ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
|
42986-07-11
15/07/2012
|
בפני השופט:
חננאל שרעבי
|
- נגד - |
התובע:
אליאנורה ספוז'ניקוב
|
הנתבע:
אנה קוזמינסקי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עסקינן בתביעת נזקי גוף בעקבות תקיפה נטענת בתאריך 14.7.11 בבריכת הספורטן בבית-אליעזר חדרה.
2.התובעת טוענת כי בתאריך 14.7.11 בשעה 16:00 לערך בבריכת הספורטן בבית-אליעזר היא שחתה באחד ממסלולי השחיה בבריכה. לפתע קיבלה מכה באזור החזה. כשהתרוממה לראות מה קרה היא ראתה את הנתבעת, שנתקלה בה תוך כדי שחיה, שהגיבה כלפיה בצעקות וקללות, וטענה שמסלול השחיה הוא שלה ושתצא מהמסלול. כשהיא ניסתה להסביר לנתבעת שגם היא מנסה לשחות באותו מסלול שחיה נתנה לה הנתבעת סטירה ושרטה אותה באזור עין ימין, מקום בו נגרמה לה שריטה המומחשת בתמונות שצורפו לכתב התביעה.
3.בעדותה בפניי בתאריך 15.7.12 חזרה התובעת על עיקרי טענותיה, תוך שהיא שוללת את גרסת הנתבעת כי היא זו שתקפה אותה.
4.הנתבעת לעומתה בעדותה בפניי ביום 15.7.12 הציגה תמונת מצב שונה לחלוטין, תוך שהיא מציינת שהתובעת היכתה אותה עם סנפירים באזור החזה והיא הדפה את התובעת ממנה ביד אחת, כהגנה עצמית, תוך שהיא נוגעת לה באזור החזה.
הנתבעת שוללת מתן סטירה לתובעת ו/או שריטתה באזור הפנים.
5.בעלה של הנתבעת, מר סרג'יי קוזמינסקי, העיד גם הוא בפניי ביום 15.7.12, ותמך בגרסת אשתו. הוא גם ציין כי הנתבעת לא שלחה ידיה לפנים של התובעת. לסברתו, השריטה בפנים של התובעת נגרמה עקב הסנפירים שהיו על ידיה, שכנראה שרטו את פניה עת רצתה להוריד את המשקפת.
6.עד נוסף, לכאורה ניטראלי, שהעיד בפניי על הארוע היה המציל בבריכה בעת הארוע מר אלדר בר און. מר בר און הובא לעדות ע"י התובעת.
בפניי העיד מר בר און כי הוא מכיר את התובעת ואת הנתבעת שנים רבות מכח תפקידו כמציל בבריכת הספורטן בבית-אליעזר, ואין לו יחסי קרבה מעבר לכך עם מי מהצדדים.
הוא העיד כי הבחין שיש תקרית בין התובעת לנתבעת בתוך הבריכה.
ציין המציל כי היו חילופי מהלומות בין התובעת לנתבעת, והוא ראה את התובעת יוצאת מהמים בוכה עם סימן של שריטה ליד העין.
לשאלת ביהמ"ש האם הוא ראה את התובעת תוקפת את הנתבעת השיב בשלילה, תוך שהוא מציין: "ראיתי אותה מגנה על עצמה. לא ראיתי אותה דוחפת עם הסנפיר את הנתבעת" (עמ' 2 לפרו' ש' 14-16).
7.לאחר שבחנתי את העדויות נחה דעתי לקבוע כדלקמן:
א.ביום הארוע, 14.7.11, ארעה היתקלות בין התובעת לנתבעת, ששחו באותו מסלול שחיה בבריכת השחיה.
ב.כתוצאה מויכוח שהתפתח עקב כך סטרה הנתבעת לתובעת באזור הפנים, ועקב כך נגרמה לתובעת שריטה בסמוך לעין ימין.
ג.בעיקר לנוכח עדות המציל שהיתה מהימנה בעיניי והיתה לכאורה ניטראלית, שוכנעתי לקבוע כי הנתבעת היא זו שתקפה את התובעת ולא ההיפך. יש אפשרות קרובה כי התובעת דחפה את הנתבעת באזור החזה, אולם זאת עשתה להגנה עצמית ולא מעבר לכך, על מנת למנוע את המשך תקיפתה ע"י הנתבעת.
8.לאור כך סבורני כי הנתבעת ביצעה כלפי התובעת את עוולת התקיפה שבפקודת הנזיקין.
9.כאמור, כתוצאה מהתקיפה נגרמה לתובעת שריטה סמוך לעין ימין, שסימן כהה ממנה נותר בעורה של התובעת עד היום (ראה מסמך רפואי עדכני מיום 13.7.12, שהוגש וסומן ת/1. שם ציין רופא עור ד"ר חיים גרמפל, שבדק את התובעת בתאריך זה, שקיימת "פיגמנטציה סמוך לעין ימין לאחר חבלה").
10.לאור זאת סבורני כי יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין ראש נזק של כאב וסבל בשיעור של 3,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסכום של 400 ₪, ובסה"כ 3,400 ₪.
11.סכום זה של 3,400 ₪ ישולם ע"י הנתבעת לידי התובעת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פס"ד זה ועד ליום התשלום המלא בפועל.