א. טענות הצדדים
- התביעה להפחתת מזונות ילדים
לבית הדין הוגשה תביעת התובע להפחתת מזונות. הצדדים קיבלו עליהם בקניין את סמכותו של הח"מ – הדיין הרב יועזר אריאל לדון כדיין יחיד בתביעה, וזאת מאחר שאב"ד צפת פסל את עצמו לדון בעניינם, בגלל קשר קודם שיש לו עם אחד הצדדים. הסכמת הצדדים לקבל עליהם דיין יחיד בקבלת קניין יש לה תוקף לפי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כג סעיף א) ומעוגנת בתקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), תש"ן – 1990 (סעיף 3).
הצדדים התגרשו בשנת תשס"ט בבית הדין בצפת, ולהם ילד אחד שנשאר במשמורת האם. בהסכם הגירושין שקבל תוקף של פסק דין ביום כ"ט תשרי תשס"ט (27.10.2008) נקבע שהאב ישלם עבור הילד סך 1,750 ש"ח צמוד למדד.
תביעת התובע להפחתת סכום המזונות לסך 1,000 ש"ח מבוססת על הנימוקים הבאים:
א. התובע טוען שהיה "במצב נפשי לא טוב" כתוצאה של הליכי הגירושין – "הייתי די תלוי בדעות של אחרים" (פרוטוקול מכ"ח באייר תשע"ו – 5.6.2016, שורות 19–20) ולכן ההתחייבות שקיבל על עצמו בתקופת הגירושין לא נעשתה מדעת שלמה ואינה תופסת.
ב. התובע טוען שלא היה בקי בנושאי גירושין ומזונות בשעה שהתגרש, אך מאוחר יותר נודע לו, שהסכום של 1,750 ש"ח שבו התחייב, נחשב לסכום גבוה מעל הנורמה המקובלת בחיוב מזונות ילדים. הוא טען שטעה בהתחייבותו כי אם הנתבעת הייתה תובעת אותו לדין על מזונות ללא הסכם ביניהם, בית הדין לא היה מחייב אותו בסכום גבוה של מזונות, ואילו היה יודע מראש שהסכום שהתחייב הוא מעל הנורמה המקובלת, היה מתחייב בסכום נמוך יותר.
ג. התובע מתקשה לעמוד בהתחייבותו, מאחר שהתחתן ונולדו לו שלושה ילדים, ובקרוב אשתו עומדת ללדת ילד רביעי. הכנסותיו עם הכנסות אשתו מגיעות לסך 12,000 ש"ח, והוא מתקשה לעמוד בתשלום הגבוה של מזונות הילד עם ההוצאות ההולכות וגדלות של משפחתו ההולכת ומתרחבת.
תגובת הנתבעת
הנתבעת השיבה לטענותיו כדלהלן:
א. על דברי התובע שהיה במצב נפשי לא טוב, הגיבה האישה, שהקשיים במצבו הנפשי לא השפיעו על עמדותיו בשעת המשא ומתן על הגירושין, והוא ידע להתמקח ולעמוד על דרישותיו בכל הנוגע לאינטרסים שלו, כלשונה: "לגבי הכתובה, הייתה לו עמדה מאוד ברורה שהוא לא רוצה לשלם עליה – היא הייתה בסך 180,000 ש"ח" (פרוטוקול מכ"ח באייר תשע"ו, שורה 101).
ב. אשר לתביעת התובע שטען שסכום המזונות גבוה מהנורמה המקובלת, השיבה הנתבעת שהרב עמיר כץ תיווך בין הצדדים ועזר להם להגיע להסכם, וביחד עמו נעשה תחשיב ההוצאות המפורטות עבור הילד – "ראינו שההוצאות אפילו יותר גבוהות" (פרוטוקול מכ"ח באייר תשע"ו, שורה 77–78).
הנתבעת הוסיפה בתגובתה, שהרב הנ"ל שתיווך ביניהם, הציע לה לוותר על הכתובה בסך 180,000 ש"ח בתמורה למזונות גבוהים בסך 1750 ש"ח לחודש, ומאחר שבהסכם הגירושין הנתבעת וויתרה על הכתובה לפי הצעת הרב, אין עילה להפחית מהמזונות שניתנו לילד כתמורה לוויתור על הכתובה. אך התובע טוען לעומתה, שלא דובר ביניהם, שסכום המזונות יוגדל, כתמורה לוויתור על הכתובה.
עוד טען התובע, שגם אם המזונות הגבוהים כוללים את דמי הכתובה, הרי הוא שילם את רוב הכתובה – "עד היום שילמתי 168,000 ש"ח, והכתובה הייתה על סך 180,000 ש"ח!"
- 2. טענת 'מקח טעות' והתגובה
במהלך הדיון טען התובע טענת מקח טעות – שמכוחה, לדעתו, הוא פטור מכתובה – כי הנתבעת הייתה חולה במחלת פסוריאזיס המתבטאת הן בכתמים קשים על גופה, והן בקשיים לקום בבוקר ובקשיים לתפקד בבית. אמנם האישה סיפרה לו על המחלה עוד לפני הנישואין, ואף הראתה לו כתמים על ידיה, אך לפני הנישואין היה 'תמים' – "אני בתור אדם תמים לא חיפשתי שום מחלה באינטרנט [...] לא הבנתי שזה משפיע בנושא הזוגי" (פרוטוקול מכ"ט בסיוון תשע"ו – 5.7.2016, שורה 19). כמו כן, הוא לא יכול היה לראות את שאר הכתמים הנמצאים במקומות מכוסים על גופה, ובלשונו של התובע (פרוטוקול מכ"ט בסיוון תשע"ו – 5.7.2016, שורה 35):
"ידעתי שיש בעיה אסטטית, כל מה שהתגלה אחר כך כולל הבעיה שאני לא יכול לגשת לאישה – יש דחייה וייסורי תופת. מלבד זאת היו המון הוצאות כספיות שהיא לא גילתה קודם. היא לא קמה בבוקר, היא לא מתפקדת בבית. היא אמרה לי שהיא רוצה שנה לנוח ולטפל בעצמה. אני ידעתי קצה קצהו והרוב הוסתר."
התובע הוסיף שעל אף רגשות הדחיה כלפיה, הלך לרב לייעוץ ולטיפול לצורך שלום בית, אך הטיפול לא הועיל לסלק ממנו את רגשות הדחיה. עוד טען שהיו גורמים נוספים שבגללם התגרש ממנה – הן כיוון שהיו לשניהם שאיפות שונות, והן כיוון שהאישה הייתה שרה שירים חילוניים.