ע"א
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
46558-03-10,31002-04-10
05/09/2011
|
בפני השופטים:
1. יגאל גריל ס. נשיא (אב"ד)
2. עודד גרשון
3. יעל וילנר
|
| - נגד - |
התובעים:
1. עזבון המנוחה ז' ט'
2. ז' ח'
3. ז' י'
4. המועצה המקומית כפר תבור
עו"ד י. פלדשטיין ואח'
עו"ד ר. ניר-ענבי ואח'
|
המשיבים:
1. אסעד שיבלי
2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
3. מוחמד עותמאן פראירה
4. מועצה מקומית כפר תבור
5. מדינת ישראל - משטרת ישראל
עו"ד חיים מנדלבאום ואח'
עו"ד מוקטרן ויסאם
עו"ד ח. ח. גורן
עו"ד גב' שטרמן -כהן פרקליטות מחוזי חיפה (אזרחי)
|
| פסק-דין |
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הנשיא א. רקם) מיום 9.3.2010 בת.א 19545/04.
השופטת יעל וילנר:
1. ביום 21.9.07, בעיצומו של יום הכיפורים, נהרגה המנוחה ט' ז' ז"ל, ילידת 22.4.1998 בכפר תבור, לאחר שטרקטורון נהוג על ידי אסעד שיבלי פגע בה בעת שרכבה על אופניה.
בפסק דינו של בית המשפט העליון, בערעור שהגיש שיבלי על הרשעתו וחומרת העונש שנגזר עליו, נאמר בין היתר:
"... מתעוררת כמו מאליה השאלה מדוע נהג המערער כפי שנהג. בהעדר הסבר אחר מפיו, שוב אין מנוס מן המסקנה כי מדובר במעשה בריונות מובהק והתגרות לשמה, תוך שהוא מודע היטב לייחודו של אותו יום והסכנה שמעשיו עלולים להסתיים גם בתוצאה קטלני".
האם ההתנהגות המתוארת לעיל, מעשה בריונות והתגרות, שהביאה בסופו של דבר למותה בטרם עת של המנוחה, מלמדת על יסוד נפשי של 'כוונה' כמשמעותה בחוק הפלת"ד? זו השאלה העומדת להכרעה בערעור זה.
בית משפט קמא השיב בחיוב על שאלה זו וקבע כי האירוע בו מצאה המנוחה את מותה אינו מהווה תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד, היות שהמעשה שהביא לפגיעה במנוחה, היה מעשה מכוון.
2. אקדים ואומר כי מסקנתי שונה ממסקנתו של בית משפט קמא. דעתי היא כי המשיבה מס' 2 (להלן - " קרנית") לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה הייתה " מעשה מכוון".
הרקע והעובדות
ההליך הפלילי
3. כאמור, ביום 21.9.07 נהרגה המנוחה ט' ז' ז"ל (להלן גם " המנוחה") מפגיעת טרקטורון שהיה נהוג על ידי שיבלי אסעד (להלן - " הנהג") (האירוע הנ"ל יקרא להלן - " התאונה").
על השתלשלות האירועים שקדמה למותה של המנוחה ניתן ללמוד מהאמור בכתב האישום שהוגש נגד הנהג -
"8. במועד הרלבנטי, הגיעו שני הנאשמים מכפרם - כפר שיבלי, לכפר תבור כשהם נוסעים בטרקטורון הנזכר בסעיף 1 לעיל. בטרקטורון נהג הנאשם 1 כשהנאשם 2 ישוב מאחורנית. הנאשמים הגיעו באופן מיוחד לכפר תבור כשיעדם הוא בית הכנסת על מנת לחולל במקום מהומות, בהכירם את נוהגי יום הכיפורים ככל הנוגע להעדר תנועת כלי רכב בישוב יהודי, ולסכן במקום את המשתמשים בכביש.
9. הנאשמים נסעו במהירות גבוהה, באורות גבוהים, באופן פרוע וכשרעש המנוע מוגבר ומועצם ונשמע למרחוק.
10. בעת שהנאשמים נסעו כמפורט לעיל בכביש וקודם שהגיעו לקרבת בית הכנסת, רונן לוי (להלן: "רונן"), שהיה במקום עם אשתו ובנותיו הפעוטות, אותן הרחיק מיד אל המדרכה, נעמד באמצע הכביש כשידיו פרושות לצדדים כדי לאותת לנאשמים להאט ולעצור.
11. הנאשמים לא זו בלבד שלא עצרו, אלא שאף הגבירו את מהירות הנסיעה ונסעו לעבר המקום בו עמד רונן. רונן נאלץ לקפוץ אל המדרכה כשבריר שנייה קודם כשהטרקטורון הגיע למקום בו עמד ואלמלא כן - היה פוגע בו.
12. חיים סינדר (להלן: "חיים"), אף הוא תושב כפר תבור, נעמד אף הוא בכביש בשד' קק"ל בראותו את המהירות הגבוהה בה נסע הטרקטורון בכביש. אף הוא עמד כשידיו פרושות כדי לסמן לנאשמים להאט או לעצור.
13. גם לסימניו של חיים לא שעו הנאשמים, הם המשיכו לנסוע במהירות "מטורפת" ואף כיוונו את הטרקטורון לעבר חיים, תוך שהם סוטים לכיוונו במטרה לפגוע בו וזאת בהיותם במרחק של כ-4-5 מ' ממנו. חיים מילט עצמו כאשר הצליח לברוח לכיוון המדרכה.
14. במהלך הנסיעה הפרועה, נסעו הנאשמים, בין היתר, על שני הגלגלים האחוריים בלבד כששני הגלגלים הקדמיים מורמים באוויר. לאחר מכן שבו הנאשמים ונסעו על ארבעת הגלגלים כשהם ממשיכים בדהרה קדימה אל תוך קהל האנשים שהתרכז בסביבות בית הכנסת.