סע"ש 69778-11-16

1.בפניי תביעת התובע לתשלום שכר עבודה בגין עבודתו בנתבעת.

2.התובע תבע בגין 3 חודשי עבודה שעבד בפועל וכן בגין 3 חודשים נוספים שבהם נאלץ לשבת בבית בחוסר מעש. לטענתו, נמסר לו במעמד קבלתו לעבודה על ידי ועדת הבוחנים שהינם עובדי הנתבעת, כי שכרו החודשי יעמוד על סך של 12,000 ₪ נטו.

3.הנתבעת בכתב ההגנה אינה מכחישה כי התובע עבד בעבורה בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2015. לטענתה, שכרו עמד בשיעור של 10,000 ₪ ברוטו לחודש, וזאת כפי שעולה מאישור ועדת ההקצאות של משרד הביטחון לעיריית שדרות המאשר תקציב של 600,000 ₪ להקמת 5 צוותי חירום שכונתיים.

4.בדיון שהתקיים בפניי ביום 02.04.2017, הצדדים הסכימו לצמצמם את המחלוקת ל-3 חודשי עבודה, החל מחודש אוקטובר 2015 ועד לחודש דצמבר 2015. המחלוקת שנותרה בין הצדדים הינה בנוגע לשיעור השכר החודשי, ובעניין זה נידרש להכריע האם שכרו החודשי של התובע עמד על סך של 10,000 ₪ ברוטו או בסך 12,000 ₪ ברוטו.

אציין כי ב"כ התובע הסכים להעמיד את השכר בשיעור ברוטו ולא בשיעור נטו, וזאת מאחר ולדבריו התובע מתגורר בשדרות ועל כן נהנה מהטבת מס.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את התובע שהעיד בדיון ביום 02.04.2017, הנני מקבל את גרסת התובע באשר לגובה שכרו, וזאת מהטעמים הבאים:

הנתבעת לא הציגה הסכם עבודה, ואף לא הודעה לעובד בנוגע לתנאי השכר, ובעניין זה ההלכה ברורה כי כאשר יש מחלוקת בנוגע לפרטים שאמורים להופיע בהודעה לעובד, אי מתן הודעה לעובד תיזקף לחובת המעביד.

הנתבעת אף לא הביאה עדים מטעמה לסתור את טענת התובע שמסר כי בעת קבלתו לעבודה נמסר לו כי שכרו יעמוד על סך של 12,000 ₪ ברוטו.

אף גרסת הנתבעת בכתב ההגנה כי תקציב העסקה עמד על 600,000 ₪ ממשרד הביטחון וזאת עבור גיוס 5 אנשי צוות, בהם התובע, ומכאן יש לחלק את התקציב באופן שיוויוני אינה מתיישבת עם מעמדו של התובע, שהינו בכיר יותר, בהיותו ממונה על הקמת ארבעת הצוותים וגיוסם.