ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
4445-03-11
25/08/2011
|
בפני השופט:
סיגל רסלר-זכאי
|
| - נגד - |
התובע:
סקודרה סנדריס
|
הנתבע:
1. אדאורדו מור
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין
לפניי תביעה לפיצויי בגין נזקי תאונת דרכים, מיום 11/1/11.
בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובע בעלים של קטנוע, נפגע בעת שנסע בכיכר ברח' בן גוריון, פינת סירקין בהרצליה.
בהתאם לטענה בכתב התביעה, הקטנוע הנפגע עקף את רכבו של הנתבע בצד ימין, נסע לאיטו בשל פקק תנועה והשלים את העקיפה כאשר לפתע חש בפגיעה בחלקו האחורי של הקטנוע.
בכתב ההגנה, הנטען על ידי הנתבעים, כי רכב הנתבע נסע באיטיות בשעת עומס תנועה, כאשר לפתע הגיח התובע וביצע עקיפה מצידו הימני של הרכב ו"חתך את נתיב נסיעתו של רכב הנתבע על מנת לפנות שמאלה, זאת בשעה שרכב התובע בכוונתו היה להמשיך בכיוון נסיעתו, ישר לרחוב סירקין".
עוד נטען בכתב ההגנה, כי הנתבע ניסה לבלום רכבו אולם ללא הצלחה ופגע בחלקו האחורי שמאלי של הקטנוע.
לפניי העידו התובע והנתבע.
התובע שב על גרסתו והתייחס למנח הרכבים ולאופן הנסיעה והציג גרסתו בהתייחס לשרטוט נ/1.
לטענתו החל בעקיפת רכב הנתבע בשעה שאחרון היה בעצירה מלאה, הביט ימינה ובשעה שלא הגיעו רכבים מצד ימין.
התובע בהגינותו הודה, כי בשעה שהחל העקיפה היה מודע לכך שהנתבע אינו מבחין בו היות והביט לצד ימין וקדימה.
עוד לטענת התובע השלים העקיפה והיה במצב עמידה והמתין להמשיך ולהיכנס לאי התנועה כדי להשלים הסיבוב ולהמשיך בכיוון נסיעתו, כאשר לפתע חש בחבטה מאחור.
הנתבע, העיד אף הוא לפניי, הסכים כי לא הבחין בקטנוע העוקף אותו מצד ימין.
לדבריו היה בגלישה ובהמתנה של רכבים מצד ימין יחלפו, כדי להמשיך בנסיעתו לכיוון רחוב סירקין.
הנתבע, בהגינותו גם כן, העיד כי המדובר בצומת סואן אליו נכנסים ויוצאים רכבים ממספר כיוונים לדבריו לפתע הבחין בקטנוע עוקף אותו מצד ימין, ובטרם השלים העקיפה ניסה לבלום רכבו כדי לא לפגוע בקטנוע וכך גם הסיט את רכבו ימינה כדי להימנע הפגיעה, אולם בסופו של דבר פגע קלות בקטנוע.
לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, שוכנעתי כי לקבל התביעה.
התובע ביצע עקיפה מצד ימין, אמנם עקיפה בלתי חוקית, אולם בנסיבות אלו, היה על הנתבע להבחין בו, הנתבע לא הבחין בתובע בשעה שהחל את העקיפה אלא רק בסיומה.
גם אם הקטנוע היה בעצירה מלאה וגם אם היה במצב של נסיעה הרי שהנתבע פגע בו מאחור, במהירות איטית והיה עליו להספיק לבלום הרכב, כדי להימנע מן הפגיעה .
עם זאת, בנסיבות כפי שפורטו לפניי, נוכח אופן נהיגתו של התובע מצאתי לחייבו באשם תורם לנסיבות קרות התאונה, נהג אופנוע המפלס דרכו בין הנתיבים עליו לנהוג בזהירות ולקיים כל כללי הנהיגה ובשעה שהבחין כי הנתבע לא מבחין בו , היה עליו לנקוט אף במשנה זהירות, בנסיבות אלו מצאתי לנכון לחלק האחריות בין הצדדים 30% התובע ו-70% הנתבע.
התובע טען לנזקים בהתאם לחוות דעת שמאי בסך 3,823 ₪. התובע לא תיקן הקטנוע אולם לא היה חייב לעשות כן, בשעה שלא הוצגה חוות דעת נגדית לא מצאתי לנכון לקבוע כי שווי התיקון הינו גבוהה או בלתי סביר.
עוד טען התובע, לתשלום שכ"ט שמאי, בשיעור של 464 ₪. לפיכך נזקי התובע מסתכמים בסך של 4,287 ₪, הנני מחייבת הנתבעים לפצותו בסך של 3,000 ₪ וכן בהוצאות הליך זה בסך של 500 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.