ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
45170-10-17
23/11/2017
|
בפני הרשמת:
אילונה אריאלי
|
| - נגד - |
המערערת:
תל-עדשים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
|
המשיבים:
1. סינה מקארתי
2. ניב עוז
|
| החלטה |
המערערת לא הצביעה על טעם המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהגישה.
הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. על המבקש עיכוב ביצוע לשכנע בשניים: כי לערעור סיכויים טובים וכי אם תדחה בקשתו, יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.
באשר לחיובים כספיים - וכזה הוא החיוב נשוא פסק הדין בעניינינו, הכלל הוא שבית המשפט שלערעור ייטה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, שכן ככלל, התשלום אינו יוצר נזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו, להוציא מקרים בהם יש בידי המבקש לשכנע, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להחזיר את המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור (ע"א 2043/17 מעוז נסיעות נ' יו.בי.אם טרוול בע"מ (9.4.17)).
המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה. היותה של המשיבה מס' 1 נכה ואם חד הורית, ודאי שאין בו כדי להעיד כי מצבה הכלכלי לא יאפשר לה להשיב את הכספים אשר נפסקו לזכותה במסגרת פסק דינו של בית המשפט קמא, ככל שיתקבל הערעור. אף העובדה שהמשיבה מס' 1 מתגוררת בארה"ב, אין בה, כשלעצמה, כדי להטות את הכף לטובת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא, בפרט מקום בו המערערת לא סתרה את הטענה ולפיה למשיבה נכסים בישראל ששווים גבוה מן הסכום שנפסק לטובתה (ראה: ע"א 8161/10 פלג יעקב נ' מאיר ישראלי (13.3.11)).
זאת ועוד, המערערת לא סתרה את טענת המשיבה מס' 1 כי במסגרת הליכים קודמים, עמדה המשיבה מס' 1 בכל החיובים הכספיים שהוטלו עליה, לרבות תשלום אגרות בסכומים של עשרות אלפי ₪ והוצאות משפט.
על כן ומשלא מתקיים התנאי האמור, בבחינת הטיית מאזן הנוחות לטובת המערערת, אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין הכספי, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.
על יסוד האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.
ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ח, 23 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.