סע"ש 8725-07-13 אלורידאת נ' אחים אום בע"מ

1.לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שעות נוספות, דמי כלכלה, דמי הבראה, חגים, ביגוד, חופשה שנתית, הפרשי פנסיה, והפרשי שכר.

2.התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, עבד אצל הנתבעת (להלן גם: החברה) כעובד בניין החל מחודש 5/2005 ועד לחודש 7/2012. אין מחלוקת כי על הצדדים חלים ההסכמים הקיבוצים בענף הבניה, אשר השתנו מעת לעת בתקופת עבודתו של התובע (בתקופה הרלבנטית לתביעה ההסכמים שהיו בתוקף הם הסכם 2004 והסכם 2010).

3.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מהי תקופת עבודתו של התובע. אין מחלוקת כי בין החודשים 7/2005 ל-1/2006 היתה הפסקה בעבודתו של התובע וכי החל מחודש 1/2006 עבד התובע ברציפות בנתבעת עד לסיום עבודתו. עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה האם ההפסקה בעבודת התובע בשנת 2005 הביאה לניתוק ביחסי עובד מעביד בין הצדדים ולמעשה יש לחשב את וויתקו של התובע החל מינואר 2006, או שמא לא חל ניתוק כאמור ולפיכך יש לחשב את תקופת העבודה החל ממאי 2005.

עוד חלוקים ביניהם הצדדים בשאלה האם תלושי השכר של התובע משקפים נאמנה את היקף עבודת התובע ומה היה גובה שכרו; האם זכאי התובע לקבל את הזכויות הסוציאליות הנוספות אותן הוא תובע ובאיזה שיעור; האם התובע פוטר או התפטר מן העבודה וכתוצאה מכך האם הוא זכאי לחלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

תקופת עבודתו של התובע

4.התובע טען כי יש לראות אותו כמי שהועסק ברציפות על ידי הנתבעת החל מחודש מאי 2005 ועד לסיום עבודתו ביולי 2012. הנתבעת טענה כי מאחר ובין החודשים 7/2005 ל-1/2006 היתה הפסקה בעבודתו של התובע, יש לראות בכך ניתוק של יחסי העבודה אשר קוטע את רציפות העסקתו ולפיכך מועד תחילת העבודה הוא ינואר 2006.

5.סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים), לפי נוסחו כפי שהיה במועד הרלבנטי לתביעה, קבע כי לעניין סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת "הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה ארעית תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שלושה חודשים".

6.אין מחלוקת בענייננו כי הפסקת העבודה של התובע היתה לתקופה של חמישה חודשים. לפיכך, בהתאם לאמור בחוק פיצויי פיטורים כנוסחו אז, אנו קובעים כי יחסי העבודה בין הצדדים נותקו ביולי 2005.

תקופת עבודתו של התובע אם כן היא מחודש 1/2006 ועד 6/2012.

עוד נציין, כי בהתאם לרישומי שירות התעסוקה, היו חודשים מסוימים בהם לא עבד התובע. הפסקות אלה לא הביאו להפסקת רציפות עבודתו. עם זאת, אין לקחת בחשבון חודשים אלה במניין תקופת עבודתו של התובע. בהתאם לאמור לעיל ולרישומי שירות התעסוקה, התובע עבד אצל הנתבעת בסך הכל 75 חודשים.

היקף המשרה וגובה שכרו של התובע

7.בהתאם לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט – 1959 (להלן: חוק שירות התעסוקה), תשלום שכרו של התובע והנפקת תלושי השכר בוצעו באמצעות מדור התשלומים של שירות התעסוקה.