סע"ש 53746-08-15

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת 2 להוספת מסמך לראיותיה, בהתנגדות התובע לבקשה ובכל יתר המסמכים הרלבנטיים בתיק, מצאתי שיש מקום להיעתר לבקשה. להלן אפרט טעמיי.

1. תכליתה המרכזית של תקנה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 אשר דנה בגילוי מסמכים, הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא היא אכן גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי.

2. בשים לב לטיב המחלוקות הנטושות בין הצדדים, הרי שהמסמכים שמבקשת הנתבעת 2 להגיש בשלב זה לתיק בית הדין – טיוטת הסכם עם התובע הכוללת, לכאורה, הערות התובע להסכם ותיקונים שערכה עו"ד מטעם הנתבעת 2 - עשויים לשפוך אור על המחלוקת ולהבהירה.

3. מנגד, צירופו של המסמך בשלב זה, טרם קיומו של הליך ההוכחות, אינו פוגע בזכויות מי מהצדדים ואינו מקנה יתרון לאף אחד מבעלי הדין. זאת, אף מבלי להביא בחשבון שמדובר במסמך אשר התובע, לכאורה, היה חשוף לו בעת הרלבנטית.

4. על כן, ונוכח הרלבנטיות האפשרית של המסמך יש מקום להתיר את צירופו לתיק בית הדין.

5. הנתבעת 2, תעביר את המסמך לידי התובע והנתבעת 1 עד יום א' 26/3/17.

6. בפתח ישיבת ההוכחות יהא התובע רשאי, במידת הצורך ולפי שיקול דעתו, להשלים בקצרה חקירה ראשית בהתייחס למסמך האמור. הנתבעות תוכלנה לחקור את התובע בחקירה נגדית בכל הנוגע להצהרותיו בחקירה ראשית כאמור.

7. המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים בפקס ותוודא קבלתה טלפונית.

   ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, (23 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.