השאלה העיקרית עומדת על הפרק הינה מהם גדרי סמכותו של בית המשפט בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, ביחס לכספי פנסיה מוקדמת, שמקבל אחד מבני הזוג בעוד בן הזוג השני עובד ומשתכר למחייתו.
כמו כן, עלי לקבוע כיצד יחולקו משאביהם הנוספים של הצדדים, לרבות מניות שאינן סחירות.
א' - עובדות רקע:
1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י ביום 24.7.91 ולהם 2 בנות. ביום 19.5.11 התגרשו הצדדים זמ"ז בג"פ. משלא נכרת בין הצדדים הסכם ממון, הרי שחלים עליהם דיני איזון המשאבים, כאמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 (להלן:
"החוק").
2. התובע הינו גמלאי של שירות הביטחון (איש צבא קבע), אשר יצא לפנסיה מוקדמת לפני כשבע שנים והוא בן 46 שנים. ממועד זה, מקבל התובע קצבה חודשית בסך של כ 7,000 ש"ח. הנתבעת הינה עובדת שכירה בבנק לאומי ומשכורתה החודשית עומדת על כ 13,000 ש"ח בערכי ברוטו, שהם כ 9,000 ש"ח לחודש בערכי נטו.
3. בהסכמת הצדדים, נקבע מועד הקרע ליום 31.12.07.
4. המועד המשוער ליציאתה לפנסיה של הנתבעת הינו בעוד כתשע שנים, כלומר כ 16 שנים לאחר יציאתו של התובע לפנסיה, ו- 13 שנים לאחר מועד הקרע.
5. התביעה שבפני הינה תביעתו של התובע לאיזון משאבים. על מנת לאמוד את משאבי הצדדים, מינה בית המשפט את המומחה, רו"ח שטרנפלד נתן.
6. ביום 10.6.10 הוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה (דו"ח אקטואר) ובה ניתן ביטוי לכלל משאבי הצדדים, לרבות הצעות לחלוקתם (להלן:
"הדו"ח").
7. הדו"ח מציע שתי אפשרויות חלוקה:
א.
חלוקה על בסיס ערכן הנוכחי של הזכויות
- בתחשיב זה ניתן ביטוי לכלל הזכויות שפדיונן מיידי וכן לכלל הזכויות שפדיונן דחוי. לגבי האחרונות, מבוצע תחשיב ערכן הנוכחי, נכון למועד עריכת הדו"ח, לצרכי ביצוע איזון הזכויות בין הצדדים.
ב.
חלוקה על בסיס מימוש הזכויות במועד קבלתן בפועל
- בתחשיב זה, אם וככל שזכות בת ערך כספי ניתנת לפדיון מיידי, אזי היא תחולק לאלתר, אחרת חלקו של כל צד באותה הזכות, תימסר לידיו במועד הבשלתה והפיכתה לנזילה.
8. אין ספק כי ישנם יתרונות רבים לחלוקת משאבים מיידית, כגון: סיום המחלוקות לעתיד לבוא, התחשבנות אחת כעת תחת התחשבנויות רבות בעתיד, ודאות כלכלית וכן ודאות משפטית לשני הצדדים.
9. יחד עם זאת, שיטה זו איננה נקייה מחסרונות, כגון: פגיעה בעיקרון החלוקה הצודקת והשוויונית (אילוץ צד לשלם סכום נקוב שהינו תוצר של תחשיב שמעריך אירועים כלכליים ברמת הסתברות כזו או אחרת) וכן פגיעה בקניין (אילוץ צד לשלם כספים כעת מתוך משאביו הנוכחיים, שלא תמיד מצויים בכיסו, על כל הנובע מכך).
10. נוכח חסרונותיו של עקרון החלוקה המיידית, הדין הוא כי, בלית הסכמת הצדדים, אין להורות כן. במאמרו של כב' השופט יהושע גייפמן
"זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים - כנכסים בני חלוקה או בני איזון בין בני זוג", הפרקליט מא(א-ב), בעמ' 124-125, כתב המחבר:
"
למרות שלבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחור, במסגרת הסדרי הביצוע, בין החלופות השונות: מימוש במועד הבשלת הזכויות, חיוב בסכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי תחשיב של אקטואר, וחיוב בתשלומים ממועד חלוקת הרכוש - רצוי הוא שרק במקרה חריג ייקבע מועד אחר, שאינו מועד הבשלת הזכויות, למימוש הזכויות של בן הזוג התובע. חריג זה יש להחילו בהסכמת הצדדים או כאשר בן הזוג הנתבע הינו עתיר נכסים, בה בשעה שבן הזוג התובע נתון בקשיים כספיים חמורים או נזקק לכסף למחייתו".
11. במקרה דנן, התובע סירב לאפשרות היוון הזכויות וחלוקה מיידית ולפיכך, לא מצאתי לנכון להורות כן.
12. עיקר המחלוקת בין הצדדים, נסובה סביב חלוקת הזכויות הפנסיונית של התובע, אשר, כאמור לעיל, יצא לפנסיה מוקדמת ואין לו מקור הכנסה נוסף בעוד שנתבעת צפויה לצאת לגמלאות רק בעוד 9 שנים, מה גם שעד אז היא נהנית משכר עבודה בסך של כ 9,000 ש"ח לחודש בערכי נטו.
13. טוענת הנתבעת כי פנסיה מוקדמת הינה פנסיה לכל דבר ועניין ולפיכך יש להורות על הכללת הזכויות הפנסיוניות של התובע במסגרת איזון המשאבים הכולל. מנגד, טוען התובע, כי על בית המשפט לעשות שימוש בסמכויותיו בהתאם לסעיף 8 לחוק ולסטות מבסיס האיזון הקבוע בחוק, כך שכל צד יוותר עם זכויותיו הפנסיוניות. לחילופין, טוען התובע כי במסגרת הפעלת שיקול הדעת יש להורות כי כל צד יישאר עם הכנסותיו (עבודה ופנסיה) עד ליציאת הנתבעת לגמלאות, שרק אז יאוזנו מחדש הזכויות הפנסיוניות של שני הצדדים.