ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
|
35359-03-10
25/07/2010
|
בפני השופט:
גדעון ברק
|
- נגד - |
התובע:
אנדרג' סלומון
|
הנתבע:
1. שושנה כחלון 2. רחמים כחלון
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
מאחר והנתבעים הזמינו את מר צורי להעיד בבית המשפט, ישלמו לו הנתבעים הוצאות העדות בסך 250 ₪.
ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 במעמד הנוכחים.
גדעון ברק, שופט
התובע:
העד אמר לי שהוא צילם את המכה שהיתה על הרכב, שיוכיח את זה ושיביא את התמונה. הוא אמר שיש לו צילום של הנזק, אמרתי לו שיביא את הצילום ויוכיח.
הנתבעת:
אין לי מה להגיד. יש לי את התמונות של התאונה מהפעם הקודמת שהצגתי, שריטה קטנה, יש לי טויוטה ויש לי סימן קטן ואפילו לא תיקנתי את זה. זה ממש בקושי נגע.
פסק דין
לטענת התובע הוא עמד עם רכבו בצד ימין של הכביש ולצידו עמדה הנתבעת ולפתע היא החלה בנסיעה, ותוך פניה שמאלה פגעה בחלקו האחורי ימני של רכב התובע.
בגין פגיעה זו, תובע התובע סך 4,345 ₪ כסכום נזק הכולל בחובו נזק ממשי לפי דו"ח שמאי בסך 2,346 ₪, שכר טרחת שמאי בסך 439 ₪ ועוגמת נפש בסך של 1,500 ₪.
מטענות הנתבעת, כפי שאלה באו לידי ביטוי בכתב ההגנה, לא עולה שהנתבעת מתכחשת כליל לפגיעה ברכב התובע אך לטענתה הפגיעה היתה קלה ולכן גם הסכימה באותו מעמד שהתובע יכניס את רכבו לתיקון במוסך והיא תישא בתשלום הנזק.
בעל המוסך אשר ראה את הנזק הבטיח לתקן את הנזק לשביעות רצונו של התובע אך התובע אמר – כך לטענת הנתבעת – לבעל המוסך שיבדוק את ההצעה וייתכן ובשלב מאוחר יותר יחזור אליו.
הנתבעת גם טוענת שבשלב מסוים חזר אליה התובע ודרש ממנה סך 1,000 ₪ כדי לסגור את התביעה ומשסברה הנתבעת שסכום זה עולה על הנזק עצמו כפי שפירט בעל המוסך, לא הסכימה לשלם את הסכום שנדרש ובעקבות זאת הלך התובע אל שמאי, הכין חוות דעת שמאי והנזק שעולה מחוות דעת זו הוא נזק העולה בהרבה מסכום הנזק שדובר עליו קודם לכן.
הנתבעת טוענת, כי הנזק המופיע בחוות הדעת של השמאי איננו הנזק שנגרם בפועל למכונית ולטענתה, יכול בעל המוסך אשר ראה ובדק את הנזק להעיד על נכונות טענתה בדבר הבדלי גובה הנזק מאז כניסתו של התובע לראשונה למוסך ועד לפניה לשמאי לעריכת חוות דעת.
היום, הגיע בעל המוסך להעיד בבית המשפט והוא למעשה תומך בגרסתם של הנתבעים שהנזק שנראה לעין בשעתו ביקש בעל המוסך לתקן הוא נזק בחלק האחורי של הפגוש ועלות התיקון היא 500-600 ₪ ללא מע"מ.
לאחר ששמעתי את הצדדים ובמיוחד את בעל המוסך, ולאחר שגם עיינתי בחוות הדעת של השמאי שהוגשה על ידי התובע, מקבל אנוכי את גרסת הנתבעים שאכן יש ספק רציני אם הנזק המופיע בחוות הדעת של השמאי הוא אכן אותו נזק שנראה לראשונה על ידי בעל המוסך.
ספק זה מתחזק והולך לאור העובדה שהאירוע נשוא תיק זה אירע ביום 2.3.09 וסמוך לאירוע זה הכניס התובע את הרכב לתיקון אצל בעל המוסך – מר צורי – ואילו חוות הדעת של השמאי הוגשה לאחר שהשמאי בדק את הרכב, רק ביום 13.11.09, קרי כ- 8 חודשים לאחר קרות האירוע עצמו.
האיחור הרב בין האירוע עצמו לבין הבדיקה על ידי השמאי אכן מעורר את ספק אם הנזק שקבע השמאי אכן הוא אותו נזק שאירע בתאונה זו, וזאת גם כפי שעולה הן מעדות הנתבעת – עדות שנתמכת על ידי בעל המוסך, מר צורי.
סוף דבר, אני מחליט שלא לקבל את גובה הנזק שנקבע בחוות הדעת של השמאי ובהתאם לכך, ולאור עדותו של בעל המוסך אשר כאמור, ראה את הנזק לראשונה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את סכום הנזק בעלותו כפי שקבע בעל המוסך, קרי סך של 750 ₪ (כולל מע"מ).
על כן , אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד וכל אחד מהם בנפרד, לשלם לתובע סך של 750 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 21.2.2010 ועד התשלום בפועל.