ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט אלדד נבו), מיום 2.11.16 (ת"א 56377-01-14 + 1741-02-14), שבו דחה בית המשפט שתי התנגדויות שהגישה המערערת להוצאה לפועל של שני שיקים, בסכום כולל של 114,500 ₪, וחייב אותה לשלם למשיבה את תמורתם, וכן הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.
1.רקע
המשיבה הגישה להוצאה לפועל בקשות לביצוע של שני שיקים ("השיקים") שנמשכו על חשבונה של המערערת, כשזמן פירעונם 21.5.13, האחד בסכום של 70,000 ₪ (להלן: "שיק 70") והשני בסכום של 44,500 ₪ (להלן: "שיק 44"). כיום אין מחלוקת כי בעלה דאז של המערערת, מר אבי הופמן ("מר הופמן"), הוא שחתם את חתימתה על השיקים ומסרם לחברת קפה רוטשילד אנגמי בע"מ (להלן: "החברה או "קפה רוטשילד"), שמסרה אותם למשיבה. בעוד שבשיק 44 נרשם שם החברה כנפרעת והיא הסבה אותו למשיבה, הרי ששיק 70 נמסר לחברה, וממנה למשיבה, בלי שצוין בו שם הנפרע, והמשיבה היא שמילאה את שמה כנפרעת. עוד נציין כאן כי פרטי בעל החשבון המודפסים על פני השיק, דהיינו המערערת, הם "הופמן רונית – נוי החזקות".
המשיבה, רואת חשבון מזה כ- 40 שנה, ומכהנת כחברה במועצת רואי החשבון, פעלה כרואת החשבון של החברה וכיועצתה במשך כל שנות קיומה (2013-2007). בו בזמן גם העמידה המשיבה הלוואות לחברה, בסכומים ניכרים העולים על 2 מיליון ₪, ולעתים בדרך של ניכיון שיקים.
לטענת המשיבה, היא העבירה לחברה סכום של 514,863 ₪, בתמורה לשיקים ולשיקים נוספים של אחרים, בסכום כולל של 518,168 ₪, וזאת לבקשת החברה וכדי לסייע לה בתזרים המזומנים שלה (תצהיר עדות ראשית של המשיבה ס' 15-14).
מזה זמן עובר למתן ההלוואה הייתה החברה מצויה בקשיים כלכליים, ובסופו של דבר, סמוך לאחר מסירת השיקים למשיבה, הגיעה לחדלות פירעון, מבלי שפרעה את חובה למשיבה בגין השיקים שמסרה לה בעיסקה האחרונה, וכן בגין חוב מסוים מעסקות קודמות.
משלא נפרעו השיקים, הגישה אותם המשיבה לביצוע נגד המערערת.
2.ההליך ופסק הדין נושא הערעור
2.1המערערת הגישה התנגדויות לביצוע השיקים, ואלו הועברו לדיון מאוחד בבית משפט קמא. נוסחם של שני כתבי ההתנגדות זהה, למעט באשר לפרטי השיק שבו עסקה כל התנגדות. בהמשך הגישה המערערת תצהיר עדות ראשית מטעמה שבו פירטה את טענותיה. עיקר טענותיה של המערערת היו שהיא לא חתמה על השיקים וחתימתה זויפה, כי המשיבה לא פעלה בתום לב וכן טענה נגד עסקת היסוד שבה קיבלה החברה את השיקים.
המשיבה מצידה הגישה תצהיר עדות ראשית, שבו הצהירה כי הייתה רואת חשבון של החברה, והכירה באופן אישי ובמשך שנים רבות את אחד משני השותפים בחברה – מר רן אלגברה. במהלך פעילותה של החברה (ולא צוין מועד או תקופה) פנה אליה מר אלגברה "ובתחינות ביקש כי אעזור לו כספית מאחר ולטענתו חברתו, קפה רוטשילד, נקלעה לקשיים תזרימיים ומצבה החמור מצריך סיוע מיידי" (ס' 7 בתצהיר עדות ראשית). אין מדובר רק בניכיון השיקים דנן, אלא במקרים נוספים שאירעו במהלך פעילות החברה (ס' 11-10 בתצהיר). בתחילה ניכתה המשיבה שיקים עבור החברה ללא עמלה, אך לאחר מכן ניאותה, לשיטתה, לקחת עמלה של 1%. המשיבה הוסיפה כי פעלה בתום לב, סמכה על דברי מר אלגברה שמדובר בשיקים של לקוחות שניתנו במהלך העסקים הרגיל, ושילמה את מלוא התמורה עבורם.
2.2בית משפט קמא שמע את עדויותיהן של המערערת והמשיבה, וכן את עדותו של מר הופמן, שכפי שמצא בית המשפט המשיבה היא ש"נאלצה להביאו לעדות". עד פוטנציאלי נוסף מטעם המערערת, מר שלומי בוז'ו, אחד משני בעלי המניות בחברה, לא התייצב להעיד, אף על פי שמסר תצהיר עדות ראשית לבקשת המערערת.
2.3בפסק הדין עמד בית המשפט על הפלוגתות וכך אמר:
"הנתבעת טוענת כי היא לא זו שחתמה על השיקים כי לא היה לה כל עסק עם קפה רוטשילד ועל כן אינה חייבת על פי השטרות. הנתבעת אף טוענת כנגד עסקת היסוד וכנגד תום הלב והתמורה בקבלת השיקים על ידי התובעת" (עמ' 41 בפסה"ד ש' 5 – 8).
2.4באשר לשאלת ההרשאה מצא בית המשפט כי אמנם אין מחלוקת שהמערערת לא חתמה על השיקים, אך עם זאת יש לראותה כמי שהרשתה לבעלה דאז לחתום במקומה על השיקים. נמצא כי, פרט לשני השיקים שבמחלוקת, נמשכו מחשבונה של המערערת כ – 20 שיקים, בסכומים המסתכמים בכמיליון ₪, שלגביהם העיד בעלה דאז שהוא היה זה שחתם עליהם את חתימתה. המערערת העידה שבדקה באופן שוטף את דפי חשבון הבנק שלה, שממנו נמשכו השיקים, שעל כן לא מתקבל על הדעת שלא ידעה שמחשבונה נמשכו שיקים בסכומים גדולים, ואף הופקדו אליו סכומים גדולים שאפשרו את פירעון השיקים שנמשכו. מעדותו של בעלה לשעבר של המשיבה התברר גם כי באותו זמן היו חברות של המערערת שעבדו באמצעותו עם קפה רוטשילד, באופן שוטף ובמשך תקופה ארוכה. בית המשפט גם זקף לחובת המערערת את אי זימונו של בעלה לשעבר כעד מטעמה, ומצא בכך חיזוק לטענת המשיבה כי המערערת הרשתה לבעלה לחתום במקומה על השיקים. לפיכך קבע בית המשפט כי המערערת "נתנה [לבעלה דאז] רשות למשוך את השיקים נשוא התביעה מחשבונה ולחתום את חתימתה, כפי שעשתה במקרים רבים נוספים."
2.5באשר לתמורה ששילמה המשיבה מצא בית המשפט שהמשיבה "קיבלה את השיקים להבטחת פירעון הלוואה שנתנה לחברת קפה רוטשילד בע"מ, בעת ששימשה כרואת החשבון של אותה חברה. טענה זו למתן תמורה לא נסתרה בחקירה נגדית ולא הובאה כל ראיה לסתור אותה".
באשר לידיעת המשיבה על כישלון התמורה בעסקת היסוד, קבע בית המשפט כי מאחר שמר בוז'ו לא התייצב לעדות, אזי לא הובאו ראיות לטענת המערערת שהוא הודיע למשיבה, בעוד מועד, על כישלון עסקת היסוד. בית המשפט תמך ממצא זה גם בקביעה כי עדות מר הופמן סותרת את תצהירו של מר בוז'ו, שכן הוא העיד כי "השיקים שמסר לקפה רוטשילד היו במסגרת עסקת החלפת שיקים וכפי שכינה אותם מתן שיקים לצורך בטחונות גב אל גב".