סגנית מנהל שפוטרה שלא כדין זכאית לגמול ניהול רטרואקטיבי בגין התקופה בה לא עבדה

1.      בפני בית הדין  תביעה לתשלום גמול ניהול רטרואקטיבי ולהכרה בשנת-הלימודים תשס"ג כשנת ותק בתפקיד סגנית מנהל, שהגישה התובעת כנגד הנתבע, מוסד בו היא עובדת כמורה במשך שנים רבות וכסגנית מנהל במשך שש השנים שקדמו להגשת התביעה.

בתחילה תבעה התובעת את השבתה לתפקיד סגנית מנהל, ואת פיטורי הסגן החדש שהובא לבית הספר בו לימדה, ואולם במקביל להגשת תביעה זו הגישה התובעת גם בקשה לסעד זמני, ומשניתנה ההחלטה בבקשתה זו, אשר אסרה בצו זמני על הנתבע לפטר את התובעת ממשרתה כסגנית מנהל, ביקשה התובעת לשנות את תביעתה על ידי הוספת הסעדים הבאים: תשלום גמול ניהול רטרואקטיבי, עבור שנת הלימודים בה נמנע ממנה תפקיד סגנית המנהל, וכן הכרה באותה שנה כשנת ותק שביעית לתפקודה כסגנית מנהל.

2.         ואלה העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות ועדויות הצדדים הנחוצות להכרעתנו  זו :

א.         התובעת הינה מורה בבתי ספר של מרכז החינוך העצמאי למעלה מ-30 שנה.

ב.         מאז שנת הלימודים (להלן: "שנה"ל") תשנ"ז (1996-1997)  כיהנה התובעת כסגנית מנהל בביה"ס "דרכי נועם" (להלן: "ביה"ס") השייך לנתבע, בהיקף של 10 שעות שבועיות, וב-14 השעות הנותרות לימדה בכיתות.

ג.          ביום 28.5.02 הודע לתובעת בכתב כי הוחלט על הפסקת עבודת כל צוות המורים בביה"ס, וכי כל עוד לא יוחלט אחרת ולא יומצא לה כתב מינוי, עומדת ההחלטה בדבר הפסקת עבודתה ביום 31.8.01.

ד.         כשבועיים לפני פתיחת שנת-הלימודים תשס"ג הודע למורים כי ביה"ס לא נסגר, וכי יוכלו לשוב לעבודה בביה"ס. כמו כן הובהר להם כי הר' דב ארליך ישמש כסגן מנהל ביה"ס.

ה.         כשבוע לפני פתיחת שנת הלימודים הודיע מר יונה שרבי מנהל ביה"ס לתובעת כי עליה לחזור לעבודה כמורה וללא שעות סגנות.

ו.          התובעת פנתה לבית הדין האזורי הרבני, לאחר שערכה בירורים לגבי זכויותיה במשרד החינוך ועמדה בקשר עם הסתדרות מורי אגודת ישראל, וביום 25.8.02 הוצא "צו עיכוב מלשנות מסדרי עבודתה" בתנאים שפורטו שם. הר' מאיר לוריא, מנכ"ל החינוך העצמאי הודיע כי לא יציית לצו בית הדין הרבני.

ז.          משסרב מנכ"ל הנתבע להתדיין בבית הדין הרבני פנתה התובעת לבית הדין לעבודה בתביעה להחזירה לתפקיד סגנית מנהל בבית הספר, ובבקשה לסעד זמני מהיר לצוות על המשיבים (הם הנתבע, מנכ"ל הנתבע, מנהל ביה"ס, מנכ"ל ביה"ס והסגן החדש שעתיד היה לתפוס את מקומה בביה"ס) להשיבה לתפקידה הנ"ל לאלתר, עד לקבלת פסק דין בהליך העיקרי.

ח.         ביום 28.4.03 ניתנה החלטה בבש"א 2388/02, בה קבעה כב' השופטת פרוז'ינין:
" אנו נעתרים לבקשת המבקשת, ומורים למשיבה 1 (הנתבע) להחזיר את התובעת לתפקיד סגנית מנהלת בראשית שנת הלימודים תשס"ד, וכי תביעותיה הכספיות לתשלום גמול סגנות מ-9/02 , תתברר במסגרת ההליך העיקרי" .

ט.         ביום 30.5.03 הוציא מנכ"ל הנתבע מכתב הפסקת עבודה לתובעת בו נאמר כי  עקב פסק-הדין האמור אין הנתבע יכול ומעוניין להמשיך את עבודתה בביה"ס וכי עבודתה תופסק בתום שנה"ל תשס"ג.

י.          ביום 10.7.03, הגישו הנתבעים בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, שמספרה: בר"ע 209/03. הבקשה נדחתה והנתבע חויב בתשלום הוצאות לתובעת.

יא.        ביום 31.7.03 נתן בית הדין החלטה בבקשה שהגישה התובעת לפי פקודת בזיון בית-המשפט, שאסר על הנתבע לעשות כל  שינוי במעמדה של התובעת ובתנאי העסקתה, תוך קביעת הקנסות שיגרור שינוי כאמור.

     יב.      הנתבע ערער על החלטה זו לבית הדין הארצי. ובעפ"א 1/03 מיום 16.9.03 נקבע כי עד לסיום הדיון בתיק העיקרי לא יעשה הנתבע כל שינוי במעמדה של התובעת  והנתבע חויב בתשלום הוצאות משפט לתובעת.

3.      מטעם התובעת העידה התובעת עצמה, עת לא הייתה מיוצגת.           
מטעם הנתבע העידו מר יצחק גולדשטיין, מנהל המחלקה לתנאי שירות גמלאות ופיצויים במרכז לחינוך העצמאי בהווה ועוזר מנכ"ל החינוך העצמאי בעת פיטורי התובעת ממשרת הניהול; וכן הר' מאיר לוריא, מנהל כללי של הנתבע.

אכן כנטען ע"י התובעת לא הוגש כתב הגנה בתיק זה, אולם משהגיש הנתבע כתב תשובה מפורט לבש"א שהוגשה, יחשב זה ככתב הגנה וטענות התובעת יבחנו לגופן.