בין הצדדים נחתם בתאריך 7.6.01 הסכם לפיו תספק המשיבה למערערים תערובת מאכל לצורך גידול עופות (להלן: "ההסכם"). עם החתימה על ההסכם מסרו המערערים למשיבה שיק פתוח לביטחון מחשבונם המשותף, ללא ציון סכום או תאריך (להלן: "השיק"). עוד אישרו המערערים על גבי ההסכם עצמו, כי הם מסכימים לתנאיו וערבים לקיומו ולביצוע התשלום על פיו. בנוסף חתמו המערערים כל אחד בנפרד על כתב ערבות אישית להבטחת תשלום החובות של העסק שבבעלותם כלפי המשיבה.
בתאריך 18.10.09 הגישה המשיבה בקשה לביצוע השיק בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שלטענתה לא עמדו המערערים בתנאי ההסכם ולא שילמו לה עבור הסחורה שסיפקה להם. עיון בשיק נשוא התביעה מלמד כי מדובר בשיק נושא מספר 2231364, תאריך פירעון 21.9.09, שנמשך מחשבונם של המערערים, ה"ה קלי יפתח ושרה, בבנק הפועלים. הסכום הנקוב בשיק במספרים הוא (475,552 ₪) ובמילים נרשם (ארבע מאות ושבעים וחמשה אלף וחמש מאות עשרים ושתיים). השיק לא כובד וחזר במועד הפירעון הנקוב ועליו הכיתוב "חשבון מוגבל וחשבון סגור".
המערערים הגישו התנגדות מטעמם, אליה צורפו שני תצהירים ערוכים על ידם. בהתנגדות לביצוע שטר ובתצהירים התומכים בבקשה זו, אשר הפכו לימים כתב ההגנה מטעם המערערים, נטען כי המדובר בשיק מזויף, החתימה אינה חתימתם של המערערים, וכי קיים חוסר התאמה בשיק בשני היבטים: האחד, הסכום הרשום במספרים אינו תואם את הסכום הרשום במילים. השני, מדובר בהמחאה מתאריך 21.9.04, ואילו ההפקדה בוצעה ע"י המשיבה ביום 21.9.09, כאשר חשבון הבנק של המערערים היה כבר סגור מספר שנים קודם לכן.
במעמד הדיון שהתקיים בפני כבוד הרשמת ג'בארין – כליפה ביום 24.06.10, נחקרו המערערים אודות האמור בתצהיריהם וסיכמו את טענותיהם בעצמם, כאשר במועד זה הם לא היו מיוצגים על ידי עו"ד. בדיון חזרו המערערים על טענותיהם, בעיקר בדבר היותו של השיק מזויף. בהחלטתה לתת למערערים רשות להתגונן, התוותה הרשמת את הדיון שיתקיים במסגרת הרשות להתגונן עת קבעה
"טענת הנתבעים כי אינם חתומים על השטר ואינם חבים מכוח פק' השטרות הינה טענה הראויה להתברר במסגרת ההליך העיקרי. לא מצאתי להתייחס לטענות אשר העלה ב"כ התובעת לענין חובם של הנתבעים אצל התובעת שכן אין מדובר בבקשת רשות להתגונן בפני תביעה על פי עיסקת היסוד אלא מדובר בהתנגדות לבקשה לביצוע שטר. התובעת הגישה בקשה לביצוע שטר במסגרת תיק ההוצל"פ והנתבעים מעלים טענה שאינם חתומים על שטר זה ועל כן מדובר בטענה הראויה להישמע והמצדיקה רשות להתגונן". עוד נכתב, כי "הואיל והנתבעים מעלים טענה אחת ויחידה לגבי החתימה על שטר הביטחון, ישקלו הצדדים הצעה לבדיקת גרפולוג"