תחליקול נ' תכלת ושש בע"מ

1.התובע הגיש ביום 7.5.2017, 10 ימים לפני מועד הדיון ההוכחות, הודעה על הגשת מסמכים מטעם התובע והודעה על כך שדו"חות הנוכחות שהנתבעת צרפה לתצהיר מטעמה מזוייפים.

בבקשתו טען התובע כי "בתקופה בה עבד המבקש (התובע) בנתבעת ערך רישום ידני במקביל להחתמת דו"ח נוכחות במכשיר של הנתבעת" והשוואת דוח הנוכחות של התובע לדוחות הנוכחות של הנתבעת שצורפו לתצהירה מוכיחים כי דוחות הנוכחות של הנתבעת מזוייפים, כך בלשונו.

2.ביום 9.5.2017 הגישה הנתבעת בקשה להוצאת מסמכי התובע מן התיק. בבקשתה טענה כי כבר ביום 30.4.2015 בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת, כתוארה דאז, דפנה חסון זכריה, הצהיר "ב"כ התובע לפרוט' כי יש בידיו דוח נוכחות ידני שטרם גיליתי לחברי" (ראה ס' 4 לתגובה). עוד ציינה הנתבעת בבקשתה כי התובע לא מילא אחר הוראת גילוי המסמכים ובמקום זאת בחר להגיש בקשה לפסילת כב' הרשמת זכריה מלשבת בדין, בקשה שנדחתה בסופו של יום.

3.הנתבעת הבהירה כי מאחר והתובע כלל אינו מצוי בישראל ולא העיד בעדות מוקדמת "לא ברור כלל כיצד מתכוון ב"כ התובע לשכנע את בית הדין הנכבד שהמסמכים שהגיש הם דו"חות שמילא התובע לכאורה, בזמן אמת, לכאורה והם משקפים את ימי ושעות עבודתו לכאורה" (ר' סעיף 9 לתגובה).

4.הנתבעת צירפה לתגובתה תצהיר מטעם מר תורג'מן אשר ציין בתצהירו כי "התובע לא המציא לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים ו/או את המסמכים שברשותו ונחשפנו להם לראשונה רק ביום 7/5/17 עת הודיע על הגשתם באופן חד צדדי לביה"ד".

5.בדיון שהתקיים ביום 17.5.2017 טענו באי כח הצדדים לעניין זה. ב"כ התובע עמד על כך שמדובר בכתב אותנטי שצריך להשוות אותו ביחס למסמכים שהגישה הנתבעת. עוד טען ב"כ התובע כי המסמכים נמסרו לנתבעת כשהתובע עוד היה בארץ. לטענת ב"כ התובע העובדה שהתובע אינו נמצא בארץ אין בה כדי לשלול את האפשרות להגשת המסמך כראייה. לשאלת ביה"ד השיב ב"כ התובע כי המסמכים שבכתב יד שהם שעות הנוכחות, הוגשו לבית הדין פעם ראשונה לפני 10 ימים במסגרת הבקשה שהוגשה על ידו "אבל הנתבעת עבר כבר מהדיון האחרון שבית הדין חייב את התובע לשלם 1,200 ₪, למחרת אני העברתי את המסמכים באמצעות פקס" (ר' פרוטוקול עמ' 10 ש' 27, 26).

6.ב"כ הנתבעת עמד על בקשתו כי ביה"ד יורה על הוצאת המסמכים מהתיק. לטענתו התובע הפר 3 פעמים צו לגילוי מסמכים ומעולם לא המציא תצהיר גילוי מסמכים מטעמו. הנתבעת חזרה על האמור בבקשתה לפיו "לא ניתן להגיש מסמך ללא עורך המסמך, אין שום תצהיר או מישהו שיכול להעיד שהתובע ערך את המסמך או שזה כתב ידו" (ר' פרוטוקול עמ' 10 ש' 16 עד 17).

דיון והכרעה

7.מן המפורסמות הוא שניתן להגיש מסמך כראייה באמצעות מי שערך את המסמך או באמצעות מי שהחזיק במסמך ויכול להעיד על הנסיבות בהן הגיע מסמך זה לרשותו (רע"א 4329/15 טאהא מוחמד-בנק לאומי בישראל בע"מ (2015)).