ע"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
09/01/2015
|
בפני סגן נשיא:
ד"ר עודד מודריק
|
| - נגד - |
העורר:
סינה אפשרי
עו"ד יוסי סקה
|
המשיבה:
מדינת ישראל – משטרת ישראל
עו"ד לילי קצב
|
| עתירה |
האם זכאי נאשם, על יסוד זכותו לעיין בחומר החקירה, לדרוש ממשטרת ישראל להמציא לידיו נתונים אודות פתיחת וסגירת תיקים בתחום עברה מסוים, משך שנים, בהיקף ארצי והוא על מנת לבסס בעזרת נתונים אלה טענת "אכיפה בררנית"? שאלה זו מצויה במוקד הערר.
הנסיבות
לבית משפט השלום הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירות של איומים בכך שבשלהי אוגוסט 2014 במסגרת פרסום במרשתת (אינטרנט), בדף ה"פייסבוק" של עיתונאית שערכה השוואה בין מנכ"לית בנק לאומיה לבין מנכ"ל בנק הפועלים, העלה העורר משוב תגובתי (talk back) ובו דברי איום בוטים כנגד מנכ"ל בנק הפועלים.
לעורר עבר פלילי הכולל ארבע הרשעות קודמות בגין ריבוי תיקי איומים וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק.
בא כוח העורר סבר שהגשת כתב אישום בנסיבות דנן היא מהלך חריג. לפיכך פנה לבית משפט השלום בבקשה לחשוף לפניו "חומר חקירה"; היינו "להמציא לידי ההגנה את רשימת תיקי החקירה המשטרתיים שנפתחו בגין עבירה של איומים... בנסיבות התיק שבכותרת במהלך שלוש השנים האחרונות וכן [פירוט] בכמה מתוכם הוגשו כתבי אישום, באילו מקרים הוחלט שלא להגיש כתבי אישום ומה מבחין בין מקרים אלו למקרה שבנדון..." [ההדגשה שלי. ע.מ].
שופטת בית משפט השלום בתל אביב (השופטת נועה תבור) דחתה את הבקשה על פי שלושה נימוקים. הנימוק הראשון הוא שבקשה לגילוי חומר חקירה, שאינו כלול בחומר שנאסף בידי גורמי האכיפה, מצריכה הצגת תשתית ראייתית בסיסית המראה שהחומר המבוקש שייך לעניין (רלוונטי) ומגלם בחובו "פוטנציאל הגנתי". תשתית כזאת לא הוצגה.
הטעם השני נעוץ בהצהרת באת כוח המשטרה שרישום התיקים אצל גורמי האכיפה נעשה על פי סיווג העברה (איומים, תקיפה גניבה וכיו"ב) ולא על פי נסיבות העברה (איומים באמצעות כלי נשק, איומים מילוליים, איומים במרחב האינטרנטי וכיו"ב). ביצוע "פילוח" מן הסוג המבוקש הוא כמעט בלתי אפשרי. הוא מחייב הקצאת משאבים בלתי סבירה של בדיקה פרטנית של אלפי תיקים ומיונם לפי נסיבותיהם ולפי טעמי סגירתם. בכל המקרים שבהם הורו בתי המשפט על מתן נתונים לבקשת ההגנה היה מדובר בנתונים שניתן להשיגם ב"לחיצת כפתור".
הטעם השלישי הוא שאפילו ניתן היה להמציא "פילוח סטטיסטי" כמבוקש, השלכותיו נתונות בספק רב שכן העניין דנן בוטה ביותר והוא מבוסס על תלונה שהוגשה למשטרה. מצב כזה אינו שכיח והוא עשוי כשלעצמו להצדיק את הגשת כתב האישום.
מכאן הערר.
טענות ומענות
טענת העורר
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת