פסק דין
השופט יצחק ענבר:
1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת י' הניג), אשר ניתן ביום 22.1.12 בת.א. 26075-08, שבו נדחתה תביעתה של המערערת לתשלום תגמולי ביטוח בגין שוד יהלומים מבלדר של המערערת, בעת ששהה בארה"ב. במוקד הדיון שתי שאלות: האחת, מהם כללי הפרשנות החלים על חוזים לביטוח יהלומים, אשר חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 אינו חל עליהם; השנייה, מה דינה של נשיאת יהלומים במגרש חניה חיצוני ופתוח לכל של בית מלון – האם מדובר ב-" "outdoor carrying, כפי שטוענת המשיבה וכפי שקבע בית משפט קמא; או שמא מדובר בנשיאתם בתוך חצרי המלון –"Hotel Premises", כפי שטוענת המערערת בערעורה.
רקע עובדתי ודיוני
2.המערערת היא חברה העוסקת בין השאר בשיווק והפצת יהלומים בישראל ובחו"ל. המשיבה היא חברת ביטוח, אשר בעת הרלוונטית ביטחה את המערערת בפוליסת ביטוח Jewllers' Block מס' 106/2206 (מוצג ב' למוצגי המשיבה; להלן – "הפוליסה" או "פוליסת הביטוח").
3. ביום 25.10.2006, שהה סוכן של המערערת, פלוני (להלן – "הסוכן") עם סחורת יהלומים בשווי של 257,037$ במלון COMFORT INN, סמוך לסיאטל, וושינגטון (להלן – "המלון" או "בית המלון"). בפוליסה קיים סעיף Hotel/Motel הקובע, כי הביטוח מורחב לכסוי מקרה של אובדן בחצרי בית מלון – Hotel Premises – ובלבד שהיהלומים נמצאים בהשגחה צמודה של הסוכן הנושא אותם, ובלשון הפוליסה: Close Personal Custody And Control. משמעותה של השגחה צמודה היא: החזקתם של היהלומים בידיו של הסוכן, או כשהם מחוברים אליו, או במרחק ראיה שלו ובטווח ידו. עם זאת, ניתן בה בעת להפקיד את היהלומים בחדר הכספות Vault))של המלון, או בכספת החדר (Room safe) שבו מתאכסן הסוכן או במקום מסתור בחדר (בהעדר כספת) - ובלבד שבמקרים האחרונים חייב הסוכן להימצא לבדו בחדרו כשהדלת נעולה מבפנים (להלן – "תנאי ההשגחה הצמודה"). בהתאם לתנאי ההשגחה הצמודה, עם הגעתו של הסוכן למלון, הפקיד את היהלומים בחדר הכספות שבמלון.
4.עם תחילתו של יום העבודה אסף הסוכן את היהלומים בקבלה של המלון, הכניס אותם לתיק גב נישא על גופו ויצא מבניין המלון אל רכבו, אשר חנה במגרש החנייה שמחוץ למלון. המדובר במגרש חניה חיצוני הנמצא תחת כיפת השמיים. המגרש צמוד פיזית למלון, אך הוא פתוח לכל. בהתאם לתנאי הפוליסה העוסקים בנשיאת יהלומים בחוץ, המכונה בפוליסה:outdoor carrying - חובה על המבוטח לשאת יהלומים בשווי העולה על 100,000$ על גופו, כשהם מוסתרים מפני צד שלישי כלשהו, מתחת לבגדיו בחגורת בטחון, או בנרתיק או בכיס מכנסיים פנימי (להלן – "תנאי הנשיאה על הגוף"). את ארגון היהלומים לצורך קיום תנאי הנשיאה על הגוף התכוון הסוכן לבצע כשהוא יושב בתוך רכבו, זאת בהתאם לנהליה הפנימיים של המערערת, אשר אסרו על הסוכנים לחזור לחדריהם לצורך ארגון היהלומים, עקב שוד של סוכן שאירע בעבר בעת שעשה כן. לאחר שהסוכן פתח את רכבו חזר למלון על מנת לקחת את הז'קט שלו שנשכח שם, כשהיהלומים עדיין בתיק הגב. כאשר חזר לרכב והיהלומים עדיין בתיק הגב, נחסם רכבו על ידי רכב זר, והוא נשדד באיומי אקדח: הוא נדרש על ידי אחד מיושבי הרכב הזר שלא לזוז, ולנוכח איומי האקדח, השליך את תיק הגב ובו היהלומים וסב על עקבותיו להתרחק מהשודדים (להלן: "השוד").
5. על אף שהמשיבה לא חלקה על קרות השוד, פיצתה היא את המערערת באופן חלקי כדי 100,000$ בלבד בניכוי 2,500$ בגין השתתפות עצמית, ודחתה את תביעת המערערת לתשלום מלוא תגמולי הביטוח בטענה, כי הסוכן הפר את תנאי הנשיאה על הגוף. מכאן תביעתה של המערערת בבית משפט קמא.
ההליך בבית משפט קמא
6.המערערת חלקה בתביעתה על עמדתה של המשיבה לפיה השוד אירע במהלך outdoor carrying , שבו יש לקיים את תנאי הנשיאה על הגוף. להשקפתה, בהינתן שמגרש החניה שאליו יצא הסוכן צמוד למלון ונמצא בבעלותו של המלון, הוא מהווה חלק מה- ,Hotel Premises על אף היותו מגרש חניה חיצוני הנמצא תחת כיפת השמיים, ולכן – בהתאם לסעיף Hotel/Motel – די היה בקיומו באותה השעה של תנאי ההשגחה הצמודה.
בקדם משפט שקיים בית משפט קמא ביום 3/12/08 (מוצג יא' למוצגי המשיבה) צומצמה המחלוקת לשאלה אחת ויחידה, לאמור: האם מגרש החניה החיצוני של המלון, שבו אירע השוד, הנו .Hotel Premises וכך הוצהר באותה ישיבה על ידי ב"כ המשיבה:
המחלוקת בינינו מאד מצומצמת. אם אכן מדובר בחצרי מלון אכן חל הסעיף של Hotel/Motel. אנו טוענים שלא רלוונטי הבעלות מבחינת רישום גוש וחלקה...אלא הפרשנות המהותית וההגיונית שמלון זה כל מה שמהדלת פנימה. כל מה שמדלת המלון והחוצה בין שהוא בבעלות אותם בעלים ובין שלא אינו חלק מהמלון, הסיכון שם עולה ולכן במצב כזה לא חל הסעיף של Hotel/Motel אלא הסעיף המיוחד שמדבר על שמירה על הגוף.
7.בית משפט קמא אימץ בפסק דינו את עמדתה הפרשנית של המשיבה. להלן עיקר נימוקיו:
א.המדובר בפוליסה ובכיסויים שהוזמנו ו"נתפרו" למידותיה של המערערת, ומעידים על ניהול משא ומתן קונקרטי ושוויוני בין הצדדים, מה עוד שהמערערת היא חברה גדולה ומנוסה המלווה בייעוץ מקצועי. "אין ולו רמז... כי קיים אי שוויון מקצועי, כלכלי או מסוג אחר, ביחסי הכוחות, בפערי המידע והשליטה, בין המבוטחת לבין המבטחת [בניגוד למצב הרגיל בחוזי ביטוח צרכניים]". אף יש להביא בחשבון, כי תחום הסחר ביהלומים וביטוחם הוא "תחום ייחודי הן מבחינת הצדדים לו [שני גופים גדולים וחזקים] והן מבחינת הסיכונים הכרוכים בו, לאור העובדה שמדובר בסחורה יקרת ערך, הנמצאת לעיתים חשופה ב"מעבר"." נוכח כוחם המצטבר של שיקולים אלה, "נקודת המוצא הפרשנית, ככל שעולות שאלות פרשנות, היא כי מדובר בחוזה בין שווים". כך מתחייב גם מאי תחולתו של חוק חוזה הביטוח על חוזה לביטוח יהלומים. כנגזרת מכך, "אין להחיל על המקרה את כללי הפרשנות שהתפתחו בפסיקה ביחס לחוזי ביטוח צרכניים", וביניהם הכלל כי במקרה של מספר אופציות פרשניות יש לפרש את הפוליסה לרעתו של המנסח.
ב.הצדדים הגדירו בפוליסה Premises של מקומות ידועים ונקובים, כגון: בנייני בורסת היהלומים בישראל, אשר רמת האבטחה בכולם מוכרת למשיבה. כך נקבע, לדוגמא, כי החניון הצמוד לבנייני הבורסה לא מהווה חלק מה- .Premisesלעומת זאת, בפוליסה לא הוגדר באיזה בתי מלון רשאים הסוכנים ללון, ולכן נבצר מעם המשיבה לבדוק מראש את רמת האבטחה בהם ולתת דעתה האם מגרשי החניה שלהם הם חלק מה- Premises אם לאו. בנסיבות אלה, יש קושי לראות במגרש החניה דנן כ- Hotel Premises, וזאת על אף שמבחינה מילולית גרידא הדבר אפשרי.
ג.האפשרות, לפיה מגרש החניה הצמוד למלון יראה כחלק מחצריו, נשללה בעדותו של חתם המשיבה, אשר הסביר כי Premises הינו "תמיד בניין מסוים, תחום הבניין", וזאת מן הטעם שהבניין הנו מקום מאובטח, בעוד שהשטחים החיצוניים אינם כאלה והסיכון הביטוחי בהם עולה. זאת ועוד: בהתייחסו לפרשנות המונח דנן ציין החתם, כי "ההקשר כאן הוא הקשר של יהלומנים, של אנשי מכירות שנושאים על עצמם הרבה מאוד יהלומים, הרבה מאד ערך כספי". עדות זו תואמת את ההיגיון המסחרי העומד מאחורי חוזה הביטוח דנן, הבא לכלל ביטוי גם בהוראות הפוליסה, שבהן יצרו הצדדים "מדרג סיכונים-כיסויים", באופן המלמד כי "אומד דעת הצדדים הוא כיסוי ביטוחי בהתאם לרמת האבטחה והפיקוח המקום הספציפי".
ד.בענייננו, מגרש החניה של בית המלון הוא "שטח עצום ללא השגחה וללא פיקוח שכל אדם מהציבור הרחב יכול לשהות בה ללא הפרעה וללא השגחה". אין בו שומר, שער כניסה מאובטח או מצלמות אבטחה. נוכח אומד דעתם של הצדדים במקרה דנן ותכליתה של הפוליסה, אין מגרש החניה מהווה חלק מה- Hotel Premisesאלא מדובר ב- outdoor. מאחר שהסוכן נשא יהלומים בשווי של כ- 257,000$ בתיק חיצוני, לא קיים את תנאי הנשיאה על הגוף החל על outdoor carrying.
ה.המערערת אמנם קבעה בנהליה הפנימיים, כי על סידור חבילות היהלומים מתחת לבגדי הסוכנים, כמתחייב מתנאי הנשיאה על הגוף, להיעשות עם תחילת יום העבודה במכונית החונה בחניית המלון, ולא בחדר שבו לן הסוכן. אולם, נוהל זה לא הובא לפני המשיבה ולא אושר על ידה, ואין הוא עולה בקנה אחד עם לשון הפוליסה ותכליתה. "כל עוד הנהלים לא צורפו לפוליסה... היה על המבוטחת לפעול בהתאם לתנאי הפוליסה ולבצע חלוקת סחורות בחדר המלון ואם סבורה היא שחדר המלון אינו בטיחותי מספיק לכך, היה עליה למצוא את הדרך לעמוד בתנאי הפוליסה. כך למשל יכולה הייתה לשכן את סוכניה במלונות ברמת בטיחות גבוהה יותר...".
נוכח האמור לעיל דחה בית משפט קמא את תביעתה של המערערת, תוך חיובה בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪ ומע"מ. מכאן הערעור.
טענות המערערת