לפנינו בקשה לביטול פסק-דין, שניתן ביום 20.3.2017, בשל העדר הגנה מטעם הנתבעת. בבקשה, שהוגשה ביום 5.4.2017, ללא תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה, התרכזה הנתבעת בטענה, שמעולם לא קיבלה את כתב-התביעה, שלא הומצא במשרדיה, למרות האמור בתצהיר "המוסר" מטעם התובעת ולא התייחסה, במאומה, לסיכויי הגנה - לא בנוסח של כתב-הגנה, שיכלו לבקש להגישו, בו היתה אמורה להיות תגובה לכל טענות התובעת, ואף לא בתצהיר ספציפי לנושאים המהותיים לתביעה. בתגובת התובעת, מיום 9.4.17, התנגדו לבקשה, ומשכך נקבע דיון לפנינו, ליום 30.4.17. רק ביום 26.4.17 ביקשה הנתבעת לצרף תצהיר לבקשתה, והותר לה, אולם, אף הוא לא התייחס לסיכויי התביעה, לבד מהטענה שכל עובדי הנתבעת, למעט שניים - פוטרו.
עיקר פסק-הדין נסוב על תשלומים שחויבה הנתבעת לשלם לתובעת בשל פיטוריה סמוך לאחר סיום חופשת לידה, בתוך "התקופה המוגנת" על-פי חוק, ללא עריכת שימוע, ללא הודעה מוקדמת וללא היתר לפי חוק עבודת נשים; זאת - למרות שבקשת הנתבעת להיתר לפיטורי התובעת נדחתה, כאמור בהחלטת הממונה, לפי החוק [נספח ז' לתביעה (להלן: החלטת הממונה)].
בדיון שהתקיים בפנינו, במעמד הצדדים ובאי כוחם, אישרה ב"כ הנתבעת, דאז, כי היה לנתבעת סניף בחיפה, אותו ניהל בזמנו מר עמי ברנר; מי שלטענת התובעת חתם על האישור לקבלת החומר שנשלח לנתבעת, הן בדואר רשום הן עם שליח.
מאחר שלפי אישור המסירה, שהציגה התובעת, מר עמי ברנר הוא אשר חתם על אישור המסירה של התביעה וההחלטה מיום 2.1.17, המורה לנתבעת להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהגשתה, שאם לא כן ניתן יהיה לבקש פסק-דין על יסוד התביעה, בלבד - לא מצאנו ממש בטענת הנתבעת, לעניין אי המצאה - כאשר התצהיר שצירפה לנושא ההמצאה לא היה מאת מר עמי ברנר; אנו רואים את הנתבעת כמי שקיבלה, כדין, הן כתב-תביעה, הן דרישה להגיש כתב-הגנה, בה לא עמדה, עד כה.
יחד עם זאת, הואיל ובשאלה - האם לבטל פסק-דין שניתן בהעדר הגנה, אם לאו - השאלה המהותית יותר היא האם יש לנתבעת סיכויי הגנה - היתרנו לנתבעת להשלים טיעוניה, בנקודה זו.
רק לאחר חילופי ייצוג הגישה הנתבעת, ביום 6.6.17, את השלמת טיעונה בנדון. להשלמה זו צורף "תצהיר", לא מאושר כדין, ובו התרכזו, שוב, בטיעונים כלכליים של הנתבעת - אשר בינתיים הוטל עיקול על חשבונה - ולא על סיכויי התביעה, אשר כל שהיה למצהיר לומר בעניינם סותר את הקביעות, בהחלטת הממונה, שהנתבעת טוענת, כי דחתה את בקשתה לפיטורי התובעת "מאחר והנתבעת לא הציגה מסמכים אשר התבקשה להציגם" ["תצהיר" הנתבעת, סע' 6 - בקשה 6 במערכת הממוחשבת].
בעוד אנו ממתינים לתגובת התובעת, כפי שנקבע מראש, ביקשה הנתבעת, רק ביום 12.6.17, לעכב את ביצוע פסק-הדין, בשל העיקול שהוטל, המסב לה נזקים רבים, לטענתה, ובשל "חשש ממשי" שהתובעת תתקשה להחזיר לנתבעת את סכומי פסה"ד, ככל שיבוטל ותביעתה תדחה. שוב, לא הובא שום פרט לתמיכה בטענה זו.
התובעת, בתגובותיה מיום 2.7.16, מתנגדת, הן לביטול פסק-הדין והן לעיכובו. לאחר שחזרנו ועברנו על כל החומר שבתיק - דעתנו כדעת התובעת, ואנו סבורים, כי לפנינו אחד המקרים החריגים, המצדיקים אי ביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה, הואיל ולא שוכנענו, כי עומדת לנתבעת הגנה, כלשהי, כנגד רכיבי התביעה.
הנתבעת, למעשה, אינה כופרת בטיעון העובדתי של התובעת, אולם, סבורה שמכך שבחרה לפטר עוד עובדים, גם פיטורים התובעת "כשרים", ברם, בכך טעותה.