סידור גביית חוב כתובה בתשלומים

הנדון: כתובה

לפנינו תביעת כתובה של האשה.

בהתאם לפסק דין בית הדין הגדול, חיובו של הבעל (לשעבר) בכתובת אשתו עומד על סך 180,000 ש''ח.

הנתבע טוען לאורך הדיונים שנערכו כי אין באפשרותו לשלם סך זה, ונבחנו חלופות שונות לפריסת התשלום.

טרם תיאור הדין הנוכחי נזכיר כי בסיומה של החלטת בית הדין מיום ד' בתמוז תשע"ד (2.7.2014) נאמר :

ובכן, בשלב זה בית הדין מחייב את הבעל לשעבר לשלם עבור כתובת אשתו 700 ש''ח לחודש. סך זה ישולם על ידו לאשה בכל 10 לחודש. התשלום הראשון יועבר ביום 10.7.14.

בנוסף, ייקבע דיון נוסף.

בית הדין מוציא צו לגילוי מסמכים גורף לכל הבנקים וקרנות הפנסיה, כאשר הצו יבוצע ע"י הבעל לשעבר. במידה ויחסרו נתונים, האשה רשאית לדרוש מהגורמים את החומר החסר. עלות השגת החומרים תחול על התובע. הצו יוצא בהחלטה נפרדת.

בדיון הבא בית הדין יעיין בנתונים שהושגו וכן יהיו רשאים הצדדים לחקור זה את זה.

ואף הוצא צו בהחלטה נפרדת.

כיום, טוען ב"כ התובעת: סך 700 ש''ח משולמים עד עתה. נתנו לי כמה מסמכים, אך ההחלטה הייתה שאקבל מכל קרנות הפנסיה והבנקים. אף אם אפנה לגופים, יתכן שלא אקבל נתונים. אבקש לחקור את הנתבע.

טוענת ב"כ הנתבע: הנתבע הוא פקח בעירייה, יש לו 120,000 ש''ח חוב. התובעת קבלה צו לפני שנה, וקיבלה נתונים, אך היא לא מרפה ממנו. נבקש לפעול לפי דין "מסדרין לבעל חוב", הנתבע חייב לבנקים 120,000 ש''ח, הוא מחזיר בכל חודש 3,000 ש''ח וכן צריך לעזור לבנותיו. יש להפחית את הסך 700 ש''ח לחודש שנפסקו בגין הכתובה. מבקשים לבטל את העיקולים כדי שיוכל לקבל הלוואות בבנק.

ב"כ התובעת חוקר את הנתבע, ואלו תשובותיו: אני לא יודע מהן הזכויות הכספיות הסוציאליות שלי. הכסף שהיה בתגמולים של העירייה הלך לחובות וכן לחתונה של הבת. המשכורת שלי היא כ-6,000 נטו. אני לא רוצה לפרוש מהעבודה. אני מחזיר כיום יותר מ-3,000 ש''ח להלוואות. אני מחזיר את ההלוואות לבנקים כי לקחתי הלוואות, המשכורת לא מספיקה לי. יש לי ילדה בבית, היא עובדת. לבת יש חובות. היה לי ברית וחתונות ועוד שמחות ולקחתי הלוואות. גם הרב [מ' כ'] נתן לי 25,000 ש''ח בחתונה. לפני שנתיים היו החתונות. יש לי שלוש בנות. הבעלים של הבנות שלי לומדים בישיבה. חובות אני משלם, 1,700 ש''ח לכל בנק, הבנק קודם לתובעת בתשלום. האשה נישאה לי כדי לקחת ממני כסף. הדירה היא של הילדים. עשיתי צוואה. בדירה יש שני חדרים וסלון.

לאור החקירה ובעקבותיה, טוען ב"כ התובעת: מצבו הכלכלי של הנתבע לא ברור, הוא מנסה לומר שאין לו כסף אך המצב לא כפי שהוא מציג. הוא לא הציג נתונים מלאים על היקף זכויותיו, כספים הועלמו לאחרים, כגון קופת התגמולים של עובדי עירייה. לא ברור מדוע בתו הבגירה גרה אתו יחד. יש לנתבע דירה על שמו. יש לו קצבת ומענק פרישה, ימי מחלה ופדיון חופשה. מבוקש שסכומים אלו יועברו לאשה. יש לעקל סך נוסף שלא עיקלנו, פנסיה בכמה חברות, וביום הפירעון יועברו במלואם לידי האשה. מבוקש שהדירה תימכר וישולם דמי החוב. הדירה בגודל 60 מטר, שיגור בדירה קטנה יותר. הצענו שמחצית ישולם בתשלום אחד והשאר ייפרס. הקרן הראשונה משתחררת ביום 31.5.16, שם יש 31,000 ש''ח. אבקש להטיל עיקול על משכורתו. לא ברור מדוע הוא לקח הלוואות לצורך נכדיו, זה מוטל על הוריהם. גם בסך 25,000 ש''ח הראשון שנפסק בבית דין זה, נקבע שהבעל ישלם סך 5,000 ש''ח לחודש, כך שלפחות זאת הוא יכול לשלם כל חודש. כן עניין השהות מאז פסיקת בית הדין הגדול, הוא לא שילם כלום עד שדרשנו בבית דין זה. האשה הוציאה סכומים גדולים. גם ע"פ פס"ד הגדול, לא דובר על פסיקת תשלומים.

מגיבה ב"כ הנתבע: שלא ימכרו את דירת הנתבע הקטנה. הצדדים לא גרו אפי' יום אחד יחד. יש 22 שנות הפרש בניהם, היא שיקרה אותו. לאשה הכנסה כל חודש בסך 5,500 ש''ח, אם ייקחו לו את הפנסיה, ממה הוא יחיה. הבעל משלם לה בהוראת קבע.

עד כאן תמצית טענות הצדדים ההדדיות.

דיון והכרעה

עתה נעבור להכרעת הדין.

בעניין העיקול, יש לפתוח תיק ולהגיש בקשה לעיקול באופן מסודר כמקובל.