אריאל חזן נ' מערך הסייבר הלאומי ואח'

1.עניינה של התביעה היא בטענת התובע כי המדינה הפרה חד צדדית התחייבות שניתנה לו לתקן משרה ושכר התחום הסייבר ומכאן שנגרם לו נזק כספי.

עניינה של התביעה שכנגד בטענה שהתובע פרש משירות המדינה טרם השלמת תקופת התחייבות לעבוד ולפיכך עליו להשיב את החלק היחסי של הסכומים ששולמו לו במסגרת תכנית הצוערים.

2.עדים

א.מטעם התובע העידו התובע עצמו; מר ברוך (בוקי) כרמלי ששימש בתקופה הרלוונטית לתביעה כראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר (להלן- מר כרמלי); מר ניצן עמר ששימש בתקופה הרלוונטית כראש אגף בכיר תשתיות עמידות (להלן- מר עמר). מר עמר, יצוין, הוזמן על ידי התובע לעדות ראשית; כן יצוין שהתובע הגיש תצהיר מטעם מי שהיה הממונה הישיר שלו, ראש מרכז הערכות לאומית מר מאיר אבידן, אך תצהירו נמשך כיוון שהוא לא הגיע לעדות (להלן -מר אבידן).

ב.מטעם הנתבעות העידו סמנכ"ל בכיר ומנהל הון אנושי בנתבעת 1, מר ארז צ'רנוביץ (להלן- מר צ'רנוביץ); מנהלת תחום בכירה במערכת הביטחון והחוץ, הגב' דנה שוכמן, ששימשה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כרפרנטית משאבי אנוש בנתבעת 1 (להלן- גב' שוכמן); והגב' אפרת אפק ששימשה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כסגנית מנהל אגף בכיר 'צוערים לשירות המדינה' בנציבות שירות המדינה (להלן- גב' אפק).

3.ואלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א.הנתבעות הינן נציבות שירות המדינה (נש"מ) ומערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה (מערך הסייבר) (שתיהן ביחד – המדינה).

ב.תוכנית הצוערים הינה תכנית מצוינות שתכליתה להכשיר ולקדם עתודה ניהולית איכותית, ערכית ובעלת מחויבות עמוקה לצורכי המדינה והחברה בישראל, בשירות המדינה. התוכנית מיועדת ל-30 מצטיינים לכול היותר, מדי שנה, המשתתפים במסלול אינטנסיבי בן 6 שנים של הכשרה והשמה הכוללים – לימודי תואר שני מורחב במדיניות ציבורית לצד תכנית הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה (שנמשכת שנתיים), השמה בצמתי השפעה מערכתיים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות השונות, לאורך 4 שנים, במטרה להשתלב לאחר מכן בתפקידי מפתח בשירות המדינה.

ג.התובע הינו בוגר מחזור ג' של תכנית "צוערים לשירות המדינה" (אגף הצוערים או האגף, בהתאם לעניין). עד פרישתו בחודש יולי 2019 הוצב התובע בהשמה שנייה במערך הסייבר בסטאטוס מינוי בפועל בתקן תוספתי זמני. תקן שממומן על ידי אגף הצוערים.

ד.לאחר שהתובע התקבל לתכנית ובהתאם לנהלי האגף, הוא נקלט כעובד נציבות שירות המדינה (נש"מ) במשרת צוער. בתחילת בתכנית ההכשרה ובעודו עובד נש"מ, ביצע התובע התמחות בלשכת ראש מערך הסייבר הלאומי דאז, ד"ר אביתר מתניה (להלן- ד"ר מתניה).

ה.מערך הסייבר, כפי ששמו מעיד עליו, הינו גוף ממשלתי ייעודי לתחום הגנת הסייבר. ייסודו עבר מספר שלבים. תחילה הוקם מטה הסייבר הלאומי (CERT הלאומי - המטה), אשר הוקם בשנת 2011.

ו.במהלך שנת 2016, בהתאם להחלטת ממשלה 2444 (15.2.15) הוקמה בנוסף גם הרשות הלאומית להגנת הסייבר (להלן- הרשות). במסגרת החלטתה הוצהר כי "ההגנה על תפקודו התקין והבטוח של מרחב הסייבר מהווה יעד ביטחוני לאומי חיוני של המדינה ואינטרס ממלכתי חיוני לבטחונה של הלאומי".

ז.בדצמבר 2017 התקבלה החלטת ממשלה על מיזוג המטה והרשות והקמת מערך הסייבר, מהלך שהושלם ביוני 2018. מר יגאל אונא מונה לתפקיד ראש המערך (להלן- מר אונא).

ח.לאור חשיבות נושא הסייבר ושוק העבודה התחרותי בתחום שמערך הסייבר נאלץ להתמודד מולו, קבעו גורמי המטה בממשלה סולם שכר מיוחד לעובדי סייבר המזכה בתנאי שכר גבוהים ביחס למשרות שאינן מוגדרות כמשרות "סייבר". מהלך זה החל עוד טרם איחודן של הרשות והמטה והוא נמשך ומשתנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים בשוק העבודה בתחום הסייבר.

ט.התובע החל לעבוד במטה הסייבר ביום 3.4.16 כמתמחה.

י.ביום 1.11.16 סיים התובע את שלב ההכשרה בתכנית ועבר לשלב ההשמה של התכנית. כנהוג, השמתו הראשונה נקבעה ביחידה בה ביצע את ההתמחות במסגרת תכנית ההכשרה. היינו, כיועץ בלשכת ראש מטה הסייבר, לד"ר מתניה שכיהן באותה עת כראש המטה.

יא.בהתאם להסדרים המיוחדים הנוגעים לבוגרי התוכנית, התובע הוצב לעבוד על חשבון תקן תכנית הצוערים, מבלי שנדרש לעבור הליכי בחינה וקבלה למשרה.

יב.בפברואר 2017 עדכן התובע את סגנית מנהל אגף בכיר צוערים בנש"מ, הגב' אפרת אפק (להלן- גב' אפק) בדבר החלטה משותפת שלו עם ד"ר מתניה לסיים את העסקתו בלשכת ראש מערך הסייבר משיקולים של חוסר התאמה. בהודעה נכתב שהתובע הינו:

"עובד איכותי ובעל יכולות מצוינות... [אך] עבודתו בלשכה אינה אופטימלית שכן חסרה לו היכולת להבין מצבים מורכבים ולתפקד בהם ברכישות הראויה, מה שחשוב ביותר בלשכה".

יג.בחודשים לאחר מכן התקיימו מגעים בין התובע לבין מנהל אגף הצוערים עמרי דגן (להלן- מר דגן) וסגניתו גב' אפק בדבר השמה שנייה. אגף הצוערים אישר לתובע הקצאה נוספת לתקן זמני. זאת בהתאם לנהלי ההשמה הקובעים כי "נציבות שירות המדינה רשאית להחליט, לאחר שמצאה כי קיים צורך בכל וכי לא קיים תקן משרדי פנוי המתאים להשמת הבוגר ביחידה המיועדת לקליטתו, על הקצאת תקן צוער (מתוך מכסת התקנים הקיימת באגף) לתקופה מוגבלת למשרד קולט". 

יד.בתקופה זו טרם אוחדו הרשות והמטה והתובע ביקש להיקלט ברשות הסייבר, במקום במטה הסייבר.

טו.ראש רשות הסייבר דאז, מר כרמלי (בוקי) שקיבל את פרטי התובע, הורה לסמנכ"ל משאבי אנוש, מר צ'רנוביץ לקלוט את התובע לתפקיד בכיר במערך החירום במשרת סייבר. היינו, משרה הנושאת את תנאי שכר משופרים. מר צ'רנוביץ מצא כי תפקיד ראש מחלקת חירום במערך (רמ"ח חירום) מתאים להנחיות שהוא קיבל. תפקיד זה הוקם והוגדר כתפקיד "סייבר" (קיברנטי, כלשון תיאור מאפייני העיסוק) במתח דרגות 41-43. היינו, תפקיד בעל אוריינטציה הקשורה לליבת העיסוק בתחום הסייבר והנושא שכר גבוה יותר מהמקובל במשרד.  

טז.ביום 8.6.17 קיבל התובע בדוא"ל את מסמך תיאור מאפייני המשרה ואישור מרפרנטית הון אנושי נש"מ, הגב' יפעת יהודאי, כי "המשרה יצאה לסבב חתימות" וכי היא "מניחה שתוך ימים ספורים תופעל וניתן יהיה להעביר אותו אל המשרה הזו". 

יז.עוד באותו יום בו אושרה המשרה, שלחה הגב' אפק אל התובע שתי הודעות דוא"ל:

בהודעה הראשונה נכתב – "בהמשך לשיחתנו, נעדכן פורמלית את ארז בסיום סבב החתימות (נשארה רק חתימת הנציב) אבל הוא כבר יודע שצריך להיערך לקליטה ומה הלו"ז. אני מבקשת מערן שיקבע לנו (כשיחזור ממילואים) פגישת קפה ללמידה מהתהליך, ומלבד זה עכשיו הכדור והאתגר בידיים שלך. בהצלחה!". [הדגשה של המותב]

בהודעה השנייה נכתב – "המשרה הופעלה ומוכנה לאיוש, תכף תשלח הודעה לארז". 

יח.התובע היה צריך להתחיל לעבוד בתפקיד בפועל ביולי 2017.

יט.לאחר קבלת האישורים, פנה התובע לרע"ן משאבי אנוש ברשות שאישרה את המשרה ושלחה לו דוא"ל עם פרטי תנאי ההעסקה. בהודעה נכתב, בין היתר, ששכר הבסיס לדרגה 41 הינו 22,026.2 ₪; השכר לדרגה 42 הינו 22,983.86 ₪; והשכר לדרגה 43 הינו 24,204.88 ₪. 

כ.ביום 19.6.17 התקיימה ישיבה במעמד "ראש מערך הסייבר הלאומי – ד"ר אביתר מתניה; סגנית נציב שירות המדינה – איילה גונן-אשרי; רפרנטית מערך הסייבר בנציבות שירות המדינה- דנה שוכמן;... ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר – בוקי כרמלי". הישיבה עסקה, בין היתר, בעניינו של התובע. ביחס לתובע נכתב כך:

"5. סיים את בתפקידו במטה ועובר לרשות לתפקיד ניהול חירום בסייבר החל מ-2.7.17 (כרגע מוצב בנציבות); בשיחה לאחר פגישה זאת, עדכנה הנציבות שעד להשלמת עבודת המטה מולה (הנוגע לסעיף 6 להלן) בנושא אנשים שאינם סייבר בתפקידי סייבר, על מנת לעמוד בהחלטת הממשלה המגדירה את תפקידי הסייבר, יועבר אליה כרגע תיאור של תפקיד שאינו סייבר לצורך איוש מיידי ולאחר מכן יוסב בהתאם לסיכום בסעיף 6 להלן.

6. אנשים שאינם סייבר – א. דובר על הצורך בתפקידים מסוימים במערך בהם נדרשת מיומנות סייבר אך לצידה מיומנות אחרת (למשל אסדרה בסייבר הדורשת גם ניסיון סייבר וגם ניסיון באסדרה) שבהם יש לעיתים אנשים מצוינים שאינם בעלי ניסיון סייבר אך בעלי ניסיון בחלק המשלים, ויכולים להיכנס לתפקיד וללמוד את הסייבר במעלה הדרך (בשונה מתפקידי סייבר בהם ללא ניסיון סייבר אין סיכוי ויכולת לבצע את התפקיד כנדרש) מה שמהווה גם הזדמנות להעשיר את מספר אנשי הסייבר במדינה; במקרה כזה, ברור שאין לשלם שכר סייבר, אך לאחר רכישת הניסיון המתאים מן הראוי לעשות כן; ג. הנציבות הציגה דוגמאות למנגנונים דומים; סוכם כי המערך יכין טיוטת הצעה בתוך כחודש, כך שתהלום מצד אחד את כוונת הממשלה לתפקידי סייבר ומצד שני את הצרכים והרצון לקדם אנשים שאינם סייבר לתוך עולם הסייבר, ומבלי לגרום לזילות תפקידי הסייבר. רשם: ראש מערך הסייבר [ד"ר מתניה]". [הדגשות של המותב]

כא.ביום 28.6.17 כתב ד"ר מתניה אל הגב' אילה גונן ז"ל (סגנית נציב שירות המדינה דאז):

"בהמשך לבקשתך להלן: בהתאם לשיחתנו מתאריך 19.6.17 להעברת אריאל חזן [התובע] מתפקיד בלשכת ראש המטה לתפקיד ברשות (מצ"ב): כפי שקבעת, אריאל ייקלט בדרגה 40-42 לתקופת ניסיון של חצי שנה ולאחר מכן, בהתאם להצלחתו, יקודם ל-41-43". [הדגשות של המותב]

כפי שנפרט בהמשך, מהקשר הדברים ניתן להבין שד"ר מתניה מדבר על קידום ל-41-43 בסולם סייבר.

כב.בהמשך לכך, בתחילת יולי 2017, נמסר לתובע מאגף הצוערים שתקן המשרה שלו ישונה לדרגה 42 בדירוג המח"ר.

יצוין כי בדירוג המח"ר הרוויח התובע כ-14,200 ₪ פחות ממה שהוא היה צריך להרוויח במשרת הסייבר וכ-6,000 ₪ פחות ממה שהרוויח בתפקידו האחרון כיועץ ראש המטה.

כג.על רקע הבשורה ניסה התובע להגיע להבנות מול הרשות ומול אגף הצוערים. הסיכום שהתגבש היה שקידומו ייבחן מחדש לאחר תקופת ניסיון של חצי שנה ושהוא יקבל שכר רטרואקטיבי לפי דרגה 43 בדירוג המח"ר או לפי סולם שכר סייבר, לאחר וככל שקידומו יאושר. כך, ביום 16.7.17 כתב התובע אל הגב' אפק כדלהלן: 

"...בשיחתי עם בוקי [מר כרמלי – ראש הרשות] הוא אמר לי שעם אילה [אילה גונן ז"ל – סגנית נציב שירות המדינה] הוחלט על תקופת ניסיון בת חצי שנה ולאחר מכן החזר רטרו. במידה שהממונה שלי ברשות (מאיר אבידן) יהיה מרוצה מתפקודי. ממה שנאמר לי במשאבי אנוש ומארז צ'רנוביץ – מהנציבות נמסר שבסוף לא יהיה החזר רטרו, אמירה מוזרה מאוד שכלל לא ברורה לי. בוקי שוחח בנושא עם אילה והיא אמרה לו שאכן סוכם על החזר רטרו. אודה לך אם נוכל לסגור את הנושא כדי שיהיה אפשר להשאיר את 'רעשי הרקע מאחור'...". [הדגשות של המותב]

כד.הגב' אפק השיבה על הודעת התובע כדלקמן:

"...דיברתי ישירות עם אילה. לא היה שום שינוי בהחלטתה המקורית. היא עדיין לא התפנתה להוציא סיכום כתוב של הפגישה מאז, ואולי זה מקור הבלבול/הפרשנות. הבטיחה שתשתדל שיצא בימים הקרובים".

כה.ביום 4.10.17, לאחר שלושה חודשים בתפקיד רמ"ח חירום, הודיע לתובע מנהלו הישיר, מר מאיר אבידן, לבקשת מר כרמלי, כי סוכם עם הנציבות שביום 31.12.17 (לאחר 6 חודשים בתפקיד) הוא "ישודרג" לשכר סייבר בתנאי שיתקיימו שני תנאים – האחד, חוות דעת הממונה הישיר והעקיף שלו יהיו חיוביות וימליצו על כך; השני, התפקיד יוכר במשרת סייבר בהתאם לחוות דעת הממונה ועבודת מטה בנושא. עם זאת, סוכם שאם לא תגובש עבודת המטה עד סוף השנה, יקודם התובע לשכר סייבר בכול מקרה:

"להלן הסיכום ביני [מר כרמלי] לבין פאיה [מנהלת משאבי אנוש במערך] בשיחתנו לפני מספר דקות...

1-בתום חצי שנה, בכפוף לחוות דעת ממונה ישיר (מאיר) וממונה עקיף (שלומי) ובקרה של מנכ"ל הרשות על חוות הדעת ובהנחה שחוות דעת אלו יצדיקו וימליצו על כך, ישודרג מעמדו של אריאל חזן לדרגה 43 בסולם שכר סייבר.

2-מאחר ונעשית עבודת מטה כוללת לעניין שכר הסייבר, שבין היתר עוסקת במעבר של עובדים מסולם מנהלי לסולם סייבר, ומאחר ועבודה זו תסוכם בין המטה לרשות עד לסוף השנה הנוכחית, מתבקשת הלימה בין העבודה [בתחום הסייבר, כפי שתוגדר] לבין חוות הדעת של הממונים".

3-עם זאת, יש לתת את הדעת על כך שסיכום העבודה האמורה עלול להימשך מעבר למתוכנן ויש לזכור כי באדם מסוים עסקינן, ועל כל הסיכום האמור לא יכול להתעכב באופן שיפגע בעובד ומכאן נובע שיש לסייג את הסיכום באמירה לפיה היה ומכל סיבה שהיא יתעכב אישור עבודת המטה, יפעלו הצדדים כמפרט בסעיף 1 במנותק מתנאי זה, רוצה לומר: בלי קשר למדיניות המסוכמת והמאושרת, אם זו לא תעמוד במועד, קידומו או אי קידומו של אריאל חזן יותנו בחוות הדעת בלבד". [הדגשות של המותב]

אשר לנושא תשלום שכר רטרו לפי שכר סייבר, ככל שמשרת הסייבר תאושר, מר אבידן כתב שהנושא עדיין בבדיקה – "בוקי [מר כרמלי – ראש הרשות] בודק את נושא הרטרו".

התובע שאל את מר אבידן אם אפשרי להסדיר גם את נושא הרטרו ואם הסיכום שהושג עד כה מקובל על הנציבות ומר אבידן ענה – "חיובי, זה מתואם עם הנציבות".

כו.בנובמבר 2017 הגישו הממונה הישיר של התובע (מר אבידן, ראש מרכז הערכות לאומית) והממונה העקיף (מר שלומי גת, ראש אגף בכיר הנחיית המשק), המלצות לאישור תקן סייבר לתובע. מכתב ההמלצה המקיף והכולל יותר הוא של מנהלו הישיר של התובע, מר אבידן. נוכח חשיבותו, להלן נצטט מהדברים האמורים במכתב בהרחבה:

"...1. אריאל חזן נקלט ברשות הלאומית להגנת הסייבר בתאריך 2.7.17. עם קליטתו סוכם כי בכפוף לחוות דעת הממונים עליו ישודרג מעמדו של אריאל לדרגה 43 בסולם סייבר;

2. בתפקידו משמש אריאל כראש מחלקת הערכות למצבי משבר בסייבר, במרכז הערכות לאומית שבראשו אני עומד. מרכז הערכות לאומית הוא חלק מאגף הנחיית המשק, האמון להנחות בסייבר את מגזרי וגופי המשק האזרחי לטובת העלאת חוסנם בסייבר.

3. במסגרת תפקידו עובד אריאל ישירות מול קשת רחבה של גורמים הכוללים את הגופים המיוחדים, מגזרי וגופי המשק האזרחי, הגורמים הרגולטוריים וגורמי שת"פ בחו"ל, במספר רב של צירי פעולה בתחום הסייבר.

4. להלן פירוט אודות הצירים המרכזיים בהם פועל אריאל:

א. מנחה בסייבר את מגזרי וגופי המשק האזרחי... הנחייה כוללת ניתוח סיכונים בסייבר... כמו כן מקדם אריאל, ביחד עם גורמים נוספים, תהליך למיפוי ולאפיון נכסי הסייבר החיוניים שפגיעה בהם תחולל מצבי משבר ברמות חומרה שונות מאחר שהיא תשבש את רציפות התפקוד של נכסים לאומיים חיוניים.

ב. מוביל כתיבתה של תפיסה להערכות לאומית בסייבר למצבי משבר, כמרכיב אינטגרלי בתורת ההפעלה של הרשות הלאומית הגנת הסייבר... כחלק מהכתיבה מקיים אריאל פגישות רבות עם גורמים בתחום הגנת הסייבר והחירום ובהמשך יוביל את התהליך המורכב להטמעתה במגזרי ובגופי המשק ויבצע תהליכי פיקוח ובקרה בנושא.

ג. מגבש ומקדם 'מכפילי כוח' למצבי משבר. לשם כך הוא עובד ישירות מול כלל אגפי הרשות הלאומית לגנת הסייבר ומגזרי המשק האזרחי וכן מול גופים נבחרים במשק, לגיבוש מכלול המשאבים והאמצעים הנדרשים בכל אחד ממצבי הכוננות בעת התרחשותם של אירועי משבר (סלי חירום בסייבר). כמו כן מקדם התליך לגיוס עתודת מומחי סייבר מבחוץ, שיסייעו לעבודת הרשות הלאומית להגנת הסייבר בעת אירועי משבר.

ד. משמש כמוקד ידע בנושא ההערכות בסייבר למצבי משבר ומרכז את עבודת הרשות הלאומית להגנת הסייבר בתחום. כתוצאה מכך, מהווה גורם מייעץ אודות המדיניות הנדרשת בהערכות והלאומית הסייבר למצבי משבר..

ה. מקיים שיתופי פעולה ישירים וצמודים עם מחלקת תרגילים, הבאים לידי ביטוי בתרגילים לשיפור את רמת החוסר בסייבר של אגפי הרשות הלאומית להגנת הסייבר, מגזרי וגופי המשק ולהטמעת התפיסה להערכות לאומית בסייבר למצבי משבר.

ו. מקדם את הערכות הרשות הלאומית להגנת הסייבר לאיוש תת הקרקע במתקן ג'נרי 2, לטובת שמירת רציפות התפקוד של הרשות. כחלק מכך כתב מסמך הערכות המסביר את בניין והפעלת הכוח בנושא, ממפה את המערכות הטכנולוגיות החיוניות להיות פרוסות במתקן ופועל להבנייה, חיזוק והרחבת שיתופי הפעולה עם הגורמים המפעילים את המתקן.

במהלך תקופתו ברשות הלאומית להגנת הסייבר, הביא אריאל לידי ביטוי את יכולותיו המקצועיות המבוססות על היכרותו עם תשתיות, טכנולוגיות, מערכות ומתודולוגיות בתחום הגנת הסייבר ועל ניסיונו עם תהליכי עבודה במגזר הממשלתי, הפרטי והבטחוני בתחום הסייבר...

מכיוון שכך, הנני ממליץ על שדרוג מעמדו של אריאל לדרגה 43 בסולם שכר סייבר".

כז.לבסוף, על אף שהתקבלו המלצות הממונים שלעיל, הגדרת המשרה של התובע לא שונתה לסייבר. שכר התובע נותר על סולם השכר לפי דרגה 42 בדירוג המח"ר.

כח.לאחר איחוד המטה והרשות למערך הסייבר, ביום 17.1.18 ומינויו של מר יגאל אונא לראש המערך, נערכה שיחה בין מר אונא, מר בוקי כרמלי שסיים את תפקידו כראש הרשות ומר שלומי גת, הממונה העקיף של התובע. בתום הפגישה סוכם שמר אונא רואה בחיוב אפשרות לתת לתובע תקן סייבר, אך כיוון שאין עדיין תקנים פנויים, הוא הציע שדרגתו תעלה לדרגה 43 בדירוג המח"ר, תוך תשלום רטרואקטיבי של שכר לפי דרגה זו מיום 2.7.17 בכפוף לחוות דעת הממונה.

כט.בפועל, רק ביום 13.5.18 קיבל התובע אישור העלאה לדרגה 43 בדירוג המח"ר. אך זאת, ללא תשלום רטרואקטיבי.

ל.תוקף המשרה הזמנית שאייש התובע בתקופה השנייה פג ביולי 2018 (לאחר שנה בתפקיד). אגף הצוערים החליט להאריך מיוזמתו ובהתאם לנהליו את תוקף המשרה לשנה נוספת, עד חודש יולי 2019.

לא.בשלב זה נוכח התובע שאין לו מה לצפות יותר שמשרתו תשודרג לשכר סייבר והוא החל להתכתב עם המדינה באמצעות עו"ד. בפנייתו הראשונה מיום 4.7.18 טען התובע שהמדינה הפרה את הבטחותיה כלפיו גם בקשר לשדרוג משרת לשכר סייבר וגם בקשר להעלאתו לדרגה 43 בדירוג המח"ר ותשלום רטרואקטיבי. לטענתו, הוא היה צריך להיות מוגדר במשרת סייבר מלכחילה ולכן הוא דרש לקבל תנאי שכר של משרת סייבר מתחילת עבודתו בתפקיד. 

לב.במסגרת התכתבויות אלה, ביום 28.8.18 כתב מר ארז צ'רנוביץ', סמנכ"ל בכיר למנהל והון אנושי בנש"מ, בין היתר, כי:

"יש מקום להגיע עם מר אריאל חזן לפשרה ולקדמו לדרגה 43 מיום הקליטה ברשות (ה-2.7.17). זאת, לנוכח עמידתו בדרישות דרגה זו במועד הקליטה ושביעות הרצון מתפקודו".

בנוסף לכך, נכתב "הגם שייתכן והיו מצגים לפיהם מר חזן זכאי לקבלת שכר סייבר במערך, עמדת הגורמים המקצועיים במערך הינה כי אין למר חזן את ההכשרה והניסיון בתחום הסייבר המהווים תנאי בסיסי לקבלת השכר. יובהר כי דירוג סייבר ניתן בהתאם לניסיון, הכשרה ו/או השכלה בתחום הסייבר, וזאת בהתאם לתפקיד ולדרישותיו". 

התובע מצידו לא הסכים להצעות שהועלו ועמד על זכאותו לשכר סייבר, רטרואקטיבית מתחילת עבודתו.

לג.ביום 3.12.18, כשלושה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה, שלחה הגב' אפק (סגנית מנהל אגף בכיר בחינות וצוערים בנש"מ) הודעה לתובע לפיה תקופת הקצאת התקן של התובע נגמרה וכי הנציבות תמשיך את התקן לתקופה נוספת של שנה – "ההארכה נקבעה לשנה אחת נוספת בלבד, בהתאם לסעיף 9 לנוהל ההשמה הקובע כי 'הקצאת תקן צוער למשרד קולט תהיה לתקופת המינוי בפועל של הבוגר שלא תעלה על שנתיים'". בהמשך לכך היא הוסיפה כי "עד למועד 1.7.19 מצופה ממר חזן [התובע] להיבחר כדין למשרה קבועה בשירות המדינה – במערך הסייבר או מחוצה לו".

לד.ביום 20.2.19 השיב התובע לגב' אפק שהוא נמצא בעיצומו של הליך משפטי בנושא הגדרת התפקיד והתקן שלו וביקש שהקצאת התקן מהנש"מ תוארך לתקופה של שנתיים כדי לאפשר לו להשלים את תהליך קליטתו, אך בקשתו נדחתה.

לה.באפריל 2019 הגיש התובע מועמדות למכרז בתפקיד ראש מחלקת הכוונה בדירוג הסייבר. אך כחודש לאחר מכן, המכרז הוקפא.

לו.ביום 10.6.19 שלח התובע דוא"ל אל הגב' אפק בו הודיע שהוא מתעתד לסיים עבודתו בשירות המדינה ביום 3.7.19.

לז.ביום 13.6.19 השיבה הגב' אפק שהיא קיבלה את ההודעה ותעדכן אותו "בדבר השלכות החלטתך ביחס להפרת תקופת מחויבותך לעבודה בשירות המדינה ובדבר גובה מענק ההשתלמות שיהיה עליך להשיב לקופת המדינה עקב כך".

לח.ביום 23.6.19 קיבל התובע מכתב שעניינו "החזר מענק השתלמות לנציבות שירות המדינה". במכתב נאמר כי:

"בהתאם להוראות התקשי"ר ועל פי חוזה ההעסקה עליו חתמת עם הצטרפותך לתכנית צוערים לשירות המדינה... עליך להחזיר לנציבות שירות המדינה את החלק היחסי של 'מענק ההשתלמות' כהגדרתו בתקשי"ר ובהתאם להוראות פסקאות 52.141 ו-52.142 בתקשי"ר...: עלות לימודים אקדמיים 34,550 ₪; עלות ההכשרה: 96,245 ₪. סה"כ 130,795 ₪. לאור העובדה שנותרו עוד שנה ו-4 חודשים עד לסיום תקופת המחויבות שלך לעבודה בשירות המדינה (שאורכה הכולל 4 שנים מתום תקופת ההכשרה) עליך לשלם לנציבות שירות המדינה את החלק היחסי בסך כולל של 43,598 ₪. תשומת לבך כי נציבות שירות המדינה החליטה שלא להשית עליך חובת החזר של מלוא מענק ההשתלמות ששולם לך כהגדרתו בתקשי"ר, אלא לפטור אותך מהחזר עלויות השכר אותו קיבלת במהלך תקופת העסקתך כצוער".

לט.ביום 6.8.19 הודיעה נש"מ שהיא קיזזה מסכום החוב, כאמור לעיל, סכום בסך 18,647.71 ₪ שהוא היה זכאי לקבל כגמר חשבון בסיום העסקתו – "לאחר קיזוז היתרה לתשלום נותר חוב על סך 24,950.29 ₪".

תמצית טענות הצדדים

4.התובע טוען כי הובטח לו להיקלט למשרת רמ"ח חירום בשכר סייבר, שהתקן אושר ושהוא בפועל נקלט למשרה. אולם, זמן קצר לאחר שכבר נקלט המדינה שינתה את התקן שלו לדירוג המח"ר. הסיבה לשינוי, טען התובע, היא התערבותו של מר מתניה, מנהלו במשרה הקודמת במערך. מר מתניה לא היה מרוצה מהחלטתו של התובע לעזוב את תפקידו כיועץ, טען התובע, וכשהוא גילה שהתובע התקבל לתקן סייבר הוא פעל כדי לבטל את התקן. בפועל, טען התובע, תפקידו כרמ"ח חירום נמצא בליבת עיסוק הסייבר במערך ויש להגדירו כתקן סייבר. המדינה לא רק הפרה את הבטחתה לקלוט אותו בתקן סייבר אלא גם הפלתה אותו לרעה בכך שהיא העסיקה אותו כעובד סייבר לכל דבר ועניין, מבלי לתת לו תנאי שכר של עובד סייבר, בעוד שיתר העובדים בתפקידים המוגדרים כסייבר קיבלו תנאי שכר הולמים לתפקידם.

5.המדינה טענה מנגד שלא ניתנה לתובע הבטחה מנהלית בדבר קליטתו לתקן סייבר. ההודעה שקיבל התובע על תקן סייבר ניתנה בטעות ובלאו הכי מיד לאחר קבלת ההודעה הובהר לתובע שנעשתה טעות והוא יועסק בדירוג המח"ר. אשר לסיום העסקתו, טענה המדינה, גם אם התובע לא היה מעוניין בתפקידו במערך, היה עליו לשוב למשרתו בנש"מ בהתאם להסדרים החלים עליו כצוער בשירות המדינה. כיוון שהתובע עזב לפני סיום תקופת התחייבותו לעבוד בשירות המדינה, עליו לשלם את החלק היחסי של הסכומים שהושקעו בהכשרתו והעסקתו.

דיון והכרעה

6.לפני שנצלול לתוך השאלות שעל הפרק, מצאנו לנכון להקדים התייחסות לטענות הצדדים ולמחלוקותיהם במטרה לכנס את הדיון שלהלן למסגרת המתאימה.

שלא כדרכם של רוב העובדים בשירות המדינה, מסלול כניסתו של התובע היה דרך פרויקט 'צוערים בשירות המדינה'. פרויקט שנועד לברור ולהכשיר עובדים חדורי מוטיבציה ובעלי פוטנציאל גבוה להצליח בשירות הציבורי. כצוער בשירות המדינה, הושקעו בתובע כספים רבים ללמדו, להכשירו ולהכינו לתפקיד משמעותי ומאתגר שבו הוא יוכל למצות את יכולתו לתרום מכישוריו. ואכן, כפי שניתן היה לצפות מעובד שהתקבל במסלול יוקרתי זה, התובע היה עובד מצטיין ואהוב על ידי מנהליו. עשה עבודתו נאמנה ודרכו בשירות הציבורי הייתה – כמעט – פרושה לפניו. על רקע ניסיונו הצבאי, תחום עניינו והידע המקצועי שצבר, ביקש התובע לנצל את האמון וההזדמנות שניתנה לו במסגרת פרויקט הצוערים כדי להשתלב במערך הסייבר של מדינת ישראל, וכך אכן היה. תחילה במסגרת התמחותו בפרויקט הצוערים, כיועץ במערך הסייבר, שאז הרוויח סכום של כ-18,000 ₪ בחודש; ובהמשך כרמ"ח חירום. מבחינת השכר כרמ"ח חירום, ככל שהתובע היה מועסק בתקן סייבר, הוא היה אמור להרוויח משכורת כוללת של כ-24,000 ₪. אולם, כיוון שהגדרת התפקיד כמשרת סייבר בוטלה, הרוויח התובע סכום של כ-10,000 בלבד. היינו, כ-14,000 ₪ פחות ממה שהוא ציפה להרוויח וכ-8,000 ₪ פחות מתפקידו כיועץ.

האם התובע קיבל הבטחה מנהלית להיקלט למשרת סייבר?

7.כדי שהבטחה מנהלית תהיה מחייבת, עליה לכלול ארבעה תנאים – היא ניתנה על ידי מי שהוא בעל סמכות לתתה; בעל יכולת למלא אחריה; בכוונה להקנות לה תוקף משפטי; ואין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה.

8.בנידון, דעתנו היא שלתובע אכן ניתנה הבטחה להיקלט למשרה שהוגדרה כמשרת סייבר. היינו, משרה העוסקת בתחום הסייבר הנושאת שכר גבוה יותר מן המקובל במערך. מי שנתן את ההבטחה היה הנש"מ, שהוא גם הגוף המוסמך לתת את ההבטחה ובעל היכולת למלא אחריה. היינו, להעסיק את התובע בהתאם לתנאי השכר של המשרה. כפי שנרחיב להלן, גם לא מצאנו שהיה צידוק חוקי לשנות מן ההחלטה לקלוט את התובע למשרה זו.

9.מסקנותינו עולות בבירור מהחומר העובדתי שפורט לעיל ומחקירות עדי הצדדים.

כך, מהתשתית העובדתית שפורטה בהרחבה לעיל עולה שהמשרה שהתובע נבחר להיקלט אליה – רמ"ח חירום בדירוג קיברנטי (סייבר) –אושרה כדין. לאחר קבלת אישורים מכול הגורמים הנדרשים בנש"מ, לרבות נציב שירות המדינה עצמו שהיה האחרון לחתום על הקמת התקן שהתובע נקלט אליו. העיד על כך מטעם המדינה מר צ'רנוביץ באריכות אשר הסביר את הליך הקמת המשרה והקליטה אליה.

10.על פי עדותו של מר צ'רנוביץ, המשרה שהתובע נקלט אליה – רמ"ח חירום – לא נוצרה ולא יועדה במיוחד עבור התובע. מדובר במשרה קיימת שישבה במאגר-"בנק" משרות שנוצר עבור מערך הסייבר עם כינונו. מי שיצר את המשרות ואישר אותן הוא הנש"מ. אלא שכמובן, בהיעדר ידע מקצועי לגבי טיב המשרות, דרישות הסף ותיאור התפקיד, תהליך יצירת בנק המשרות נעשה בהתאם לדרישות והצרכים של מערך הסייבר ובשיתוף פעולה עמו. מכאן עולה שמשרת רמ"ח חירום, תיאור התפקיד, דרישות הסף ותנאי השכר לגביה, נבחנו ואושרו מראש על ידי נש"מ ומערך הסייבר.

11.כאשר מר צ'רנוביץ היה צריך לקלוט את התובע למשרה מסוימת מתוך בנק המשרות, הוא לא עשה זאת באופן שרירותי. אלא, כפי שהוא העיד, הוא עשה זאת בהתאם ולבקשת ראש מערך הסייבר, מר כרמלי. מר צ'רנוביץ הוסיף והסביר שמר כרמלי לא הנחה אותו לקלוט את התובע לתפקיד רמ"ח חירום דווקא, אלא – "הכוונה הייתה לתפקיד, הוא רצה לתת לו תפקיד בכיר...". בהמשך הוא חידד והבהיר שמר כרמלי הנחה אותו למצוא לתובע משרה שהיא לא רק בכירה, אלא משרה שהיא גם משרת סייבר. וכך הוא עשה.

לאחר שמר צ'רנוביץ מצא שמשרת רמ"ח חירום מתאימה להנחיות שהוא קיבל ממר כרמלי, הממונה עליו, הוא משך את המשרה מבנק המשרות לצורך העברתה לסבב חתימות ואישור. כאמור לעיל, המשרה עברה את סבב החתימות הנדרש, לרבות את חתימתו ואישורו של הנציב עצמו והתובע קיבל הודעה על אישורה. ברגע שהתובע קיבל הודעה על אישור המשרה, המוכנות להיקלט אליה ותנאי ההעסקה הצמודים לה, נוצרה הבטחה מנהלית. הבטחה להעסיקו במשרת רמ"ח חירום בתנאי שכר סייבר. מתיאור מהלך הדברים עולה שלפחות מלכתחילה, ההבטחה לא ניתנה בטעות אלא בכוונת מכוון. לאור ובהתאם להנחיית ראש המערך לקלוט את התובע למשרה בכירה בתחום ובשכר סייבר. אף שההבטחה שניתנה היא חד צדדית, ברגע שהיא ניתנה ומכיוון שהיא ניתנה על ידי הגורם המוסמך לכך ובכוונה להקנות לה תוקף משפטי, מדובר לטעמנו בהבטחה מחייבת.

12.העובדה שהתובע נקלט למשרת סייבר ולא בטעות עולה גם מסיכום הפגישה שנערכה במערך הסייבר ביום 19.6.17, וממכתבו של ד"ר מתניה אל הגב' גונן ז"ל מיום 28.6.17. וכך גם המסקנה שהובטח לו שהוא ישודרג לשכר סייבר לאחר חצי שנת ניסיון בהתאם להמלצות. בהתאם לאמור בסיכום הפגישה, התובע אכן נקלט למשרת סייבר. משום כך, ד"ר מתניה, שערך את הרישום לפגישה ככל הנראה בדיעבד כתב ש"לאחר הפגישה" ועד להשלמת עבודת מטה בנושא, "יועבר אליה כרגע תיאור של תפקיד שאינו סייבר". כלומר, לאחר שהתובע כבר קיבל אישור להיקלט לתפקיד סייבר, נדרשה הנציבות על ידי ד"ר מתניה ובעקבות הפגישה לעדכן את שכר של התובע בהתאם למשרה שאינה סייבר. עובדה זו עולה בקנה אחד עם טענת התובע שד"ר מתניה ביקש לבטל את האישור שקיבל התובע להיקלט למשרה בשכר סייבר בדיעבד. כן היא עולה בקנה אחד עם טענת התובע שזמן קצר לאחר שהובטח לקלוט אותו לעבודה כרמ"ח חירום בשכר סייבר, הוא קיבל הודעה על כך שהוחלט לבטל למשרה את שכר הסייבר שאושר ונקבע לה מראש ולשלם לו חלף כך שכר לפי דירוג המח"ר הרגיל. שכר שהוא, כאמור, נמוך בכ-14,000 ₪ מדרגות השכר של משרות המוגדרות כסייבר.

13.בשלב זה עולה השאלה – האם היה צידוק חוקי לבטל את ההבטחה. תשובתנו לשאלה זו, כאמור, הינה בשלילה. ודוק, יש להבדיל בין השאלה אם היה צידוק חוקי לבטל את ההבטחה לבין השאלה אם ההבטחה בוטלה כחוק. הכוונה בצידוק חוקי הוא אם היה טעם סביר לשנות או לבטל את ההבטחה – "אין בעצם מתן הבטחה כדי להטיל אחריות מוחלטת על הרשותואולם על הרשות עובר הנטל להוכיח קיומו של טעם סביר, המצדיק נסיגה מההחלטה". בעניינינו, לא הוכח שהרשות ביטלה את מאפייני השכר של משרת רמ"ח חירום מטעמים סבירים כלשהם, כפי שנרחיב להלן.

שנמוך משרתו של התובע ללא טעם סביר ומוצדק

14.טענות המדינה והעדויות מטעמה בנושא נסיבות שנמוך משרתו של התובע והטעמים לכך היו בלתי סדירות, רצופות סתירות ורוויות קשיים.

טענת המדינה, כפי שהשתקפה מכתב ההגנה, הייתה שהסיבה לכך שנקבע שכר גבוה יותר למשרות המוגדרות כמשרות סייבר במערך היא הצורך להתחרות עם הביקוש לעובדי סייבר בשוק הפרטי – "לצורך כך קבעו גורמי המטה בממשלה הסדרים ייחודיים לגיוס עובדים בתחום הסייבר, על מנת לאפשר למערך הסייבר הלאומי יתרון תחרותי ויכולת להעסיק את הטובים ביותר בתחום". לאור האמור, הסיבה לכך שהמדינה ביטלה את שכר הסייבר שהיה צמוד למשרה שהתובע התקבל אליה הייתה שתחום הסייבר לא היה ליבת עיסוקה – "הווה אומר שתחום הסייבר לא היה בליבת העיסוק של התובע". אלא שגרסה זו נסתרה לחלוטין, גם על ידי עדי התובע וגם על ידי עדי המדינה.

15.כך, עד התובע – מר כרמלי – ששימש כראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר בזמנו, העיד כי עמדתו "לאורך כל התהליך היתה חדה וברורה: התפקיד אותו ביצע התובע ואליו נקלט הינו תפקיד סייבר מובהק הנמצא בליבת העיסוק של הגנת הסייבר ושל הרשות הלאומית להגנת הסייבר". 

וכן עד התובע – מר עמר – אשר שימש בתקופה הרלוונטית כראש אגף בכיר תשתיות עמידות – העיד כי משרת רמ"ח חירום הייתה משרת סייבר – "לשיטתי, אם הייתה צריכה להיות החלטה שלי, הוא תפקיד סייבר. כי זה שמעליו היה סייבר וזה שלצדו היה סייבר".

16.עד המדינה – מר צ'רנוביץ – העיד אף הוא שהסיבה שתפקידו של התובע שונמך למשרה שאינה סייבר אינה קשורה באופי המשרה. המשרה היא משרת סייבר, הוא העיד, אלא שהתובע עצמו לא עמד בתנאי הסף הנדרשים למשרת סייבר – וכך העיד:

"כב' הש' אלקיים:בתנאי הסף, אתה אומר שהתובע, כשראית את תיאור המשרה, ראית שתיאור המשרה לא מתאים, התובע לא מתאים מבחינת תנאי הסף. למה התכוונת?

העד, מר צ'רנוביץ:כדי שעובד יתאים למשרה יש שני דברים שאמורים (לא ברור), ניסיון והשכלה. הוא לא התאים לא בניסיון ולא בהשכלה. אלה תנאי סף.

כב' הש' אלקיים:מה דרישות העיסוק? מה בדיוק הוא לא עמד?

העד, מר צ'רנוביץ:הוא לא עמד קודם כל, לא הייתה לו השכלה מתאימה.

כב' הש' אלקיים:בוודאי, יש לו תואר שני.

העד, מר צ'רנוביץ:לא ההשכלה שהתאימה לתפקידי סייבר.

כב' הש' אלקיים:בתפקיד הזה לא צריך, רשום פה 'השכלה האקדמית תואר ראשון, רצוי תואר שני'. לא רשום סייבר.

העד, מר צ'רנוביץ:לא היה לו את הניסיון גם של, לא סייבר".

בהמשך, כאשר התבקש מר צ'רנוביץ לעיין שוב בתיאור המשרה ולהבהיר באלו תנאי סף התובע לא עמד הוא לא ידע להשיב. נוסיף, כי עדותו של מר צ'רנוביץ, לא רק שסתרה את קו ההגנה של המדינה, אלא הציגה גרסאות סותרות גם בעצמה. כך, לצד עדותו של מר צ'רונביץ לפיה התובע לא עמד בתנאי הסף לתפקיד בהיותו תפקיד מתחום הסייבר, הוא העיד גם שהתפקיד עצמו אינו סייבר ושלכן תנאי השכר של התובע שונמכו – "כי אני אומר, המשרה הוגדרה כסייבר, והיא לא הייתה אמורה להיות מוגדרת כמשרת סייבר... הבנתי גם שהדירוג של המשרה לא מתאים לדירוג סייבר... שהמשרה היא מעולמות החירום והיא לא צריכה להיות משרת סייבר. גם שם הבנתי" ".

17.ודוק, בין עדותו הסותרת של מר צ'רנוביץ, איש משאבי האנוש, לבין עדותם של אנשי המקצוע, מר כרמלי ומר עמר, אין לנו אלא לדחות את טענת המדינה שמשרת התובע לא הייתה צריכה לשאת שכר של עובד סייבר. היגיון הדברים והעובדה שהמשרה אושרה מלכתחילה על ידי נש"מ ומערך הסייבר כמשרה בתחום הסייבר, מביאים אותנו למסקנה הפשוטה שהתובע התקבל לעבודה שהוגדרה כמשרת סייבר. על רקע האמור, טענת המדינה תמוהה ולא ברורה בעינינו. תמוהה עוד יותר היא העובדה שמר צ'רנוביץ, שהיה הגורם שהחליט שהתובע אינו מתאים למשרת סייבר, או שמשרתו אינה סייבר (תלוי לאיזה חלק מעדותו מתייחסים), עשה זאת, על פי עדותו, על דעת עצמו. בניגוד להנחיה של הממונה עליו, מר כרמלי. למותר לציין כי גרסה זו, שלא עלתה לפני כן בתצהירו של מר צ'רנוביץ, לא הועלתה גם על ידי המדינה עצמה, בכתב ההגנה מטעמה.

18.הטענה שהמשרה שאייש התובע לא נגעה לתחום הסייבר ולכן לא אושרה ככזו עלתה גם בעדותה של עדת המדינה, הגב' שוכמן – "... במקרה הספציפי הזה כשקוראים את פירוט המטלות ותנאי הסף, אין שם שום דרישה למשהו בעולם הסייבר, אין דרישה....". אלא שגם עדות זו מעוררת קשיים שכן הגב' שוכמן הסכימה בעדותה שהקביעה אילו משרות יוגדרו כמשרות סייבר שיינתן להם שכר סייבר, ואילו אינן, נעשית בשיתוף פעולה בין הנש"מ לבין מערך הסייבר. כלומר, הגדרת המשרה מלכתחילה כמשרת סייבר לא נעשתה כלאחר יד ובלי מחשבה, אלא בכוונת מכוון. הגב' שוכמן אף הסכימה שככל שהתובע הועסק בפועל בתפקידי סייבר "אני אומרת שאם כך הדבר אז זה חמור מאוד. משום שסמכות התקן, שאני שוב מדגישה ואומרת, סמכות התקן כוללת גם את פירוט המטלות וגם את תנאי הסף. בפירוט המטלות אין שום אזכור לסייבר. אם בפועל העסיקו אותו בדברים אחרים [בתחום הסייבר], את מתארת פה סיטואציה חמורה ביותר". והרי, עמדתה של הגב' שוכמן שתפקידו של התובע אינו קשור לתחום הסייבר היא בגדר עדות הדיוט. הגב' שוכמן אינה אשת מקצוע בתחום הסייבר אלא בתחום משאבי האנוש. לא היא הגורם המוכשר להגדיר מהו תחום הסייבר ואילו משרות נכנסות בתחום. על רקע זה, העדות שלה לפיה "לא יכולתי לתת סולם שכר אחר", קרי, לפי סולם השכר הגבוה של משרות הסייבר", לא ברור על מה נסמכת. זאת ועוד, עדותה אינה מתיישבת עם עדותו של מר צ'רנוביץ שהוא קיבל הנחיה ספציפית לקלוט את התובע למשרה בכירה בתחום הסייבר. יצוין כי בניגוד לעדותה לפיה אין בפירוט מטלות תפקיד רמ"ח חירום "שום אזכור לסייבר", במסמך מאפייני התפקיד נכתב תחת "תאור עיסוק" – "...אפיון, תיאום, הגדרה ובקרה של תהליכי ומנגנוני ההיערכות הלאומית לחירום בתחום הסייבר, הן ברשות הלאומית להגנת הסייבר והן בגופים המונחים במשק. הגדרה, קביעה, כתיבה ופיקוח על מימוש המדיניות המתודולוגיה והנהלים בתחום היערכות ומעבר למצב חירום הסייבר... כתיבה, עדכן ותיקוף תפיסת ההיערכות לחירום של הרשות [רשות הסייבר]..." וכן כיוצא בזה, ברור מהתאור שהוא קשור קשר הדוק לתחום הסייבר. המדינה לא הציגה עדות מקצועית כלשהי שתסתור את טענת התובע לפיה תפקידו אינו ולא היה צריך להיות מוגדר כתפקיד סייבר בתחום הרשות או המערך.

19.לאור האמור מסקנתנו ודעתנו היא שלתובע ניתנה הבטחה להיקלט לתפקיד בשכר סייבר; לאחר אישורו של התפקיד ומתן הודעה לתובע על כך, הלך אגף משאבי האנוש ברשות ושינמך את סולם השכר של התפקיד שהתובע התקבל אליו לתפקיד שאינו מוגדר כמשרת סייבר; בעשותו כן, פעל אגף משאבי האנוש בניגוד להנחיות שהוא קיבל ממר כרמלי, ראש הרשות באותה עת; ביטול הגדרתו של התפקיד כמשרת סייבר עמד בניגוד גם לרציונאל שעמד מאחורי 'תמחור' שכר משרות הסייבר על הצד הגבוה כדי להתחרות עם השוק הפרטי ולמשוך מועמדים איכותיים. זאת שכן תפקיד רמ"ח חירום שבו הועסק התובע נותר במהותו תפקיד הקשור לתחום הסייבר וכך גם עבודתו של התובע בפועל.

20.בשלב זה ברצוננו לציין הסבר נוסף לסיבה שבעטיה סולם שכר הסייבר שהיה צמוד למשרתו של התובע בוטל –טענת התובע שהוא סבל מהתנכלות של מנהלו הקודם במטה הסייבר, ד"ר מתניה.

טענה זו של התובע לא רק שעלתה במסגרת כתב התביעה שלו ותצהירו, היא נתמכה גם בתצהירו של מר כרמלי. אף על פי כן, המדינה לא מצאה לנכון לזמן את ד"ר מתניה לעדות או לנסות לסתור את העדות הזו בחקירות הנגדיות. הרושם שלנו היה שהתובע ביקש להצניע את נושא ההתנכלות האישית של ד"ר מתניה ולהתמקד בנושא ההבטחה שהופרה. אולם במסגרת חקירתו הנגדית של התובע העיד התובע אגב שאלות שעסקו בנושא אחר, שהוא שמע שיחת טלפון של ד"ר מתניה עם הגב' גונן ז"ל, אומר לה לאחר שהוא שמע שהתובע התקבל למשרת סייבר שזה לא תקין. לאור זאת ולאור הקשיים הרבים שעלו בקו ההגנה של המדינה, אנו מקבלים את טענת התובע בדבר התערבותו של ד"ר אביתר כממצא עובדתי. התערבותו של ד"ר מתניה בנושא מסבירה את חוסר הבהירות והיעדר העקביות שאפיין את קו ההגנה ועדויות המדינה בנושא.

21.לפיכך, נקבע בזאת שהמדינה הפרה את התחייבותה לקלוט את התובע בתפקיד המוגדר כמשרת סייבר. עם זאת, בהמשך לתשתית העובדתית שנפרשה לעיל וכפי שנרחיב להלן, התובע הגיע להסכמות עם הממונים עליו שהוא ישודרג לשכר סייבר לאחר חצי שנת ניסיון, ככל שהממונים עליו ימליצו על כך. הסכמה שהייתה מקובלת על הגורמים הרלוונטיים גם מנש"מ.

הסיכום לשלם לתובע שכר סייבר לאחר חצי שנת ניסיון

22.מחומר הראיות עולה שהתובע בחר להסדיר את נושא השכר שהוא ציפה לקבל עם אישור קליטתו בדרך הפשרה. כאמור, התובע הגיע להסכמות עם הממונים עליו שלאחר חצי שנה בתפקיד וככל שהוא יקבל את המלצת הממונים, משרתו תשודרג לשכר סייבר. עובדה זו עולה בראש ובראשונה מההתכתבויות ששלח מר אבידן לתובע ביום 4.10.17 בתיאום ולבקשת מר כרמלי. אולם היא עולה בקנה אחד ומתיישבת גם ראיות נוספות. כך, כאמור, היא מתיישבת עם השיחות שהתקיימו עם התובע בסמוך למתן ההודעה על ביטול שכר הסייבר לשדרוג שיתבצע לאחר 6 חודשי ניסיון (ר' לעיל). כן היא מתיישבת עם מכתבו של ד"ר מתניה מיום 28.6.17 אל הגב' גונן ז"ל כאמור – סגנית הנציב באותה עת והממונה על עניינים בטחוניים – לקדם את התובע ל-41-43 לאחר חצי שנת ניסיון. כפי שציינו לעיל, מהקשר הדברים עולה שהשדרוג עליו מדבר ד"ר מתניה הוא ל-41-43 בשכר סייבר. כעת נסביר. המכתב ששלח ד"ר מתניה אל הגב' גונן ז"ל נשלח לאחר הפגישה שהתקיימה, בין היתר, בעניינו של התובע. בפגישה זו, כאמור, דובר על כך שיש צורך לאפשר שכר סייבר בתפקידים מסויימים שקשורים לסייבר, רק לאחר רכישת ניסיון בתפקיד. על רקע זה יש להבין את מכתבו של ד"ר מתניה אל הגב' גונן ז"ל שהשדרוג הוא לסולם שכר סייבר. לא נעלם מעינינו מכתבו של מר צ'רנוביץ מיום 28.8.18 בו נכתב שהסיכום בין ד"ר מתניה לבין הגב' גונן היה לקדם את התובע לדרגות 41-43 בדירוג המח"ר (ר' לעיל). אולם לאור עדותו רוויית הקשיים ומעוררת התמיהות של מר צ'רנוביץ, והעובדה שמדובר היה במכתב מאוחר ובדיעבד שנערך בתגובה לפניית ב"כ של התובע, דעתנו היא שהכוונה הייתה, כפי שהסברנו, לשדרוג למתח דרגות בסולם סייבר.

23.מסקנה זו נתמכת גם בעדותו של מר כרמלי שנחקר על סיכום הפגישה מיום 19.6.17. מר כרמלי, יש לציין, הסתייג מאופן הניסוח של סיכום הפגישה – "הפ.ע. הזה הוא לא שלי כראש רשות". סיכום שנערך, כאמור, על ידי ד"ר מתניה. על פי עדותו, הסיכום לא שיקף את "רוח השיחה". רוח השיחה היה שצריך ליצור מסלול ייעודי לתפקידים שאינם "פיור סייבר" כך שישולם להם שכר סייבר רק לאחר תקופת ניסיון. אולם, הוא הסביר, דעתו המקצועית הייתה שתפקיד התובע היה בתחום הסייבר ושהוא היה זכאי לשכר סייבר מלכתחילה. עדותו של מר כרמלי בחקירתו עולה בקנה אחד עם עדותו בתצהיר והיא היתה קוהרנטית ומהימנה עלינו. בתצהירו הוא הוסיף והסביר שלאחר שנודע לו על 'שנמוך' הגדרת התפקיד של התובע הוא התערב בנושא ולבסוף הסכים לפשרה שהתגבשה לשדרג את שכר התובע לסייבר לאחר חצי שנת ניסיון בכפוף להמלצת הממונים עליו:

"...סוכם מול נתבעת 2 שביום 31.12.17 – 6 חודשים לאחר המועד בו החל משמש בתפקיד כרמ"ח חירום – ככל שחוות הדעת של הממוה הישיר והעקיף שלו יהיו חיוביות וימליצו על כך, ישודרג לדרגה 43 סייבר. חודד בפני התובע, כי חרף העובדה שמתבצעת באותה עת עבודת מטה רוחבית בנתבעת 1, להגדרת משרות תקן סייבר, לעומת משרות בתקן מח"ר, הרי שנוכח ההתחייבות הפרטנית וסיכום הדברים שבוצע מולו – ההתחייבות שניתנה לו תעמוד בעינה. בהתאם לסיכום הדברים, כמפורט לעיל, במהלך חודש נובמבר 2017, הגישו הממונה הישיר על התובע... יחד עם הממונה העקיף שלו... הנמקה לאישור תקן סייבר עבורו. השניים שיבחו את יכולותיו המקצועיות והמליצו פה אחד עם שדרוגו לדרגה 43 סייבר... אני פעלתי אישית בנושא זה על מנת להביאו לכלל סיכום. במסגרת פגישות עבודה עיתיות עם סגנית נציב שירות המדינה [הגב' גונן ז"ל] ולאחר שנאמר לי מפורשות ע"י הסגנית כי ההנחייה תקויים ללא כחל וסרק, הנחיתי את גורמי משא"ן לטפל בהנחייה זו ולקיים את הסיכום. בדיעבד, ללא הועיל". 

24.כנגד עדותו של מר כרמלי, לא הביאה המדינה את עדותו הרלוונטית והחשובה של ד"ר מתניה, לא כדי להפריך את גרסת התובע ולא כדי להציג גרסה חלופית. זאת ועוד, המסקנה שלתובע הובטח שדרוג לשכר סייבר עולה בקנה אחד גם עם הפרת ההבטחה לקדמו לדרגה 43 בדירוג המח"ר ולשלם לו שכר רטרואקטיבי על העסקתו לפי דרגה זו. זאת שכן העיכוב בקידום זה נומק על ידי המדינה בכך שהוא "נכרך בסוגיית דירוג הסייבר". והרי, לא ברור מדוע היה צורך לכרוך את הקידום בדירוג המח"ר עם השדרוג לשכר סייבר, אם לא הייתה הבטחה לשדרג את התובע לשכר סייבר מלכתחילה. כלומר, ניתן להבין שלתובע הובטח שכר סייבר כך שהקידום לדרגה 43 בדירוג המח"ר לא היה רלוונטי. משההבטחה הופרה, הסיכום בדבר קידום לדרגה 43, חזר להיות רלוונטי.

25.הנה כי כן, עולה מחומר הראיות והעדויות שבפנינו שהסיכום שהיה מקובל על כולם – הממונים עליו ממערך/מטה הסייבר ונש"מ – לרבות על התובע, היה שמשרתו תשודרג לסולם שכר סייבר לאחר חצי שנת ניסיון וקבלת ההמלצות. אך גם הבטחה זו הופרה.

כפועל יוצא, בקשת התובע לפסק דין הצהרתי לפיו המדינה הפרה את התחייבותה להעסיק אותו במשרת סייבר, וכי הפרה זו הביאה לפגיעה בשכרו מקובלת עלינו. אם כי, בהתאם לדיונינו לעיל, הפגיעה החלה בינואר 2018 ולא ביולי 2017, כפי שהוא טען.

הפיצוי בגין הפרת ההבטחה

26.לאור קיומה של ההבטחה המנהלית ובהיעדר הצדקה חוקית לבטלה, שוכנענו כי התובע זכאי לפערי שכר מתום תקופת הניסיון, החל מינואר 2018 ועד לסיום עבודתו ביוני 2019 (18 חודשים).

27.על פי כתב התביעה, מיולי 2017 ועד יוני 2019 פערי השכר עמדו, על סך של 379,865 ₪. סכום זה כולל את הפער משכר מח"ר 42 בתקופה שמיולי 2017 עד אפריל 2018 בסך 14,292 ₪ לחודש (10 חודשים); הפער בין שווי השעות הנוספות בשכר מח"ר 42 באותה תקופה בסך 25,855 ₪; הפער משכר מח"ר 43 לתקופה שמחודש מאי 2018 ועד פרישת התובע ביוני 2019 בסך 12,803 ₪ לחודש (14 חודשים); הפער בין שווי השעות הנוספות בשכר מח"ר 43 בתקופה זו בסך 31,876 ₪. סכומים אלו לא עמדו למחלוקת על ידי המדינה ולא הוצגו נתונים חלופיים.

28.החלק היחסי של סכום התביעה מינואר 2018 עומד על סך 278,620 ₪ {[(142,900+25,855) X4/10] +179,242+31,876} . לפיכך, התובע זכאי לסך של 278,628 ₪ בגין הפרשי שכר (אי תשלום משכורת לפי דרגה 43 בסולם סייבר מינואר 2018).

האם התובע הופלה לרעה?

29.התובע טען שהמדינה פגעה בעיקרון השוויון בכך שהעסיקה אותו במשרה שהיא במהותה משרת סייבר, מבלי לשלם לו שכר סייבר, בעוד שעמיתיו במערך שעבדו במשרות סייבר קיבלו שכר בהתאם.

המדינה טענה מנגד שקבוצת ההשוואה של התובע צריכה להיות עובדים במינוי בפועל מאגף הצוערים וכי בלאו הכי לא היה מקום להעסיקו במשרת סייבר.

30.אשר לדעתנו, טענות התובע בעניין הפרת חובת השוויון היו קצרות ולא ממצות. אף אם התובע הועסק במשרה הקשורה בליבתה לתחום הסייבר, המדינה רשאית לערוך הבחנות ודקויות ביחס למשרות שונות ולשלם להם שכר שונה. העובדה שנפלו מחלוקות בין ראשי המטה ורשות הסייבר בנושא ונעשתה עבודת מטה שנמשכה זמן רב להגדרת משרות הסייבר. כן היא רשאית לשלם לפי סולם שכר שונה בהתאם לידע המקצועי והניסיון של העובד. ראוי להוסיף כי מחומר הראיות עלה שחלק מהקשיים בהגדרת תחום הסייבר נובעים מהשינויים הטכנולוגיים והביקוש בשוק הפרטי לעובדים שהמערך נדרש להתחרות עמו. סופו של דבר, לא הוכח שתנאי העסקתו של התובע פגעו בזכותו לשוויון. אף לא הוכחה קבוצת העובדים אליה יש להשוות את התובע, אם מדובר בכלל העובדים בתחום הסייבר, העובדים משירות הצוערים שנקלטו בתחום הסייבר או עובדים בתחום הנושק לסייבר אך אינו סייבר במובהק. בנידון, הפגם בתשלום שכר לפי דירוג המח"ר היה בהפרת ההבטחה לשכר לפי שכר סייבר ולא בהפרת עיקרון השוויון.

לפיכך, התביעה לפיצוי בגין הפגיעה בעקרון השוויון נדחית.

פיצוי בגין פגיעה באופק תעסוקתי

31.התובע טען שהוא זכאי לפיצוי גם בגין הפגיעה ביכולתו לגשת למכרזים השמורים לעובדים בתפקידי סייבר ולהתפתח בתחום.

המדינה טענה מנגד שלתובע הוצעו תפקידים נוספים שהוא לא היה מעוניין בהם כיוון שהוא רצה להמשיך לעבוד במערך הסייבר. כן היא טענה שבזמן שהוא עבד כרמ"ח הוא יכול היה לגשת למכרזים נוספים פרט למכרז היחיד שהוא ניגש אליו ושבוטל, אך הוא לא עשה כן בפרק זמן מתאים ומכרזים שהוא היה מעוניין בהם לא היו ברמת השכר שהוא יכול היה להיקלט אליה – 41-43 בדירוג המח"ר.

32.אשר לדעתנו, יש ממש בטענת התובע שאופק הקידום שלו נפגע שכן מחומר הראיות בתיק ואף מטענות המדינה עצמה עולה שהוא לא יכול היה לגשת למכרזים השמורים לבעלי ניסיון סייבר, מבלי שהמשרה שהוא הועסק בה – רמ"ח חירום – תוכר כמשרת סייבר. כל נושא ביטול הגדרת המשרה כמשרת סייבר בדיעבד ולאחר מכן החזרה מההבטחות שניתנו לתובע לשדרג שכרו למשרת סייבר לאחר תקופת ניסיון של חצי שנה, קרוב לוודאי הובילה לשיבוש יכולתו של התובע לקבל החלטות מושכלות ביחס לעתידו המקצועי בשירות המדינה ולכלכל צעדיו.

עם זאת, הפיצוי שביקש התובע בגין הפגיעה שנגרמה לו הינו פיצוי ממוני. פיצוי המניח שלו היו מכירים במשרתו במשרת סייבר הוא היה ניגש למכרזי סייבר ומתקבל אליהם ומרוויח שכר גבוה יותר בהתאם. כדי להוכיח נזק זה היה על התובע, לכל הפחות, להציג נתונים לגבי השתכרותו ואופק קידומו המקצועי לאחר שהחליט לפרוש משירות המדינה. אמנם, כיוון שהתובע סיים את העסקתו תוך כדי ניהול ההליך, נושא הוכחת נזקיו לעתיד הוא מוגבל. אולם, התובע יכול היה לפעול באמצעים אחרים. הוא יכול היה לבקש סעדים תוך כדי ניהול ההליך בנוגע להעסקתו, הוא גם יכול היה להמשיך לעבוד בשירות המדינה, לחזור לעבוד בנש"מ מתוקף ההסדרים החלים על הצוערים בשירות המדינה, ולראות כיצד שירותו הציבורי היה מתפתח בפועל. לכל הפחות, התובע יכול היה לבקש להגיש ראיות משלימות בנושא השתכרותו לאחר פרישתו משירות המדינה. אך התובע בחר לא לבקש סעד זמני כלשהו ולפרוש מהשירות בטרם עת. בשלב זה, זמן רב לאחר שהתובע כבר פרש משירות המדינה, אין זה מופרך להניח שרמת ההשתכרות של התובע לא נפגעה ואף עלתה בשוק הפרטי. במיוחד לנוכח התרשמותנו מסגולותיו כאיש מקצוע. התובע לא עשה כן ולא הוכיח תביעתו. בהקשר זה יצוין כי הטענה שהמדינה סיכלה את נסיונו להתמודד למכרז בשל כך שהמכרז היחיד שהוא ניגש אליו בוטל, לא הוכחה בהיעדר בסיס עובדתי כלשהו. התובע לא הצביע על מקור נורמטיבי או הנחיה מנהלית לפיה אגף הצוערים חייב היה להאריך לו את המינוי בתקן רמ"ח חירום לתקופה נוספת. להיפך, לפי הנהלים שהוצגו (ר' לעיל) רק במקרים חריגים יש מקום להאריך בתקופה של חצי שנה נוספת, וכפי שהוסבר בתצהירה של הגב' אפק, מדובר במקרים שהאגף שוכנע שהגוף שמעסיק את הצוער עושה ניסיונות רציניים לקלוט אותו כעובד מן השורה. במקרה דנן לא הוכח שהיו ניסיונות כאלה.

סיכומו של דבר, התביעה לפיצוי בגין פגיעה באופן תעסוקתי נדחית.

פדיון ימי חופשה

33.התובע טען בכתב התביעה שהוא זכאי לפדיון דמי חופשה והשבת הסכום שהמדינה קיזזה מתלוש גמר החשבון שלו. טענה זו כרוכה בטענות המדינה בתביעה שכנגד ולפיכך נותירה לדיונינו שם.

התביעה שכנגד

האם התובע הפר את תקופת התחייבותו לעבוד בשירות המדינה?

34.כאמור, טענת המדינה הינה שהתובע פרש משירות המדינה טרם סיום תקופת התחייבותו לעבוד בשירות המדינה. התחייבות שהוא קיבל על עצמו במסגרת השתתפותו בתוכנית הצוערים בשירות המדינה. לטענתה, נותרה שנה ו-4 חודשים לתום ההתחייבות ולפיכך, החלק היחסי שעל התובע להחזיר הוא 43,598 ₪.

התובע טען מנגד כי מכיוון שהמדינה הפרה את הבטחתה כלפיו להעסיקו במשרת סייבר, ועל רקע נסיבות מהן ניתן ללמוד שהמדינה ביקשה לדחוק את רגליו מחוץ לשירות המדינה, אין לראות בו כמי שפרש, אלא כמי שאולץ לפרוש.

35.אשר לדעתנו, דין התביעה להתקבל . אשר לדעתנו, דין התביעה שכנגד להתקבל. כמים פנים אל פנים. כשם שהתובע ביקש להקפיד עם המדינה והבטחותיה, כך על התובע להקפיד על עצמו והבטחותיו.

36.אין חולק על כך שהתובע התחייב לעבוד בשירות המדינה לתקופה של ארבע שנים במסגרת שלב ההשמה של תוכנית הצוערים. כאמור, ביום 1.11.16 סיים התובע את שלב ההכשרה בתכנית ועבר לשלב ההשמה של התכנית. מתקופה זו ואילך קיבל על עצמו התובע לשרת את המדינה לתקופה של 4 שנים. היינו, עד 1.11.20. התובע מודה בכך, בהתחייבותו, בין השורות בטוענו כי הדרישה ממנו "לתשלום החזר מענק השתלמות, בנסיבות אלו, הינה בלתי סבירה ואינה מתקבלת על הדעת". הנסיבות עליהן מסתמך התובע הן, בעיקרן, אותן נסיבות שבגינן הוא תבע פיצוי עבור הפליה ופגיעה באופק התעסוקתי. ומאותם טעמים שלא מצאנו לקבל תביעות אלו, איננו רואים לנכון לקבל גם את טענותיו שאותן נסיבות פוטרות אותו מלעמוד בהתחייבויותיו. שואל התובע מה הוא עוד יכול היה לעשות? מה מצופה היה ממנו, כאיש משפחה הנושא בעול הפרנסה, לעשות בנסיבות אלו? התשובה לשאלה זו טמונה בסעיף 7 לנהלי ההשמה – "תמה תקופת המינוי בפועל ולא נקלט הבוגר במשרה אחרת, יוחזר באופן זמני למשרת צוער בדרגתו הקודמת (דרגה 39) באגף הצוערים בנש"מ וישובץ לעבודה באגפי נציבות שירות המדינה על פי הצורך. זאת, עד להסדרת השמה חדשה או החלטה על סיום עבודתו של הבוגר בשירות המדינה".

הינה כי כן, היה על התובע לשוב לנציבות המדינה כדי שישובץ לעבודה באחד מאגפיה. המקרה שאירע לתובע, על אף הכשלים הרבים שנפלו בתהליך קליטתו לתפקיד, אינו פוטר אותו מחובותיו. התובע יכול היה לנסות להגיע להסכמה על הפסקת העסקתו בהתאם לנהלים המפורטים בנהלי ההשמה. כפי שציינו לעיל, התובע גם יכול היה לבקש סעדים רלוונטיים במהלך ניהול ההליך, על מנת להסדיר את הקפאת העסקתו ואף סיומה. אך הוא ביכר לשחרר את ידיו מכבלי שירות המדינה ולצאת אל השוק החופשי, מטעמיו שלו.

בנסיבות אלו הגענו למסקנה כי דין התביעה שכנגד להתקבל.

37.בהמשך לדיון לעיל ביחס לרכיב פדיון דמי חופשה של התובע. מתלוש גמר החשבון של התובע עולה שהתובע היה זכאי לתשלום פדיון דמי חופשה בסך 27,013.54 ₪ ברוטו (עבור 49.36 ימי חופשה) ולגילום מס הכנסה בסך 40.17 ₪. מתוך סכום זה ניכתה המדינה מס הכנסה בסך 8,403 ₪ וביטוח בריאות בסך 3 ₪. לאחר הניכוי היה צריך לשלם לתובע "סכום בבנק" 18,647.71 ₪. סכום זה, במקום לשלמו לתובע, קוזז על חשבון מענק ההשתלמות שקיבל.

38.כאמור, התובע טען שעל המדינה לשלם לו פדיון חופשה בסך 39,587 ₪, סכום הכולל סך של כ- 18,000 ₪ שהמדינה ניכתה לו שלא כדין.

לאור התוצאה אליה הגענו בתביעה שכנגד יוצא שהמדינה אכן הייתה רשאית לקזז לתובע מתוך תלוש גמר החשבון שלו, על חשבון חוב המענק ההשתלמות שקיבל.

אשר ליתרת הסכום המבוקש בגין פדיון חופשה. התובע לא טרח לפרט בכתבי הטענות מטעמו וכן בתצהירו כיצד חישב את הזכאות לפדיון חופשה. זאת ועוד, התובע לא הציג תחשיב נגדי אשר ליתרת החוב בגין מענק ההשתלמות. בנסיבות אלה, נדחית התביעה לתשלום פדיון חופשה ומתקבל התחשיב שערכה המדינה בכתב התביעה שכנגד.

סוף דבר

39.הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין הפרשי שכר בסך 278,620 ₪ סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.18 [לצורך הנוחות אמצע התקופה] ועד לתשלום בפועל.

מהסכום המפורט לעיל תקזז הנתבעת סך של 24,950 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.19 ועד לתשלום בפועל.

40.לאור תוצאת ההליך, תישא הנתבעת בשכ"ט ב"כ התובע בסך 25,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט' אב תשפ"ב, (06 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.