השופט דורי ספיבק:
התובע הועסק על ידי הנתבעת כמנהל מרכז לגיל הרך ברמת השקמה שברמת-גן, וזאת במשך כשנתיים וחצי. בתביעתו שבפנינו הוא טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות
הנתבעת, מפעלי בית עמנואל או מ.ב.ע, הינה תאגיד עירוני, בשליטת עיריית רמת-גן, המאוגד כחברה לתועלת הציבור. עיקר פעילותה הינו בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, במתן חינוך משלים ותרבות הפנאי. הנתבעת הינה בפיקוח משרד הפנים וכפופה להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
במסגרת פעילותה בתחום החינוך, הנתבעת מפעילה את מרבית המועדוניות והצהרונים בעיר, מקיימת פעילויות וחוגים, ומפעילה ומנהלת שלושה מרכזים קהילתיים לגיל הרך – 'רמת השקמה', 'רמת עמידר' וגרונר.
מרכז רמת השקמה, הוקם בשנת 2004 והיה הוותיק מבין המרכזים כאשר מרכז רמת עמידר הוקם בשנת 2010 ומרכז גרונר הוקם בשנת 2016. המרכזים מפוקחים על ידי משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות בנוסף לאגף החינוך בעיריית רמת גן.
האחריות להפעלת המרכזים לגיל הרך הועברה אל הנתבעת בסוף שנת 2015. קודם לכן, היו המרכזים תחת עמותת 'עלה' שפעלה בשיתוף פעולה עם האגף לשירותים חברתיים בעירייה, ובאחריות אגף הרווחה. כחלק מהליך העברת האחריות, פרסמה הנתבעת מכרז לאיתור מנהל מרכז רמת השקמה.
התובע נבחר במכרז ונכנס לתפקיד המנהל ביום 1.9.15 (העתק הסכם העסקה והודעה לעובד נספח 2 לתצהיר התובע). במסמך ההודעה לעובד פורטו תפקידיו העיקריים של התובע ובהם:
*בניית תכניות עבודה שנתיות ומעקב אחר ביצוען;
*ניהול צוות העובדים לרבות גיוס צוותים, שיבוצם והכשרתם;
*מעקב תקציבי עמידה במסגרת התקציב, אחריות על ביצוע הגביה המקומית;
* קשרי עבודה מול גורמיים עירוניים כגון: אגף החינוך, אגף הרווחה.
* קשרי עבודה מול מגוון גורמים חיצוניים, ביניהם: משרד הבריאות, משרד החינוך, קופת החולים, הג'וינט, אוניברסיטאות, התוכנית הלאומית ("תוכנית שמיר"), מסגרות חינוכיות ותושבים.
מנהלו הישיר של התובע היה מר חביב גלילי, מנהל תחום המרכזים לגיל הרך. במקביל לתפקידו כמנהל תחום המרכזים, שימש מר גלילי כמנהל מרכז רמת השקמה וזאת לתקופה של כחצי שנה לאחר פרישתה מתפקידה של המנהלת הקודמת, הגב' בטי כהן.
מעבר מרכז רמת השקמה מניהולה של עמותת עלה לניהול הנתבעת לווה בחששות וחוסר שביעות רצון מצד העובדים נוכח השינויים בתנאי העסקתם, ואף הוביל להתפטרות עובדים (נספחים 3-4 לתצהיר התובע).
מר גלילי, במסגרת תפקידו כמנהל תחום המרכזים, ניהל את תקציב שלושת המרכזים לגיל הרך שנוהלו כתקציב אחד בעירייה. המעבר מחסות אגף הרווחה לאגף החינוך הוביל לגירעון תקציבי והתובע נדרש במהלך שנת 2016 לבצע צעדי התייעלות (ס' 12-14 לתצהיר גלילי). התובע הציג מסמך שכותרתו: תוכנית לקיצוץ תקציבי לשנת 2016 מיום 14.9.16, אשר ממנו עלה כי נדרש לכאורה לבצע קיצוץ של כ-60 שעות (נספח 5 לתצהירו).
ביום 27.7.17 נשלח מכתב מדליה לוין מנהלת אגף החינוך אל מנהלי המרכזים שבו נכתב כך (נספח 6 לתצהיר התובע):
"שלום רב,
בהמשך לישיבה שקיימנו בחודש שעבר במשרדי בנושא תהליך ההתייעלות וההבראה במרכזים לגיל הרך ברצוני לפרט ההחלטות שהתקבלו:
בשלב זה אין להעלות תעריף שעתי לאף עובד. במקביל, אנו פועלים בכיוון העסקה גלובלית לכלל העובדים.
אין לקלוט בשלב זה עובדים חדשים, גם לא במקום עובדים שעזבו או נמצאים בתהליך עזיבה. כל בקשה לקליטת עובד חדש חייבת לקבל את אישור מנהל המרכזים לגיל הרך.
הנכם מתבקשים לבדוק אפשרות צמצום העסקת עובדים בחודשים אוגוסט-ספטמבר-אוקטובר תוך בדיקת המחויבות המשפטית אליהם מצד מ.ב.ע."
במקביל וכפועל יוצא מההחלטות המופיעות במסמך הנ"ל, הוציא ביום 13.7.17 התובע אל עובדות המרכז הודעה המורה להם לנצל את יתרת ימי החופשה שלהם במהלך חודש אוגוסט. ההודעה הובילה לפניות מצד הצוות אל התובע בקשר לזכויותיהן ואף להתכתבויות בין התובע למנהלת משאבי האנוש בנתבעת בקשר לחופשת הקיץ ולאחריה בקשר לחגים ואף הובילה להתפטרות עובדות (נספחים 8-9 לתצהירו). יצוין כי בכל הנוגע לסוגיית העבודה בערבי החג, העובדים אף פנו לקבלת ייעוץ משפטי וייצוג מול הנתבעת (נספח 19 לתצהיר התובע).
ביום 28.9.17 התקיימה פגישה בין רינה גוזי, סגנית מנהלת אגף החינוך בעירייה לבין מנהלי המרכזים לגיל הרך. בפגישה התקבלו מספר החלטות ביחס למרכז שקמה, ובין היתר נקבע כי על מנהל המרכז לבצע בקרה אישית על תשלום מלא של טפסי ה-17 וכן לוודא כי נערכת גבייה מלאה מההורים. עוד נכתב כי יש לצמצם את שעות העבודה של קלינאיות התקשורת והמרפאות באומנות וכי יש לשאוף לתת טיפולים קבוצתיים על חשבון היחידניים. יוער כי לתובע היו הערות שונות בהתייחס לסיכום הפגישה (נספח 7 לתצהיר התובע).
ביום 20.10.17 התקיימה שיחה בין התובע לבין דליה לוין שבה עדכן התובע את דליה אודות הסיבות השונות לעזיבת העובדים. בין היתר פירט התובע כי חלק מהעזיבות נעוצות בתחושה של ירידה בתנאי שכר ותנאי העבודה לאור המעבר לנתבעת וסוגיות הקשורות לחופשת הקיץ והחגים כפי שאף פורט לעיל (נספח 20/1 לתצהיר התובע). כתוצאה מאותה השיחה, קיבל התובע אישור לקלוט עובדים חדשים במקום העובדים שעזבו, ופעל להוצאת מכרזים מתאימים (נספח 10 לתצהיר התובע).
בהמשך לכך, התקיימה ביום 18.12.17 פגישה שעסקה בתנאי ההעסקה במרכז (נספח 20/2 לתצהיר התובע). כפי שנרשם בסיכום הפגישה, הפגישה הגיעה בהמשך לפניות של עובדי המרכז על הרעת תנאי העסקתם כתוצאה מהמעבר מעמותת על"ה למפעלי בית עמנואל. בין הנושאים שעלו בפגישה היו: חופשות וערבי חג, חוה"מ וחגים; חופשת אוגוסט; ותיקים/חדשים- תנאים שונים (נוצר מתח בין עובדים); קליטת סטודנטים – עבודה עם סטודנטים שלא בשעות העבודה: שעות נוספות. בסיכום הפגישה נכתב כי:
"1. יש לתאם פגישה עם אנשי המקצוע: עו"ד יובל, אורית עקרי ורינה גוזי לבדוק את הנושאים שלעיל (שלא היו מובנים וברורים) למתן תשובות לעובדים-באחריות רינה גוזי.
2. יש לתאם פגישה עם רינה ויאיר למתן התשובות המקצועיות".
בתחילת חודש דצמבר 2017 התפרסמו תלונות של תושבי השכונה ברשתות החברתיות, שבהן הלינו על תקופת ההמתנה לתור במרכז. בין היתר, צוטט מכתב שכתבה אחת הקלינאיות במרכז שנשלח גם אל דליה לוין בסוף חודש נובמבר 2017 (נספח 12 לתצהיר התובע). המכתב נשלח בשנית בתחילת דצמבר גם אל מר אביהוא בן משה, מחזיק תיק החינוך בעיריית רמת גן, מר שמואל לרמן יו"ר הנהלת מפעלי בית עמנואל ואל מר ליעד אילני יו"ר הנהלת חברת מוסדות חינוך ותרבות ברמת גן ומתנ"ס רמת שקמה (נספח 13 לתצהיר התובע). התובע הגיב על מכתב הקלינאית לדליה לוין במכתב מיום 5.12.17 במסגרתו חזר על העמדה שהציג בחודש אוקטובר שלפיה העובדים ממורמרים סביב סוגיות הקשורות לתנאי שכר ותנאי עבודה שהורעו עקב המעבר לאגף החינוך ועקב הליך ההתייעלות ובעיקר נוכח אי הבהירות בתנאי השכר מול הנתבעת (נספח 14 לתצהיר התובע).
ביום 17.12.17 התקיימה שיחת בירור לתובע עם הגב' דליה לוין על בסיס מכתב העובדת וכן תלונה שהתקבלה מהורה. בקשת התובע לקבל את התלונה טרם השיחה נענתה בשלילה (נספח 15 לתצהיר התובע). בסיכום הפגישה נרשמו הדברים הבאים (נספח 16 לתצהירו):
"מטרת הפגישה:
בירור לגבי התפטרותם של עובדים ועתיד המרכז בעקבות תלונות של עובדים, הורים וקולגות לעבודה.
הוצגו בפני יאיר פרץ מספר טענות שהגיעו ממספר גורמים:
קלינאית תקשורת במרכז השקמה- טוענת כי המרכז "נקבר" ומפסיק להתקיים בעקבות עזיבת אנשי מקצוע ורכזות בריפוי בעיסוק.
מכתב שהגיע מאב הזועק להציל את המרכז והטענה העיקרית על תורים ארוכים במרכז, להלן הפירוט:
רופא התפתחותי- כ-3-4 חודשים
מרפא בעיסוק לאבחון- המתנה נוספת של כ-3 חודשים למרפא שיעבוד עם הילד- שוב המתנה של כ-3-4 חודשים.
התהליך אורך כשנה עד לתחילת הטיפול מצב שבו הילד במקום לקבל הכנה לכיתה א' בזמן מקבל את ההכנה לקראת כיתה ב'.
נקודות שהיו תחת אחריותו של יאיר ולא בוצעו במלואן:
לצמצם טיפול פרטני ולעבוד במסגרת של טיפול בקבוצות.
אין גביה מלאה מהורים, הכנסות עד היום נמוכות.
אין מעקב צמוד של מנהל המרכז בגין תקבולים של טפסי 17- עד היום חסרות הכנסות ולא הועבר דו"ח אחד מרכז של חיוב וגביה בגין טפסי 17.
קיימת חריגה בשכר בשנת 2017 לעומת שנת 2016 (שנת 2016 היתה שנה של חוסר בכוח אדם).
שירות פסיכולוגי- אחרי שנתיים של עבודה מול יאיר עדין אין חזון ומדיניות מכוונת לעבודת הפסיכולוגית במכרז. לא התקיימו עד היום ועדות היגוי מקצועיות לאורך כל השנתיים (רק לאחרונה זומנה ועדה ראשונה). התקיים מבדק של משרד הבריאות שתוצאותיו לא יושמו, כמו: פסיכולוג התפתחותי המסכן את המשך היחידה ההתפתחותית.
צוין בפני יאיר כי ניהול המרכז אינו משביע רצון, החלקים הבירוקרטים אינם חשובים יותר מהעובדים. כרגע הרושם כי העובדים אינם מחויבים למרכז.
תגובת יאיר פרץ-
לוקח אחריות על חלק מהדברים, בחצי שנה האחרונה מציין כי אמפטיה שלו לעובדים ירדה והיה בסוג של פרשת דרכים. טוען שהמשבר עם העובדים החל במעבר מעל"ה למב"ע. היה רצון להכניס את המרכז לתהליך ומדיניות (תוך כדי איבוד עובדים).
סוכם והוחלט כדלקמן:
אנו שוקלים את המשך העסקתך, לא ניקח סיכון ב"לאבד" את המרכז שהיה ספינת הדגל של רמת גן.
כרגע יאיר ימשיך בעבודתו וינסה להחזיר את האמון לעובדים ולהורים. "
לטענת התובע, בסיום הבירור נאמר לו כי הנושא יועבר לבירור מול הנתבעת, בעוד שבפרוטוקול השיחה שהועבר לידיו רק לאחר פניית בא כוחו לקבלת מסמכים טרם ישיבת השימוע, נכתב כי תישקל המשך העסקתו אצל הנתבעת ונשוב לכך בהמשך דיוננו (הפנייה לקבלת המסמכים –נספח 18 לתצהיר התובע).
כאמור לעיל, ביום 18.12.17, יום לאחר ישיבת הבירור, התקיימה ישיבה נוספת בעירייה שעסקה בתנאי העסקה למרכז לגיל הרך רמת השקמה שבה נרשם כי היא בהמשך לפניות של עובדי המרכז על הרעת תנאי העסקתם כתוצאה מהמעבר מעמותת על"ה למפעלי בית עמנואל (ראו ס' 13 לעיל).
ביום 8.1.18 קיבל התובע מכתב זימון לשימוע ממנהלת משאבי אנוש בנתבעת הגב' אורית עקרי (נספח 17 לתצהירו). בזימון לשימוע נרשם כך:
"הנך מועסק בחברה החל מחודש ספטמבר 2015 ומשמש כמנהל המרכז לגיל הרך ברמת שקמה.
בתאריך 17.12.2017 זומנת לפגישה במשרדה של הגב' דליה לוין, מנהלת אגף החינוך, על רקע תלונות רבות שהתקבלו בנוגע להתנהלותך.
הטענות שהופנו כלפייך נוגעות לאופן ניהול המרכז, וביניהן עזיבת אנשי מקצוע והתפטרותם על רקע אי שביעות רצון, תלונות הורים בנוגע לתורים ארוכים ועיכוב משמעותי בתהליכי הטיפול בילדים. בנוסף, הממונים על עבודתך מביאים אי שביעות רצון מהתנהלותך, כדוגמת התמקדות בטיפול פרטני על חשבון טיפול קבוצתי, אי גביית תשלומים מהורים, אי ביצוע מעקב בכל הנוגע לטופסי 17, הגדלת גרעון המרכז ביחס לשנה קודמת, אי יישום דוח ביקורת של משרד הבריאות וכיוצב'.
כפי שנמסר לך לדברים אלו השלכות חמורות ופגיעה במהות המרכז שנועד לתת שירות חשוב מאין כמוהו לילדים בגיל הרך, ואשר זכה בעבר לשביעות רצון גבוהה בקרב תושבי העיר.
נסיבות אלה הביאו את החברה לשקול את המשך העסקתך והננו מעוניינים לשמוע ולקבל את התייחסותך למתואר לעיל, טרם תתקבל החלטה בעניינך.
לפיכך, הנך מוזמן בזאת לישיבת שימוע שיתקיים בפני דליה לוין, רינה גוזי והח"מ.. "
התובע באמצעות בא כוחו ביקש לקבל הבהרות לעילות הזימון נוכח השימוש במונחים כלליים, ובפרט ביקש לדעת מיהם הממונים הנזכרים המביעים חוסר שביעות רצון מהתנהלות התובע ואיזה חלק לא יושם בדוח הביקורת של משרד הבריאות מיום 3.6.2016 (נספח 18 לתצהיר התובע). יצוין כי עוד קודם לכן ובסמוך לאחר שיחת הבירור, טען התובע כי נפגש עם תושבת השכונה שציינה בפניו כי הבינה שהוא עתיד להיות מפוטר משיחות שונות שקיימה עם גורמים בעירייה.
ישיבת השימוע התקיימה ביום 18.1.18 בנוכחות דליה לוין, רינה גוזי, עו"ד יובל ינאי, אורית עקרי, ודנה גוטפריד. פרוטוקול הישיבה הרשום בכתב יד צורף לתצהיר התובע (נספח 20). ביום 29.1.18 התקבלה אצל הנתבעת התייחסות אגף החינוך של העירייה לטענות שהעלה התובע בישיבת השימוע וכך נרשם:
"-ממונה ישיר: יאיר פרץ עובד בכפיפות למנהלת אגף החינוך.
-עזיבת עובדים: בחודש 1/16 פעילות עמותת עלה הועברה לבית עמנואל, במסגרת זו נקלטו כלל העובדים משלושת המרכזים לגיל הרך, רמת עמידר, רמת שקמה וגרונר, תוך שמירה על תנאי שכר וברצף זכויות. יש לציין כי העובדים בשלושת המרכזים בעלי אותן רמות שכר ואותם התנאים, ואולם רק בקרב עובדי המרכז לגיל הרך רמת שקמה קיים חוסר שביעות רצון ומרמור בנושא זה, הן של עובדים והן של יאיר פרץ מנהל המרכז. נשאלות השאלות: האם יאיר תרם לאווירה שנוצרה במרכז וליבה את המרמור בקרב העובדים במקום להרגיע את הרוחות? מדוע יאיר לא פעל לגייס עובדים חדשים במקום העובדים שעזבו? בנוסף, יאיר מעיד על עצמו כי איבד את האמפטיה כלפי העובדים שלו, דבר המגביר את אי היכולת לנהל אותם. סעיף מתוך הגדרת התפקיד של המרכז לגיל הרך כפי שפורסם במכרז- ניהול צוות העובדים לרבות גיוס צוותים, שיבוצם הכשרתם והדרכתם.
-תלונות הורים- מצ"ב פניה מהורה המייצג הורים נוספים ותושבי השכונה, מכתב של עובדת גובר הילה המעידה על התנהלות לקויה במרכז ופניה מהמקומון לדובר העיריה בנוגע להתנהלות המרכז.
-חוסר במרפאות בעיסוק- אכן מדובר בבעיה ארצית, יחד עם זאת במרכזים אחרים השכילו לאייש את המשרות הללו באותם תנאים שנדרשים ברמת השקמה. יאיר לא השכיל לעשות כן.
-פסיכולוג התפתחותי- גם נושא זה מורכב ולא פשוט, ידוע כי קיים קושי בגיוס. אולם, לא מדובר במשרה מלאה, ניתן היה להיעזר בפסיכולוג ההתפתחותי מהמרכזים האחרים. אנו מגייסים פסיכולוגים חינוכיים שעוברים הכשרה ומשמשים כפסיכולוגים התפתחותיים.
-טיפולים קבוצתי- צמצם באופן חלקי את הטיפול הפרטני ולא פעל להגדלת הפעילות במתכונת הקבוצתית בהתאם להנחיות.
-גביה מהורים- אגף החינוך מינה יועצת כלכלית לצורך בדיקת מצבם הכלכלי של שלושת המרכזים לגיל הרך. מדוחות הבקרה עלה כי במרכז רמת שקמה אין גביה מוסדרות מההורים. יאיר הסכים עם הנתונים, קיבל את ההערה וטען כי היה עסוק בדברים אחרים וכי ישתדל למקסם את ההכנסות.
-טופס 17- טיפול לקוי בגביה. הטפסים לא הוגשו לקופות החולים או שהוגשו באיחור רב. גם בעניין זה יאיר הסכים עם הטענה, בשיחות שהתקיימו עמו ובמהלך בדיקות שוטפות.
-הגדלת הגרעון- כל מנהל במחלקות אגף החינוך לרבות המרכזים לגיל הרך, אחראי בין היתר גם על ניהול תקציב המחלקה ועמידה ביעדי התקציב. סעיף מתוך הגדרת תפקיד מנהל מרכז לגיל הרך כפי שפורסם במכרז- מעקב תקציבי עמידה במסגרת התקציב, אחריות על ביצוע הגביה המקומית.
-אנשי המקצוע אשר עובדים במרכז רמת השקמה לרבות גופים העובדים בממשק עם המרכז, קרי מפקחות משרד החינוך של גני הילדים, מנהלת מח' גני ילדים באגף החינוך, מנהלת השירות הפסיכולוגי, הפסיכולוגים במרכז ומנהלת אגף חינוך הממונה הישירה, מתלוננים על יחסי אנוש שאינם תקינים מצד יאיר, קשיים בתקשורת עמו, התנהלות לא נכונה ולא יעילה, קבלת החלטות שגויה ללא סדרי עדיפויות ובאופן שאינו מושכל. סעיפים מתוך הגדרת התפקיד של מנהל המרכז לגיל הרך כפי שפורסם במרכז- קשרי עבודה מול גורמים עירוניים כגון: אגף החינוך, אגף הרווחה. קשרי עבודה מול מגוון גורמים חיצוניים, ביניהם: משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה, קופות החולים, הג'וינט, אוניברסיטאות, התוכנית הלאומי ("תכנית שמיר"), מסגרות חינוכיות ותושבים."
כחודש לאחר ישיבת השימוע, ביום 21.2.18 נשלח לתובע מכתב שכותרתו "הודעה על סיום עבודה- לאחר שימוע". לאור חשיבותו להלן נצטט את המכתב במלואו:
"בפתח מכתבנו זה ברצוננו להתנצל על פרק הזמן שחלף ממועד השימוע ועד להחלטת החברה המובאת להלן. פרק זמן זה נוצל לבדיקת טענותיך ולמחשבה רבה טרם מתן החלטה. בכל מקרה לא הייתה בכוונת החברה להשתהות או לעכב במכוון את החלטתה. מכל מקום, להלן יובאו הדברים כהוויתם.
ביום 18.1.2018 קיימה לך החברה שימוע, אליו זומנת על רקע אי שביעות רצון מביצוע תפקידך כמנהל המרכז לגיל הרך בשכונת רמת השקמה. בזימון לשימוע פורטו עיקרי הדברים ובמהלכו הצגת את עמדתך המפורטת, באמצעות בא כוחך, עו"ד ברטנובסקי. ישיבת השימוע ארכה כשעה כאשר ברובה הציג ב"כ.. את הסתייגויותיך לכלל הטענות המועלות במכתב הזימון.
לא כאן המקום להרחיב בעניין כלל טענותיו של ב"כ במובן של ירידה לפרטים ודקויות וממילא הדברים הוקלטו על ידי ב"כ, לבקשתו, והם מתועדים. בעיקרם של דברים נמצא כי התנערת מכלל הדברים או הסיבות שהובאו בפניך לקראת השימוע כשלמעשה הנך טוען כי אין דבר וחצי דבר בין טענות אלה, לבין תפקודך בפועל כמנהל המרכז.
כאן המקום לציין, כי החברה קיוותה לכך שתואיל לקחת אחריות לכל הפחות לחלק מהטענות שהובאו לפתחך במכתב הזימון לשימוע, שמא תפגין נכונות לשיפור או להפיק לקחים. ואולם מצאת לנכון לדחות את כלל הסיבות שבגינן זומנת לשימוע ולהתנער מהן ואף הואלת לייחס לחברה בהקשר זה כי, מדובר ב"אפקט הש.ג"- הגדרה, כשלעצמה, מעלה ספק באם קיימת אפשרות ממשית להמשך יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.
חרף דברים צורמים אלה מצאה החברה לנכון לבחון את טענותיך, הרבות יש לומר, לגופן ובתוך כך הגיעה למסקנות וממצאים שעיקרם אלה:
ביחס לטענתך לפיה עזיבת עובדי המרכז שבניהולך נובעת מן המעבר מעמותת על"ה לבית עמנואל אשר יצר בקרבם תחושה של חוסר שביעות רצון וכי אינך אחראי לעזיבתם, נמצאו הדברים הבאים –בחודש ינואר שנת 2016 פעילות עמותת עלה עברה לבית עמנואל. במסגרת זו נקלטו כלל העובדים משלושת המרכזים לגיל הרך שאלה הם: רמת עמידר, רמת שקמה וגרונר, תוך שמירה על תנאי השכר וברצף זכויות. הגם שהעובדים בשלושת המרכזים הנ"ל הינם בעלי אותן רמות שכר ואותם תנאים, הרי שרק בקרב עובדי המרכז לגיל שבניהולך קיים חוסר שביעות רצון הן של העובדים והן שלך כמנהל המרכז. עובדה זו מעלה תהיות ושאלות. כך, למשל, האם תחושותיך האישיות תרמו לאווירה שנוצרה במרכז וליבו את המירמור בקרב העובדים, מדוע לא פעלת לגיוס עובדים חדשים במקום עובדים שעזבו ועוד. בנוסף, במהלך שיחות שהתקיימו עמך העדת על עצמך כי איבדת את האמפטיה כלפי העובדים שלך, דבר המדבר בעד עצמו ולחובת יכולותיך להמשיך ולנהל את צוות העובדים.
ביחס לטענתך לפיה קיים מחסור במרפאות בעיסוק וכי מדובר בבעיה ארצית –נמצא כי אכן מדובר בבעיה ארצית. ואולם, במרכזים אחרים שמפעילה השכילו המנהלים לאייש את המשרות הללו וגייסו מרפאות/מרפאים באותם תנאים הנדרשים ברמת שקמה.
ביחס לטענתך כי גיוס פסיכולוג התפתחותי הנו נושא מורכב ולא פשוט- גם כאן, החברה מודעת לכך כי קיים קושי בגיוס פסיכולוג התפתחותי. ואולם, מאחר שלא מדובר בתפקיד במשרה מלאה, ניתן היה להסתייע בפסיכולוג ההתפתחותי מהמרכזים האחרים, דבר שלא נעשה ויוזמה שלא נלקחה והדבר מתיישב עם תחושות החברה אודות היעדר יוזמה ומיצוי. בנוסף וכפי שידוע לך, ניתן לגייס פסיכולוגים חינוכיים שעוברים הכשרה ומשמשים כפסיכולוגים התפתחותיים.
ביחס לטענתך לפיה קיימת במרכז שבניהולך גביה מלאה מההורים- החברה שבה ובדקה נושא זה לאור טענותיך. מונתה יועצת כלכלית לצורך בדיקת מצבם הכלכלי של שלושת המרכזים לגיל הרך. מדוחות הבקרה עלה כי במרכז רמת שקמה שבניהולך אין גביה מסודרת מההורים. יתרה מזאת, הסכמת עם הנתונים אשר עלו מדוח הבקרה וטענת כי היית עסוק בדברים אחרים וכי תשתדל למקסם את ההכנסות.
ביחס לטענתך כי הנך מבצע מעקב מלא אחר קבלת טפסי 17- נמצא כי גם בנושא זה קיימים ליקויים. טפסים רבים לא הוגשו לקופות החולים או הוגשו באיחור רב. יודגש כי הן בשיחות שהתקיימו עמך והן במהלך בדיקות שוטפות הנערכות מעת לעת, הסכמת לקיומם של הליקויים הללו.
ביחס לטענתך כי אינך אחראי על ניהול תקציב המרכז- ראוי להדגיש כי כל מנהל מחלקה, לרבות המרכזים לגיל הרך, אחראי בין היתר על ניהול תקציב המחלקה והן על עמידה ביעדי התקציב (סעיף מתוך הגדרת התפקיד של מנהל מרכז לגיל הרך כפי שפורסם במכרז- מעקב תקציבי עמידה במסגרת התקציב, אחריות על ביצוע הגביה המקומית).
בנוסף יש לציין כי אנשי המקצוע אשר עובדים במרכז רמת שקמה לרבות גופים העובדים בממשק עם המרכז, קרי מפקחות משרד החינוך של גני ילדים, מנהל מח' גני ילדים באגף החינוך, מנהלת השירות הפסיכולוגי, הפסיכולוגים במרכז ומנהלת אגף החינוך, מעידים על קשיים בתקשורת מולך, לצד התנהלות שאינה יעילה ולרבות קבלת ללא סדרי עדיפויות ובאופן שאינו מושכל.
לסיכום אפוא, מסקנות החברה וממצאיה אינם מתיישבים עם טענות שהושמעו על ידי ב"כ.. ולפרקים קצרים, הושמעו גם על ידך.
ניכר כי הצדדים אינם רואים שווה בשווה את התפקיד, אופן ביצועו, יעדיו והדרך להגיע אליהם.
התרשמותה של החברה היא, כי קיים כשל בניהול פעילות המרכז בראשותך. להבנתה, הניהול אינו מקצועי מספיק ובוודאי שאינו מתיישב עם ציפיותיה של החברה ובמובן זה בוודאי שלא ברורות טענתך על אפקט הש.ג. ניהולו ותפעולו הנוכחי של המרכז, מובילים לפגיעה במהות המרכז שנועד לתת שירות חשוב לילדים בגיל הרך.
במהלך השנתיים האחרונות, המרכז אינו נותן את השירותים לשמם הוא נועד באופן מספק והחברה סבורה שלניהולך אותו יש חלק מרכזי בכך בוודאי על רקע מרכזים אחרים שמפעילה החברה ברמת גן.
החברה אינה יכולה להתעלם מן העובדה כי בימים אלה החלו תושבי שכונת רמת שקמה לפעול באופן יזום להקמת מרכז חלופי אשר ייתן מענה הולם לצרכיהם והדברים אינם צריכים הרחבה.
בנסיבות אלה ולאור כל האמור לעיל, החברה החליטה לסיים את העסקתך..."
העסקתו של התובע הסתיימה ביום 31.3.18.
ביום 22.5.18 הגיש התובע את התביעה שבפנינו שבמסגרתה הוא טוען לפגמים בהליך פיטוריו.
דיון מקדמי התקיים בפני כב' הרשמת סימה קרמר ביום 14.11.18. לאחריו, הגישו הצדדים את תצהיריהם. מטעם התובע הוגש תצהירו ותצהיר מר חביב גלילי, מנהל תחום מרכזים לגיל הרך ברמת גן בתקופה הרלוונטית. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהן של הגב' אורית עקרי, סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת ושל הגב' רינה גוזי, סגנית מנהלת אגף החינוך בעיריית רמת גן.
דיון הוכחות ראשון התקיים ביום 22.3.2021 במהלכו נחקרו התובע ומר גלילי על תצהיריהם. כן העידה הגב' ציפי בר שטרית, מנהלת המרכזים לגיל הרך שהחליפה את מר חביב בתפקיד, שבית הדין התיר את עדותה לבקשת התובע מבלי שהוגש תצהיר מטעמה.
דיון הוכחות שני התקיים ביום 9.5.2021. במהלכו הסכימו הצדדים כי נוכח אי הגעתה של הגב' מלי אלמלם לדיון על אף הזמנתה על ידי התובע, התובע ויתר על עדותה בכפוף לכך שנספחים 22-24 המהווים תמלולים של שיחות שהתובע ניהל עמה, יתקבלו כראיה קבילה בכפוף למתן האפשרות להעלות טענות לעניין משקל הראיות ועדויות מפי השמועה. במהלך דיון זה העיד התובע מטעמו, וכן העידו הגב' רינה גוזי וגב' אורית עקרי מטעם הנתבעת.
בסיומו של הדיון ניתנה החלטה על הגשת סיכומים. משנאספו אלה לתיק בית-הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע בתובענה.
תמצית טענות הצדדים
התובע טוען כי הוא פוטר משיקולים פוליטיים וכי נפלו פגמים בהליך פיטוריו הן בכך שההחלטה על פיטוריו התקבלה עוד קודם לישיבת השימוע שנערכה לו, והן בכך שבישיבת השימוע הועלו ביחס לעבודתו טענות חדשות שלא נזכרו במכתב ההזמנה ושלא ניתנה לו הזדמנות ראויה להתמודד עימן. לטענתו, הוא פוטר עקב תסיסה של פעילי שכונה שהובילו להתערבות סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך שהתמודד באותה העת על ראשות העיר, כך שהוא זומן לשיחת בירור באגף החינוך שהובילה לשיחת השימוע ולפיטוריו. לגרסתו, בשיחת הבירור נודע לו בפעם הראשונה כי יש טענות כנגד תפקודו, וזאת לאחר שבמשך כל תקופת עבודתו עד לאותו המועד לא קיבל כל תלונה בנוגע להתנהלותו. עוד הוא טוען כי נוכחות נציגות העירייה בישיבת השימוע הייתה התערבות פסולה וכי היה על הנתבעת לנהל את השימוע באופן עצמאי, ויש בכך כדי לחזק את טענתו כי ההחלטה על פיטוריו הייתה מגובשת עוד קודם לכן.
הנתבעת טוענת כי התובע ידע שבמסגרת העבודה הוא נדרש לקיים לקשרי עבודה עם אגף החינוך בעירייה, שהוא הגורם המפקח על פעילות המרכז, ועל כן לא נפל פגם בקיומה של שיחת הבירור בעירייה, שבמהלכה התובע לקח אחריות על חלק מהליקויים שהוצגו לו. מכאן, שזימונו לשימוע נוכח הליקויים שהתגלו היה מסיבות ענייניות. עוד היא טוענת כי לא נפל פגם בהליך השימוע שכן התובע קיבל מכתב זימון לשימוע שבו פורטו העילות המרכזיות בגינן נשקל סיום העסקתו. התובע התייצב לישיבה עם בא כוחו שטען כנגד העילות שהועלו במכתב ואף הקליט את הישיבה. מעבר לכך, יש לדחות גם את הטענה כי התוצאה הייתה ידועה מראש, שכן הנתבעת שקלה את הדברים שהועלו בכובד ראש ולקח לה כחודש לקבל את ההחלטה על פיטורי התובע. עוד טוענת כי התובע לא הוכיח מעורבות של מניעים פוליטיים בפיטוריו וכי יש לדחות גם טענה זו.
אשר לדעתנו, לאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים ואת ראיות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ונפרט טעמינו לכך להלן.
פיטורים משיקולים פוליטיים אסורים?
התובע טען כי הטריגר שבעקבותיו זומן תחילת לישיבת בירור ובהמשך לשימוע לפני פיטורים, היו מספר פוסטים (הודעות) שהעלו תושבי השכונה בפייסבוק בקשר עם העיכוב בקבלת תורים במרכז (נספח 12 לתצהירו). לטענתו, בין המגיבים לפוסטים היה מר אביהו בן משה, סגן ראש העיר, שהשיב כי הנושא מטופל על ידו. מכאן שלמעשה פוטר על מנת לרצות את קהל הבוחרים הפוטנציאלי לקראת הבחירות המוניציפאליות בהן התמודד בן משה. התובע הבין זאת משיחות שקיים עם הגב' אלגלם, אחת הפעילות השכונתיות, שאף הייתה פעילה בכתיבת הפוסטים השונים, שסיפרה לו כי נודע לה על כוונה לפטרו וזאת במועד שבין ישיבת הבירור לישיבת השימוע. בהקשר לכך, נאמר את הדברים הבאים:
ראשית אלגלם לא הגיעה לעדות, על אף שזומנה על ידי התובע, והצדדים הסכימו לקבלת תמלילי השיחות שניהל איתה התובע למסכת הראיות. עיינו בתמלילים אלה, ולא מצאנו בהם את הפרשנות שהתובע ביקש לתת להם. כך, לאחר שהתובע שואל את הגב' אלגלם האם הבינה מאביהו ש'הדבר סגור', הוא נענה כי נאמר שלא מרוצים מתפקודו (ש' 3-16 לעמ' 2 לתמלול נספח 22). בהמשך השיחה ולאחר שאלגלם אומרת לתובע כי היא יכולה לפנות שוב לאביהו בקשר אליו, הוא משיב כי "אני קיבלתי את הרושם שזה די סגור ועכשיו אני שומע ממך שזה משהו פחות.. (ע' 11 ש' 22 לתמלול). מכאן, שהתובע עצמו הבין כי הדיבורים על פיטוריו אינם סופיים;
שנית, לא מצאנו ממש בטענות התובע, לפיהן עלה מן השיחות כי ההחלטה לפטרו היא של מר אביהו בן משה. אלגלם אמרה במפורש בשיחה מיום 31.1.18 כי "אביהו לא מחליט" (ש' 20-26 נספח 24 לתצהיר התובע, ור' תיקון תאריך השיחה בפרוטוקול ע' 21 ש' 8). גם הגב' עקרי העידה כי "לא יהיה מצב שהוא יפוטר בגלל שנבחר הציבור חשב, הסיבה היחידה תהיה אך ורק מנסיבות המצדיקות זאת אם זאת הפרת משמעת, או סיבות אחרות שמצדיקות יכול להיות המון סיבות. יהיה תהליך מסודר, אם יוכח ויובן בסופו של דבר שמשהו לא תקין, אז תתקבל החלטה" (ע' 40 ש' 22-26). הגב' גוזי העידה כי מה שהוביל לישיבת הבירור בעירייה, הייתה הפנייה שקיבלה מנהלת מחלקת החינוך ממר בן משה בעקבות פניות של תושב ושל עובדת המרכז וכי הוא ביקש ממנה לבדוק את העניין (ע' 33 ש' 3);
שלישית בן משה עצמו, במענה לפוסטים שהוצגו, ענה כי "מלפני שלושה שבועות שהבנתי שקיימת בעיה. העליתי את הנושא בהנהלת העיר. אני מחוייב להמשך פעילות המרכז בשכונה ולקיצור ההמתנה". לא מצאנו כי יש פסול בהתנהלות זו ואף לא בפנייה של האחרון למנהלת מחלקת החינוך לבירור התלונות שהתקבלו אצלו. התובע לא הצביע על רווח פוליטי ישיר שנבע מפיטוריו בדמות מינוי מקורב או כל רווח אחר, ואף לא זימן את מר בן משה לעדות, ויש בכך כדי לפעול לחובתו. יתרה מזאת, עיתוי פיטורי התובע דווקא לא היה נוח לנתבעת שכן כפי שהתברר, היא נאלצה להמתין עם גיוס מחליף עקב הבחירות (ע' 10 ש' 19).
נוכח כל האמור, אנו דוחים את טענות התובע בכל הקשור במעורבות מניעים פוליטיים בפיטוריו.
פיטורים משיקולים זרים?
לטענת התובע, לאחר היוודע תלונות התושבים באגף החינוך הוחלט על פיטוריו בבחינת "תסמונת הש.ג." ועל מנת להרגיע את הרוחות לאור הכשלים בניהול המרכז. לשיטתו, כל התנאים היו לרעתו, במובן זה שלא היה יכול להצליח בתפקיד. כך, עם כניסתו לתפקיד לא בוצעה לו חפיפה מסודרת, שכן קודמתו בתפקיד עזבה כחצי שנה לפני שהחל עבודתו; הוא נתבקש לערוך קיצוצי תקציב ולא אושר לו לקלוט עובדים חדשים מה שבהכרח הוביל להתארכות התורים; תנאי העבודה של העובדים הוותיקים במרכז נפגעו עם המעבר לאחריות הנתבעת והדבר עורר תסיסה שנמשכה לכל אורך תקופת עבודתו מבלי שהייתה לו יכולת השפעה בעניין ועוד.
בחנו את טענות התובע, והגם ששוכנענו כי התמודד עם מציאות לא פשוטה, לא מצאנו כי יש בכך כדי לשנות ממסקנתנו כפי שתובא להלן כי לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת ובהליך פיטוריו ונסביר:
ראשית כפי שהעיד חביב, המרכזים שהיו תחת אחריותו ספגו קיצוץ תקציבי ובעקבות כך הם התבקשו שלא לקלוט עובדים חדשים בחלק מתקופת עבודתו של התובע. הדבר עולה גם מהמסמכים שהוצגו. אלא שלטעמנו, מתוקף תפקידו של התובע כמנהל המרכז, היה עליו לעמוד בשער ולהתריע על ההתארכות בתורים ועל חוסר היכולת לקלוט מטופלים, ולא לחכות שהעניין יצוף כתלונות מצד ההורים שלא קיבלו מענה ראוי. התובע הציג מסמך מיום 14.9.16 שלטענתו מהווה התראה כאמור (נספח 5 לתצהירו), אלא שגוזי העידה כי היא לא זוכרת שהיא קיבלה מסמך זה (ע' 30 ש' 23), כאשר מדובר במסמך שמעיון בו כלל לא ניתן להבין ממנו מתי נשלח ולמי. גם אם נקבל את גרסת התובע שהוא נשלח לאגף החינוך בעירייה, הרי שמדובר במסמך עבודה ולא במסמך שבא להאיר את עיניהם לכך שהקיצוץ יפגע בשירות הניתן לתושבים, כשיש הבדל גדול בין השניים. מעבר לכך, מדובר במסמך בודד ואין די בו לטעמנו כדי להסב תשומת לב לבעיה כלשהי. אם לא די בכך, אזי שהתובע אישר בעדותו כי הזמנה לפיטורים עקב תורים ארוכים במרכז מהווה שיקול ענייני (ע' 18 ש' 4);
ושנית התובע טען כי נתקל בקשיים מול העובדים בנוגע לזכויות שלהם ותנאי העבודה כתוצאה מהמעבר לאחריות הנתבעת, ואף צירף מסמכים שהעידו על כך לתצהירו. אלא שהגב' בר שטרית, מחליפתו של חביב, שעבדה כחודשיים במקביל לתובע טרם סיום העסקתו, העידה כי העובדים פנו אליה בתלונות שונות על יחסו של התובע אליהם בתקופת עבודתו, וכי לקח לה זמן לייצב את השטח מבחינת יחסי האנוש, לכידות הצוות והניהול השוטף (ע' 12 ש' 26). יצוין כי בר שטרית הביעה במהלך עדותה חוסר נוחות להציג את התובע באור שלילי לאור העובדה שהוזמנה להעיד מטעמו, ועדותה עשתה עלינו רושם מהימן. מכאן שלטעמנו, לא ניתן לייחס את כל הקשיים בעבודת התובע מול צוות העובדים למעבר המרכז מעמותת עלה לנתבעת;
על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, אלא אם מצא אותה נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. אין להתערב בהחלטת פיטורים כל עוד היא מצויה במתחם הסבירות (ע"ע 7632-09-16 עיריית פתח תקווה נ' אונגר (23.10.17)). זאת "אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה הרשות ללכת" (ע"ע 1123/01 בית הספר התיכון כל ישראל חברים נ' צויזנר (27.6.01)). לאור הלכה זו, ומשלא הוכיח התובע כי היו מעורבים שיקולים זרים בהחלטה על פיטורים, או כי הם נגועים בחוסר סבירות קיצונית, הרי שדין כל טענותיו בהקשר זה נדחות.
פגמים בהליך הפיטורים?
התובע טוען כי בהליך פיטוריו על שתי ישיבותיו נפלו מספר פגמים ובהן בין היתר אי קבלת תלונת ההורה שעליו בוססה ישיבת הבירור טרם הישיבה; העדר נוכחות של נציג הנתבעת בישיבת הבירור וכפועל יוצא מכך משמעות ישיבת הבירור; ואי העברת פרוטוקול הישיבה בסמוך לאחר התקיימותה. אשר לישיבת השימוע, טוען התובע כי לא קיבל את מלוא המסמכים שביקש בא כוחו כהכנה לדיון; כי בישיבה נכחו נציגות העירייה שאינן 'המעסיק' של התובע וכי השימוע נעשה תחת לחץ של זמן. עוד טען כי ההליך היה למראית עין לאור העובדה שההחלטה על פיטוריו התגבשה עוד קודם לשימוע שנערך לו וזאת בהינתן כי לא קיבל קודם לכן כל הערה על תפקודו.
טרם שנידרש לדון בטענות התובע נבקש לחזור ולהזכיר מושכלות יסוד בכל הנוגע להליך השימוע שנערך לעובדים. כפי שנפסק לא אחת, מטרת השימוע לאפשר לעובד להציג בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולאפשר לו לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש כוונת פיטורים. לצדדים החופש לעצב את מסגרת עריכת השימוע בנסיבות העניין ובלבד שתכליתו המהותית תוגשם ולא תוסכל ובכפוף להתקיימות מרכיבי הליבה הכוללים בין היתר: יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות הפיטורים מספיק זמן מראש על מנת שיוכל להתכונן; מתן זכות לייצוג ושקילת טענותיו בנפש חפצה (ע"ע 23402-09-15 ברד נ' קנסטו (28.2.17)).
לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי נפלו מספר פגמים בהליך פיטוריו של התובע, אך בשים לב למכלול הנסיבות, כמו גם לכך שהפגמים רופאו בהמשך ההליך, איננו מקבלים את טענת התובע כי מדובר בפיטורים שלא כדין, וננמק:
ראשית, התובע זומן לפגישה עם דליה לוין, מנהלת מחלקת החינוך בעירייה. לתובע נאמר כי הפגישה זומנה בעקבות מכתב ששלחה עובדת המכרז, המועסקת כקלינאית תקשורת, שהופץ לגורמים בעירייה ואף צוטט באחד הפוסטים של הגב' אלגלם (נספחים 12-13 לתצהיר התובע) וכן בעקבות פנייה של הורה, אולם בקשתו לקבל את אותה הפנייה נענתה בשלילה בניגוד להתנהלות קודמת בין הצדדים (ס' 48 לתצהיר ונספח 15 הימנו). בכך, לטעמנו נפל פגם מסוים, שכן לא ברור מדוע לא ניתן היה להעביר את הפנייה לתובע טרם מועד הפגישה. אנו סבורים, כי ככל שהמידע לא הועבר נוכח חשש מפגיעה בפרטיות ההורה, אזי שניתן היה להעביר את הפנייה תוך השמטת פרטים מזהים או תוך העברתם של עיקרי הדברים;
שנית ובהמשך ישיר לכך, בניגוד למה שנאמר לתובע טרם הישיבה, הועלו בישיבה נושאים נוספים שלא ניתנה לתובע האפשרות להתכונן למתן תגובה עליהם וביניהם התפטרות של עובדים מהמרכז, תלונות של עובדים וקולגות לעבודה וחריגה תקציבית. ניתן ללמוד על כך גם מסיכום הישיבה (ס' 48 לתצהירו ונספח 16 הימנו), עם זאת, בהינתן שישיבת הבירור קדמה לישיבת השימוע עצמה, ובהינתן שבישיבת השימוע ניתנה לתובע הזדמנות נוספת להתמודד עם הטענות שהועלו נגדו, בכך רופא הפגם;
שלישית בעדותו בפנינו העלה התובע טענה חדשה ולפיה הטענות הנוגעות לגביית התשלומים מההורים לא הועלו בבירור וכן כי כל הנרשם בסעיף 3 לסיכום הישיבה אינו משקף את המציאות (ע' 18 ש' 22). לטעמנו, מדובר בגרסה כבושה שלא בא זכרה בכתב התביעה ובתצהירו ועל כן אין בידינו לקבלה. יתרה מזאת, התובע אף התמודד עם הטענה בקשר לגביית התשלומים בישיבת השימוע וגם שם לא טען שמדובר בטענה חדשה שלא עלתה בישיבת הבירור והופיעה רק בסיכום שנכתב, אלא הגיב לגופה של הטענה;
רביעית, התובע הלין כי בפגישת הבירור נכחו רק נציגות העירייה ולא נציגים מטעם הנתבעת. אין בידינו לקבל טענה זו. כחלק מתפקידו נדרש התובע להיות בקשר עם אגף החינוך בעירייה ולספק לו שירותים. מאליו יובן כי כפועל יוצא מכך, יחסי העבודה התקינים מחייבים קשר ישיר בין הצדדים מבלי תיווך של מנהליו בנתבעת. הוא הדין בקשר לטענת התובע לפיה בסיכום הפגישה נרשם כי המשך העסקתו נשקל בעוד שמה שנאמר לו הוא כי הנושא יועבר לטיפול הנתבעת. ברי כי כגוף הנותן שירותים לעירייה, דרושים יחסי עבודה תקינים בין הצדדים. יתכן כי הניסוח המדויק יותר צריך היה להיות שעניינו מועבר לטיפול הנתבעת לצורך שקילת המשך העסקתו, אולם לא מצאנו כי יש לכך נפקות שכן אין מחלוקת כי מי שקיבל בסופו של דבר את ההחלטה על פיטוריו הייתה הנתבעת. ככל שהעירייה אינה שבעת רצון מעבודתו של התובע ומהממשק מולו, מצופה היה כי תעביר את העניין לטיפולה של הנתבעת, כששקילת פיטוריו הינה אחד הצעדים העומדים לרשות הנתבעת לטיפול בבעיה. יאמר כבר עתה כי באופן דומה דוחים אנו את טענת התובע כנגד נוכחות נציגות העירייה בישיבת השימוע שניהלה הנתבעת, שכן הן נמצאות מולו בקשר יומיומי מתוקף תפקידן לפקח על התנהלות המרכז ולוודא את תקינות פעילותו, ועל כן ההתייחסות שלהן לתשובות התובע נדרשה על מנת לקבל את תמונת המצב המלאה בקשר לתפקודו;
חמישית, התובע טען כי אין תיעוד לחוסר שביעות הרצון ממנו קודם לישיבת הבירור, וכי עדות הנתבעת סתרו עצמם בקשר למועד שבו לטענתן נתגלו ליקויים בתפקודו (ס' 13 לתצהיר עקרי וס' 12 לתצהיר גוזי וכן ע' 28 לפרוטוקול). התובע מפנה לסיכום הישיבה מיום 28.9.17 בה התקיים דיון בעניין המרכז וטוען כי פרט לעניין הגביה אין בו טענות נוספות כנגד תפקודו של התובע (ס' 26 לסיכומיו). אלא, שעניין הגבייה הוא אחד הנושאים שהועלו גם בישיבות הבירור והשימוע ומכאן כי לא ניתן לייחס לו את הערך הפעוט אותו מבקש התובע לשוות לו, ויתכן שדי היה בו כדי לזמן את התובע לבירור, וודאי שעה שמצרפים את תלונות ההורים והעובדת. מעבר לכך, לא מצאנו פסול בעובדה כי קודם לישיבה זו אין תיעוד בכתב לליקויים הנטענים בתפקודו של התובע על אף שעדת הנתבעת העידה כי חוסר שביעות הרצון החל כחצי שנה קודם לכן, ומקובלת עלינו עדותה ממנה ניתן להבין כי ניתן לקרוא בין השורות את חוסר שביעות הרצון מהסיכום (ע' 29 ש' 18). בין ישיבה זו לבין ישיבת הבירור היו כחודשיים שבהם נוספו תלונות נוספות על תפקודו ועל כן זומן התובע לשיחת הבירור;
שישית, התובע טען כי לא קיבל את כל המסמכים טרם ישיבת השימוע, וכי הטענות שהופנו כלפיו בזימון השימוע היו כוללניות באופן שלא יכול היה להתגונן נגדם. אכן ככלל נדרש שהזימון לשימוע יהיה מפורט על מנת לאפשר לעובד לדעת את הטענות נגדו, אלא שבמקרה זה אין המדובר בטענות חדשות אלא בטענות שהועלו בישיבת הבירור ונדונו בה ועל כן לא מצאנו כי נפל פגם במכתב הזימון עצמו;
שביעית, ובהתייחס לטענות התובע ללחץ זמן בשימוע, ועל כך שההחלטה הייתה ידועה מראש יאמר כי אכן מוטב היה לו הנתבעת הייתה מאפשרת לתובע לפרוס את כל טענותיו בשימוע, אולם מדובר בישיבה שנייה באותו עניין ואין המדובר בפעם הראשונה שניתנה לו ההזדמנות להתמודד עם הטענות כנגדו. מעבר לכך, התובע שהיה מיוצג, לא ביקש להשלים טיעוניו בכתב ככל שסבר בזמן אמת כי יש לו דברים חשובים להוסיף שלא נאמרו. זאת ועוד, לא מצאנו כי ההחלטה הייתה ידועה מראש וזאת בין היתר נוכח מסמך העירייה שנכתב לאחר השימוע ובו התייחסות אגף החינוך לטענות שהעלה התובע בשימוע שבעקבותיהם, וכן נוסח פרק הזמן המשמעותי שחלף בין מועד השימוע למועד ההחלטה. על פני הדברים, להבנתנו אכן הנתבעת שקלה את הדברים וקיבלה את החלטתה;
לבסוף, בבחינת למעלה מן הצורך נציין כי לגופן של טענות, אנו סבורים כי יתכן והתובע צודק בטענותיו בכל הנוגע לטענות בקשר לגיוס העובדים ולקשיים מולם נוכח המעבר בין העמותות. כפי שעלה מהמסמכים שהוצגו, במהלך תקופת העסקתו העירייה הקפיאה את הגיוסים ואת העלאות השכר והעובדים לא היו שבעי רצון גם נוכח המעבר מעמותת על"ה לנתבעת והיה לכך השלכה גם על התארכות התורים למטופלים. יחד עם זאת, מדובר באחת מבין שלל טענות שהועלו נגד התובע ואין אנו שמים את שיקול דעתנו במקום שיקול דעת הנתבעת בקשר למשקל כל אחת מהטענות שהועלו (ור' לעניין זה גם ע"ע 8636-05-15 המשביר בתי כלבו בע"מ נ' טליה קיסין (13.7.16)).
סוף דבר
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.