ע"א 5486-04-23 סלים לחאם יזמות ובניה בע"מ נ' טכנו אקספרס שירותי רכב בעמ

1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין לשכירות בחיפה (כב' השופטת סיגלית מצא), מיום 23/02/2023 בהליך שמספרו ש' 57710-11-21, בגדרו נדחתה תביעת המערערת לקבלת דמי שכירות חופשיים לבית עסק בו מחזיקה המשיבה כדיירת מוגנת.

רקע כללי:

2.המערערת הנה חברה יזמית קבלנית. המשיבה הנה חברה אשר התאגדה ביום 12/04/51, ומחזיקה במקרקעין הידועים כחלקי חלקות 30, 32, 33, 34 בגוש 11363, רחוב מאי 6-10 בחיפה (להלן: "המושכר"), כדיירת מוגנת.

3.על פי האמור בכתבי הטענות, זכויות הבעלות במושכר הוקנו לרשות הפיתוח, לה נמכרו הזכויות מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים. בהיות המושכר מקרקעי ישראל כמשמעות המונח בסעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעין ישראל, מנוהלים המקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל.

4.בשנת 2020 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז במסגרתו הוצעו זכויות החכירה במקרקעין, הכוללים את המושכר, למכירה. בהתאם לתנאי המכרז, יועדו המקרקעין להקמת מבנה למגורים הכולל 118 יחידות דיור, שטח מסחרי ושטחים לתעסוקה.

5.על פי הנטען, בחוברת המכרז צוין כי במקרקעין דיירים מוגנים וכי על הזוכה לבצע את פינויים והריסת המושכרים על חשבונו. עוד צוין כי לאחר הזכייה ותשלום מלוא התמורה במכרז, היזם הזוכה ייכנס לנעלי רשות הפיתוח ו/או רשות מקרקעי ישראל ו/או עמידר ויהיה זכאי לגבות את שכר הדירה ולפעול לפינויים על פי דין.

6.ביום 05/07/20 הודיעה ועדת המכרזים למערערת על זכייתה במכרז. בעקבות כך, ביום 19/11/20 נכרת הסכם חכירה בין המערערת לבין רשות מקרקעי ישראל לפיו רכשה המערערת זכויות החכירה במקרקעין לתקופה שמיום 05/07/2020 ועד ליום 04/07/2118.

7.במכתב מיום 02/07/21 דרשה המערערת מהמשיבה לשלם דמי שכירות חופשיים בגין השטח המוחזק על ידה. בתשובתה טענה המשיבה כי שילמה דמי מפתח וכי היא זכאית להמשיך להחזיק במושכר כנגד תשלום דמי שכירות מוגנים.

8.המערערת הגישה תביעה לבית הדין לשכירות להעלאת גובה דמי השכירות החודשיים בהתאם לתקנה 1(22) לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות), התשמ"ג-1983 (להלן: "תקנות הגנת הדייר").