סע"ש
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
13461-06-15
10/05/2016
|
בפני השופטת:
דלית גילה
|
| - נגד - |
תובעת:
אלינור דהן
עו"ד איל מנחם
|
נתבעת:
סלקום ישראל בע"מ
עו"ד סמדר קפלן ואח'
|
| החלטה |
ביום 28.2.16 התקיים בפני דיון מוקדם, בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם, בו נדרשה תשובת ב"כ התובעת לטענת הנתבעת - בדבר התיישנות "כל תביעה שחלפה לגביה תקופת ההתיישנות הקבועה על פי כל דין, ובכלל זה כל תביעה הנוגעת לתקופה שקדמה ליום 7 ביוני 2008" [שנזכרה כבר בסעיף 5 לכתב-ההגנה, נוכח מועד הגשת התביעה - 7.6.15, ותביעת הפרשי שכר משנת 2003; וכן בסעיפים 62-61, שם]; ב"כ התובעת ביקש להגיש טיעונים בכתב, לעניין אי ההתיישנות, לדעתו [עמ' 1, ש' 23-20]. בהמשך, לאחר קביעת מספר מוסכמות, נשאל ב"כ התובעת על ידי בית-הדין - מה עילת התביעה, בקשר "להפרשי ביטוח", הנזכרים בסעיפים 24.3 ו-25 לתביעה, אשר אינם כוללים סעד מכומת, וביקש להתייחס גם לכך, יחד עם הודעתו לעניין ההתיישנות [עמ' 2, ש' 2]; ובשל העדר נתונים מספיקים הופסק הדיון וניתנה החלטה, המאפשרת לב"כ התובעת להגיב, לשני הנושאים הנ"ל, כבקשתו - לא יאוחר מיום 14.3.16.
ביום 9.3.16, עשרה ימים לאחר הדיון הנ"ל - הוגשה מטעם התובעת "בקשה להעברת הדיון בתיק למותב אחר ובצידה בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון" (להלן: בקשת הפסילה או הבקשה). בבקשת הפסילה נטען, כי:
"המותב הנכבד, כבר השתכנע מטיעוני ההגנה, וסבר כי בירור התביעה מתייתר, ועוד יותר מכך 'הציע' לח"מ לוותר על התביעה בשלב זה בו הוגשו רק מסמכים מטעם הנתבעת. בנסיבות האלו ברור כי אין לתובעת שום סיכוי לשכנע בצדקתה ולהוכיח את תביעתה."
[סעיף 4 לבקשה; ההדגשות בציטוטים, כאן ובהמשך - במקור, אלא אם יאמר אחרת].
עוד נטען, שם [בסעיף 5], כי:
"בנוסף, דרש המותב הנכבד מהח"מ להסביר את עילת התביעה בקשר להפרשי ביטוח לפי סעיפים 24.3 ו-25 לכתב התביעה למרות שאין בתביעה שום תביעה לסעד כספי בגינם. עמ' 2 ש-2-3 לפרוטוקול (שאינו משקף מהלך מלא של כל הדברים שנאמרו בדיון).
מדובר 'בביצה שטרם נולדה' ועדיין לא הוגשה מצד התובעת שום בקשה לתיקון, ולפיכך אין מקום להטיל על התובעת להסביר או לפרט סעד כספי שלא נתבע בכלל."
כמו כן הוסיף ב"כ התובעת וטען, בבקשת הפסילה, כך:
"לא זו אף זו, בעמ' 2 בש' 15 כתב המותב כי ב"כ התובעת 'מתפרץ לתוך החלטה' דבר שמעכב ההליך 'ולכך לא מצאתי שום הצדקה', וזאת מבלי לרשום בפרטיכל את מה שאמר ב"כ התובעת!!!." [שם, בסעיף 6].
יצויין כבר עתה, כי כאשר בית הדין מכתיב החלטה - אין זה ראוי להתפרץ לתוך דבריו והיה על ב"כ התובעת להמתין לסוף ההחלטה, כדי לומר את אשר רצה לומר; על אחת כמה וכמה, קשה לשקף בפרוטוקול דברים הנאמרים תוך כדי התפרצות כזו.
למען הסר ספק אבהיר, כי לא זכור לי תוכן התפרצות זו לדברי, ומה בדיוק אמר ב"כ התובעת, לבד מהעובדה שהתפרצותו לדברי קטעה את חוט מחשבתי ואת רצף הכתבת ההחלטה, לכן, היא נכתבה בגוף ההחלטה, בתום הדיון, תוך שניתנה לב"כ התובע, כאמור, ההזדמנות להתייחס בכתב לשאלות שהוצגו לו, הנובעות מכתבי הטענות, שתחת להשיב להן בדיון, בעל-פה, כמצופה, ביקש להתייחס אליהן בכתב. לו היו מובאים דבריו כסדרם, היו נרשמים אף הם, מן הסתם.
בסעיף 7 לבקשת הפסילה הוסיף ב"כ התובעת וטען, כי "חטאו", כלשונו, היה:
"... שהשיב לטענות, ומסר כי הוא מוותר על כל סעד בגין אותם סעיפים אליהם היפנה המותב הנכבד, והכל כדי למנוע עיכוב בירור התביעה ואין שום עיכוב שכן לא נתבע סעד כספי בגינם, ומכאן ברור שלא ייפסק שום סעד!!!".