03.06.19 וחוות דעת מגיבה שלו מיום 16.06.20 והתיק הרפואי.
תיעוד
8.8.07 –מזה כחודש וחצי כאבים בברך ימין לאחר פעילות גופנית שהייתה בבסיס באותו יום הכאבים קבועים ומתגברים בעיקר לאחר ישיבה ממושכת (ת"ר 46).
19.8.07 חודשיים כאבים באזור בכך ימין לאחר טראומה במהלך פעילות ספורט, הליכה עם צליעה, נעילות, לא מסוגל לבצע squai (ת"ר 47).
14.10.07 – מיפוי SPECT מתאריך 19.9.07 נזק חבלתי קל לרקמות הרכות בברך ימין( ת"ר 50
14.6.10 – חבלה סביב הרגל, רגישות ונפיחות שוק שמאל ( ת"ר 271).
27.6.10 מספר כי ביום חמישי נחבל ברגלו השמאלית בחלק התחתון של הרגל.(ת"ר 90).
סינוביטיס קלה לרקמות דו"צ. אין עדות לנזק גרמי/מניסקאלי/לרצועות (ת"ר 50).
25.7.10 – לפני כחודש, בעת טיול טייסת לדבריו נחבל בשוק שמאל אובחן קרע בשריר הסובב מימין, שיפור קל לדבריו בכאב ובנפיחות (ת"ר 102).
פנה למיון ב-24.6.10 בשל חבלה בשוק שמאל התברר ב-US שמדובר בשריר הגסטרונמיוס (ת"ר 99).
4.8.10 – בעת טיול יחידה באילת עשו "בננה" בים, אחד המפקדים נפל עליו ורגלו נתפסה באחד החבלים הקשורים. נחבל בשריר הגסטרונמיוס משמאלי ואובחן קרע. (ת"ר 109).
4.8.10 – דו"ח פציעה - בעת פעילות ים באילת המערער עלה על בננה, החליק מהבננה ורגלו נתפסה בחבל, נפגע בשריר ופונה (15.8.10) ת"ר 281).
17.2.11 – מצב לאחר ת.ד.US ללא ממצא חריג פרט להמטומה בשלבים מתקדמים(ת"ר 119).
20.2.11 –ברך ימין, נפיחות ניכרת, בדיקה מכואבת, שפשופים ללא סימני זהם משני, שטף דם גדול באספקט מדיאלי של שוק ימין (ת"ר 121).
13.3.11 – לפני כחודש נפל ארון ברזל על אזור פרוקסימלי של שוק ימין, מאז התקשה לדרוך ולהניע את הברך . AGG – לחץ מקומי מעל אזור החבלה בישיבה, עמידה ויישור הברך. מקל – רגל מורמת. מתהלך עם קב אקסילרי בצד ימין... בבדיקת הברך: נפיחות על רקע שארית המטומה באספקט אנטרולטרלי של איזור הטיביה המקורב רגישות סביב סדק מפרקי מדיאלי ומעל ציסטה על שם בייקר. הגבלת כיפוף 95 מעלות בעיקר על רקע חשש. תכנית – החזרת תנועה אקטיבית ופסיבית, חיזוק הברך וחזרה לתפקוד (ת"ר 125).
9.11.11 - המערער סובל מכאבי ברך ימני מזה כ-6 חודשים לאחר פגיעה ת"ד (ת"ר 119)
16.11.11 - סובל מכאבי ברך במשך כ- 6 חודשים לאחר פגיעה בתאונת דרכים ( (ת"ר 133).
14.12.11 הוקפצנו לנגד בשל אירוע של חבלה – ארון ברזל נפל על רגל ימנית, זועק מכאבים.
בבדיקה – גפה ימנית ארוזיות בודדות על שוק ימנית עם סימני שטף דם פנימי באזור הברך, כאבים עזים, במישוש ובהזזת הגפה, דפקים שמורים על ]פני בגפה, אירוזיה קלה בשוק. פעולות שנעשו פתיחת וריד, קיבוע הרגל.(ת"ר 120).
23.1.12 – מטופל עם כאבי ברך ימין ובקרסול ימין, עבר MRI ברך ימין, הודגמו נגעים בסחוס הפיקה, הומלץ על פיזיותרפיה (ת"ר 138).
15.5.14 – מבקש דו"חות פציעה ל-3 אירועים. מולאו לפי תיעוד CPR( 188 ).
18.4.16 –סובל מכאב בשתי הברכיים, יותר משמאל. נכאב מדיאלי. ממליץ MRI בשאלה של קרע מניסקוס מדיאלי בברך שמאל ((ת"ר 219).
28.7.17 – מפגש 21/414 – הבדיקה בוצעה לבירור כאבים בברך חשד לקרע של המניסקוס המדיאלי. המניסקים שמורים ללא עדות לקרע (ברך ימין) (ת"ר249).
תצהיר המערער מיום 12.10.20 (הוגש ביום 14.10.20)
נאמר שהמערער התגייס לשירות סדיר בשנת 1994 ובשנת 2001 חזר לשירות קבע בתחנת כיבוי אש בבסיס נבטים.
בשנת 2007, במהלך יום פעילות ספורטיבית כחלק מיום העבודה בבסיס נפצע בברך ימין. המערער פנה מס' פעמים לרופאים, צלע לאורך תקופה ארוכה, נמנע מפעילות ספורטיבית והתקשה לשבת בתקופה ממושכת, ורק בחלוף מספר חודשים נחלשו הכאבים. ביום 24.08.2007 היה בנופש יחידתי באילת, ביצע ספורט ימי (בננה), ובמהלך השייט וכחלק מהרכיבה על "הבננה", הנהג סובב את הסירה, והיא התהפכה לתוך המים. החבלים נקשרו סביב רגלו השמאלית של המערער, נהג הסירה המשיך בהפלגה בלי ששם לב לכך. המערער, כשכל גופו היה מתחת למים ולא היה יכול לעלות למעלה והוא נגרר מספר מטרים כשגופו מתחת למים, נמשך מספר מטרים כשהחבלים מושכים אותו ואת רגלו הקשורה, עד אשר הבחין נהג הסירה בכך, והוא עצר את "הבננה" והפך אותה. לאחר מכן כאבה למערער רגלו בצורה לא רגילה והוא פונה לבי"ח סורוקה, שם נמצאו בצילומים שני קרעים של רצועות השוק, והוא סופח לר"מ 2 למשך כחצי שנה.
ביום 14.02.11 במהלך פינוי משרדים במהלך יום העבודה בבסיס, בעת שכיוון את נהג המשאית לפריקת הציוד בנסיעה לאחור, האיץ הנהג לאחור ולחץ במהירות על המעצור, וכתוצאה מכך נהדף הציוד מהמשאית, המערער נהדף מהפגוש האחורי ומהציוד, שכלל ארונות חשמל שנפל מהמשאית שמשקלם היה 300 ק"ג, והוא פונה באמבולנס לבית חולים. רגליו התנפחו באופן מידי, הוא סבל מחתכים ודימומים וחשב ששתי רגליו נקטעו. בעקבות האירוע אובחנו לו קרע במיניסקוס בברך שמאל ופגיעה בפיקת ברך ימין. כמו כן היו לו חבלות בשוקיים בשתי רגליו, סופח לר"מ 2 למשך כחצי שנה, צלע, התקשה לשבת ולקום, היה בטיפול פיזיותראפי ונטל משככי כאבים. לאחר מספר שנים נדרש לניתוח לשחזור המיניסקוס אך לאור אי וודאות ביחס להצלחת הניתוח ויתר על כך. נוסף על כך, הפיקה ברגלו הימנית המשיכה להישחק.
בעת עריכת התצהיר, המערער נמצא בטיפולי פיזיותרפיה עקב האירועים, ללא שיפור במצבו; הוא ממשיך לסבול מכאבים ברגליים, צליעה, קושי לנהוג, סובל מנעילות וקליקים, מתקשה בישיבה, סובל מכאבים בכיפוף וקימה, משתמש בברכיות ואינו מסוגל לעסוק בפעילות ספורטיבית. נוסף על כך יש לו צלקות בעקבות אירוע המשאית.
חוות דעת מומחה מטעם המשיב, פרופ' יעקב ביקלס מיום 03.6.19 (מש/2 לכתב התשובה).
המערער מדווח על כאבים קבועים בברכיו ומגבלה תפקודית של שתי הברכיים עקב מספר חבלות שהופיעו במהלך פעילות גופנית בבסיסו בשנת 2007, לאחר חבלות במהלך השירות בשוק השמאלית מיום 24.6.10 וחבלה מפגיעת ארון ברזל בברכו הימנית, ביום 14.2.11. נבדק ושוחרר לאחר שאובחן שטף דם בשוק, דיווח על כאבים קבועים בברכיים שלא השתפרו לאחר טיפול, בדיקות MRI הדגימו קרע בקרן האחורית של המיניסקוס ופגימה סחוסית בפיקה, ובבדיקה דיווח על כאבים סביב הברכיים בעמידה ממושכת, הליכה למרחקים, כיפוף הברכיים, עליה וירידת מדרגות ונשיאת משאות. אין בתיקו הרפואי כל תיעוד של פגימה מבנית בברכיים לאחר חבלות אלו. כאבי הברכיים בעטיים בוצעו בדיקות MRI דווחו על ידיו שנים לאחר החבלות, ואין כל קשר בין הממצאים אשר תועדו בהם לחבלות. הקרע המיניסקאלי בברך שמאל הינו קרע שחיקתי אשר איננו קשור לחבלה. בנסיבות אלו אין לדעתו להכיר בקשר שבין תלונות הברכיים של המערער לחבלות האמורות בשירותו.
חוות דעת של המומחה מטעם המערער, ד"ר רוני בשוראי מיום 16.11.19 (נספח ו לכתב הערעור).
תיעוד – החל מ-8/08 טווח מופחת ברגל ימין, לא מסוגל לבצע סקווט, רגישות מדיאלית וסימן מיניסקלי מקמרי. מיפוי-המערער נפגע בעת שירותו ברכיו 3 פעמים: חבלה בברך ימין בפעילות ספורטיבית בשנת 2007, ישנו תיעוד קליני מפורט באותה שנה, חבלה בברך שמאל בנופש יחידתי בשנת 2010 במתקן "בננה", יש דו"ח פציעה ומכתב ממיון בי"ח, חבל ב-2 הברכיים באירוע נפילת ציוד ממשאית בשנת 2011, ישנו תיאור קליני מפורט משנת 2011 ו-2012. לדברי המומחה, התיעוד המפורט בתיק המערער אינו מתיישב עם מסקנת פרופ' ביקלס שלא קיים בתיק תיעוד לפגימה מבנית בברכיים. כאמור יש בתיק הרפואי תיעוד קליני לאחר החבלות ובדיקות דימות המעידות על נזק מבני ב-2007 ו-2011 ואף מאוחר יותר. בנוגע לאי רישום בתיק של תלונות ברכיים במשך 2-3 שנים אמר המערער כי בשנים אלו היה עסוק. הקרע המינסקאלי בברך שמאל אופייני לנזק חבלתי, ולאו דווקא לנזק ניווני. הנזק הסחוסי בשתי הברכיים מתאים לנזק החבלתי הניכר משנת 2011 בו נגרמה חבלה קדמית ישירה ל-2 הברכיים. הגיל בו החל המערער לסבול מבעיות ברכיים, סביב גיל 35 הינו צעיר מדי מכדי ליחסו לשינויים שחיקתיים ניווניים, לפיכך מעריך את פגימותיו בברכיי המערער כקשורות במישרין ל-3 החבלות המתועדות בעת שירותו. המומחה סבור שיש למערער נכות עקב הפרעה תפקודית בברך ימין הקשורה לנזקים סחוסיים ועקב הפרעה תפקודית בברך שמאל הקשורה לנזקים סחוסיים ולקרעי מניסקוס ועקב צלקת מכוערת בברך ימין.
בחקירתו הנגדית, לשאלה על כך שלא הוזכרו בתיעוד הרפואי בעיות ברכיים בכל שנות שירותו, אמר שהמערער היה בשירות קבע, ולא רצה להתלונן על כך על מנת לא לפגוע בהעסקתו וכן שבשל מסוים אנשים מפסיקים להתלונן על כאבי ברך באופן שוטף ומתלוננים רק במצבים של החמרה (עמ' 2 לפר'). בהמשך אמר: המערער פנה בתלונות על כאבים לכאורה אחרי אירוע חבלתי וזה הגיוני. הרופא חשד שיש לו קרע במניסקוס, אפילו חשב שהוא מוצא סימנים של קרע במניסקוס בבדיקה....היו תלונות של נעילות של ברך, של חשד קליני
חוות דעת מגיבה של המומחה מטעם המשיב, פרופ' יעקב ביקלס מיום 03.0062.19 (מש/4 לכתב התשובה).
ד"ר בשוראי קבע בחוות דעתו שהחבלה לברך שמאל בשנת 2010 והחבלה לברך ימין בשנים 2007 ו-2011 גרמו לקרעים מיניסקאלים. קרע חבלתי של מיניסקוס הינו אירוע משמעותי מבחינה קלינית הגורם לתלונות ייחודיות ולממצאים מובהקים בבדיקה הגופנית, לכל אלו אין תיעוד בתיק המערער. קביעתו של ד"ר בשוראי שיש בדיקות דימות המעידות על נזק מבני אחרי הפציעה ב-2007 ו-2011 איננה נכונה ואין בדיקות דימות המדגימות כל פגימה מבנית בברך לאחר החבלות מהשנים הללו. בנוסף, במהלך מספר שנים שלאחר החבלות המערער לא פנה לטיפול רפואי בשל בעיות ברכיים, למרות שפע של פניות בנושאים רפואיים אחרים ולכן אין עובדה זו מתיישבת עם הטענה לקרעים חבלתיים של המיניסקוסים ונכות תפקודית קבועה אשר נותרה לאחר מכן. על כן אין להכיר בקשר בין תלונות המערער המיוחסות לברך שמאל והחבלה מתאריך 24.6.10 ותלונותיו המיוחסות לברך ימין והחבלות מחודש יולי 2007 ומתאריך 14.2.11, ביום 25.7.10 – לפני כחודש, אובחן קרע בשריר הסובב מימין, (ת"ר 102).
דיון
המחלוקות
1. העובדות – קביעתן וטיבן
2. מחלוקת המומחים ביחס לקשר הסיבתי העובדתי בין נכות המערער והאירועים הנטענים.
3. הקשר הסיבתי המשפטי - האם הוכח ברמה הנדרשת.
העובדות
ביחס לעובדות נראה לנו יש לקבל את גרסת המערער כסבירה ומהימנה ונתמכת בתיעוד הרפואי ובחוות דעת המומחה מטעם המערער ועדיפה על פני מסקנות המומחה מטעם המשיב. הפגיעה הראשונה הייתה בחודש יולי 07 והיא נתמכת בתיעוד מיום 8.8.07 בו נאמר שמזה כחודש וחצי כאבים בברך ימין לאחר פעילות גופנית שהייתה בבסיס, מיום 19.8.07 המתייחס להמשך כאבים והגבלות,( ת"ר 48 ) והרישום מיום 14.10.07 שהתייחס למיפוי מיום 19.9.07 והצביע על נזק חבלתי קל לרקמות הרכות בברך ימין (ת"ר 50). הממצא האחרון תומך גם בגרסת המערער וגם בגרסת המומחה מטעמו שמדובר בנזק חבלתי. האירוע השני עם ה"בננה" נתמך בתיעוד מיום 4.8.07 בו נאמר שבעת טיול יחידה באילת עשו בננה בים ונחבל בשריר הגסטרונמיוס (ת"ר 109) ודו"ח פציעה - בו נאמר שבעת פעילות ים באילת המערער עלה על בננה, החליק מהבננה ורגלו נתפסה בחבל, נפגע בשריר ופונה (ת"ר 281).
האירוע השלישי משנת 2011 נתמך אף הוא בתיעוד האמור לעיל. מכלול התיעוד הכולל אנמנזות רפואיות תומך בגרסת המערער ביחס לתלונותיו על כאבים והגבלות בגין האירועים הנ"ל.
הסבריו של המערער והמומחה מטעמו ביחס להיקף התלונות נראים לנו סבירים. המערער הסביר שהלך לטיפולים בשל המטרה הטיפולית לכך ולא הלך לרופא כשלא הייתה לו מטרה כזאת, היה מסופח לרם 2 אחרי שתי תאונות פעמיים כחצי שנה, היו לו תקופות בהן לא עבד, היה בטיפולים פיזיותרפיים בחר"פ וכן שהיו תקופות בהן נמנע מלהתלונן במסגרת השירות, הואיל והוא שירת בתפקיד של כבאי בעת שהיו תקופות של פיטורים והוא חשש שיוציאו אותו עם ממצא בריאותי שלא יאפשר לו להמשיך במקצוע זה.(עמ' 31 לפר'). הסבר זה נראה לנו סביר.
המחלוקת ביו המומחים
מסקנת המומחה מטעם המערער נראית לנו סבירה יותר ועדיפה על פני מסקנת המומחה מטעם המשיב.
ביחס לטיב הנזקים שנמצאו בבדיקות הקליניות והדימות אין מחלוקת שהיו פגיעות וליקויים בסחוסים, קרע מיניסקאלי בברך שמאל וממצאים נוספים בשתי הברכיים שלדעת המומחה מטעם המשיב היו שחיקתיים, אך לדעת המומחה מטעם המערער היו חבלתיים. בקשר לכך נראות לנו מסקנות המומחה מטעם המערער עדיפות מנימוקיו, לפי מנגנון הפגיעות, העובדה שלא היו למערער בעיות קודמות בברכיו וסמיכות התלונות בין אירועי הפגיעות, תלונות המערער והממצאים האמורים, כאמור בפרטי התיעוד הרפואי האמורים לעיל ובחוות דעת המומחה מטעם המערער.
התיעוד מיום 14.10.07 התייחס למיפוי SPECT מתאריך 19.9.07 נזק חבלתי קל לרקמות הרכות בברך ימין( ת"ר 50), ביום 14.07 - חבלה סביב הרגל, רגישות ונפיחות שוק שמאל ( ת"ר 241).
ב-14.8.10 נרשם שבעת בהקשר לבננה בים שהוא נחבל בשריר ואובחן קרע. (ת"ר 109).
ב-13.3.11 נרשם – לפני כחודש נפל ארון ברזל על אזור פרוקסימלי של שוק ימין, מאז התקשה לדרוך ולהניע את הברך... בבדיקת הברך: נפיחות על רקע שארית המטומה 20.2.1 – ברך ימין, נפיחות ניכרת, בדיקה מכואבת, ...שטף דם גדול באספקט מדיאלי של שוק ימין (ת"ר 121).
באספקט אנטרולטרלי של אזור הטיביה המקורב רגישות סביב סדק מפרקי מדיאלי ומעל ציסטה על שם בייקר. הגבלת כיפוף 95 מעלות בעיקר על רקע חשש. תכנית – החזרת תנועה אקטיבית ופסיבית, חיזוק הברך וחזרה לתפקוד (ת"ר 125).
ב-23.1.12 – מטופל עם כאבי ברך ימין ובקרסול ימין, עבר MRI ברך ימין, הודגמו נגעים בסחוס הפיקה, הומלץ על פיזיותרפיה (ת"ר 138).
ב-14.12.11 הוקפצנו לנגד בשל אירוע של חבלה – ארון ברזל נפל על רגל ימנית, זועק מכאבים.
בבדיקה – גפה ימנית ארוזיות בודדות על שוק ימנית עם סימני שטף דם פנימי באזור הברך, כאבים עזים, במישוש ובהזזת הגפה, דפקים שמורים על פני הגפה, אירוזיה קלה בשוק. פעולות שנעשו - פתיחת וריד, קיבוע הרגל.(ת"ר 120).
ב-23.1.12- מטופל עם כאבי ברך ימין ובקרסול ימין, עבר MRI ברך ימין, הודגמו נגעים בסחוס הפיקה, הומלץ על פיזיותרפיה (ת"ר 138). בקשר לכך נימק המומחה מטעם המערער שבעקבות האירוע אובחנו לו קרע במיניסקוס בברך שמאל ופגיעה בפיקת ברך ימין והיו לו חבלות בשוקיים בשתי רגליו, סופח לר"מ 2 למשך כחצי שנה, צלע, התקשה לשבת ולקום, היה בטיפול פיזיותראפי ונטל משככי כאבים. לאחר מספר שנים נדרש לניתוח לשחזור המיניסקוס והפיקה ברגלו הימנית המשיכה להישחק.
כמו כן בעת עריכת התצהיר, המערער נמצא בטיפולי פיזיותרפיה עקב האירועים, ללא שיפור במצבו; הוא המשיך לסבול מכאבים ברגליים, צליעה, קושי לנהוג, סבל מנעילות וקליקים, התקשה בישיבה, סבל מכאבים בכיפוף וקימה, השתמש בברכיות ולא היה מסוגל לעסוק בפעילות ספורטיבית.
הקשר הסיבתי המשפטי
בנסיבות העניין מדובר במספר אירועים טראומטיים ספציפיים שאירעו במסגרת הפעילות הצבאית העומדים במבחן הקשר הסיבתי המשפטי.