סלוצקי נ' עיריית יבנה, מחלקת גבייה

החלטה

הצדדים הגישו במשותף בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות" "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור עתר המבקש לפסק דין הצהרתי לפיו חוב הארנונה אותו נדרש לשלם לעיריית יבנה התיישן וכי "האיומים שמופנים חדשות לבקרים כלפיו בפרט וכלפי אחרים בכלל מטעם המשיבה, בטלים ומבוטלים".

בבקשת ההסתלקות ציינו הצדדים כי "לאחר הדיון ולאחר עיון בהערות בית המשפט, הסכימו הצדדים כי המשיבה, עיריית יבנה, תמליץ לשר הפנים למחוק את חובו של המבקש ואילו המבקש יסתלק מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית" (סעיף 5 בבקשת ההסתלקות).

בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהירי המבקש ובא כוחו. בא כוח המבקש הצהיר שלא קיבל טובת הנאה כלשהי בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא. המבקש הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור ומתביעתו והאישית בהתאם לחוות דעת יועציו המשפטיים. כמו כן הצהיר המבקש שלא קיבל טובת הנאה כלשהי בקשר להסתלקות למעט ההמלצה לשר הפנים מצד המשיבה למחיקת חובו אליה.

המשיבה מסכימה לבקשת ההסתלקות ומוותרת על הוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתביעה האישית של המבקש ובתגובת המשיבה לבקשת האישור ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ובפרט את טיעוני המבקש בתשובה לשאלות בית משפט, בדיון שהתקיים ביום 29.4.12, אני סבורה כי בקשת ההסתלקות ראויה בענייננו וכי התובענה לכאורה לא ראויה להידון כתובענה ייצוגית כלל.

באשר להסכמת הצדדים בדבר ההמלצה למחיקת חובו של המבקש, בצורה של "חיובים שלובים", קרי שהמשיבה תמליץ לשר ואילו המבקש יסתלק מן הבקשה, לא מצאתי מקום לאשרה.

סעיף 16(א) בחוק הדן בבקשת הסתלקות קובע: "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג... לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט" (הדגשה שלי –מ'נ'). הכלל הוא אם כן שתובע מייצג, המסתלק מבקשת אישור שהגיש, לא יקבל כל טובת הנאה בקשר להסתלקותו. ככל כלל גם לכלל זה חריג והוא, שבית משפט אישר את טובת ההנאה לתובע המייצג.

יפים לעניין זה הדברים שכתב המלומד אלון קלמנט במאמרו "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא (יוני 2011) 5, 88-87 בהתייחסו לפסיקת טובת הנאה במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית:

"בקשה לאישור תובענה ייצוגית שנמחקה לא עשתה באופן פורמלי דבר למען זכויותיהם של חברי הקבוצה המיוצגת או לקידום מטרה אחרת ממטרות התובענה הייצוגית; נהפוך הוא: כאשר הבקשה נמחקה לפני אישור התובענה הייצוגית יש בכך כדי להעיד על כך שהתביעה הייתה חסרת סיכוי, הטרידה ללא צורך את המערכת המשפטית ואת הנתבע ובזבזה לשווא משאבים ציבוריים ופרטיים. במילים אחרות, מחיקה של התביעה לפני אישורה כייצוגית מעידה על כך שהייתה, ככל הנראה תביעת סרק.

לכן, בתביעת סרק אסור שהתובע או עורך-הדין המייצג יזכו לטובת הנאה כלשהי. כפי שהוסבר לעיל, כל טובת הנאה שתינתן תעודד הגשה של תביעות סרק נוספות בעתיד....

מנגד... כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנתבע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע". (ההדגשות שלי - מ' נ').

ובהמשך: "הנתבע עלול להסכים לתשלום נמוך לתובע ולעורך-הדין רק כדי לחסוך מעצמו את עלויות ההגנה ואת פרמיית הסיכון שבצדה. זה בדיוק המקרה שבו בית המשפט צריך למנוע זאת מהנתבע כדי להגן עליו ועל נתבעים אחרים מפני תביעות סרק בעתיד" (קלמנט במאמרו הנ"ל בעמ' 89) (ההדגשה שלי – מ' נ').

כאמור, סעיף 16(א) בחוק קובע כי טובת הנאה לתובע מייצג אפשרית באישור בית משפט, ובתי המשפט, לרבות מותב זה, אישרו הסתלקויות בד בבד עם אישור תשלום גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, לעיתים אף בסכומים לא מבוטלים (ר' למשל ת"צ 4742-06-11 מוושר נ' עיריית רמלה (19.2.12), ת"צ 25258-08-11 חצרוני נ' דרך ארץ הייוויז בע"מ (29.4.12) ות"צ 47394-10-11 ביסטריצקי נ' עיריית רחובות (24.4.12)). אולם במקרים האמורים נפסקו הגמול ושכר הטרחה בשל תועלת שהביאה הגשת התובענה הייצוגית על אף שההליך הסתיים בהסתלקות.

במקרה שלפניי, הגשת בקשת האישור, כמו גם ההסתלקות ממנה, לא הביאה כל תועלת לקבוצה ולא תרמה דבר. בקשת האישור בעייתית, כפי שהובאו הדברים לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון.

הסכמת המשיבה להמליץ לשר הפנים למחוק את חובו של התובע המייצג, אם כחיוב שלוב – כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמות הצדדים, ואם כחיוב עצמאי, אינה מביאה כל תועלת לקבוצה, שכן כאמור ספק אם קיימת עילה בתובענה. עם זאת יש בה להביא תועלת למבקש שיזכה אולי במחיקת חובו, עקב ההמלצה הניתנת בתמורה לסילוק התובענה שהוגשה, וגם למשיבה – בכך שהמבקש מסתלק מן התובענה. על כן הנסיבות שלפניי הן דוגמא למקרה בו לא ראוי לאשר טובת הנאה למבקש, שכן אישור כזה יש בו לעודד הגשת תביעות סרק, כפי שמתריע המלומד קלמנט. תביעות כאלה כאמור אינן תורמות לקבוצה ומעמיסות על מערכת המשפט תובענות שאינן ראויות לכאורה.

כמובן שאין באי אישור "ההמלצה" במסגרת ההסתלקות, כדי לפגוע בזכות המבקש לפנות בכל בקשה או לנקוט כל הליך רלבנטי העומד לו על פי כל דין, על מנת להביא להקטנת חובו או לאיונו.

סוף דבר

נוכח כל האמור לעיל, אינני מאשרת את מתן טובת ההנאה למבקש, שעניינה המלצת המשיבה לשר הפנים למחוק את חובו של המבקש.